התייר

02/04/2008

הערת המערכת: בסיפור זה ישנם תאורים חזקים של מין בכפייה. ברור לנו שז'אנר הסיפורים הזה לא מובן, לא מקובל ולא מושך חלק מהקוראים. מי מכם, הקוראים, שמרגיש שנושא זה אינו מתאים לו בשום צורה או אופן או שסולד מתאורים כאלו, מתבקש לא להמשיך לקרוא.

פיטרו אותי. המחשבה המזוינת הזאת שוחה לי בראש כמו דג זהב באקווריום עגול. המניאק פיטר אותי, בדיוק כשחשבתי שהגענו לעמק השווה. נהדר.

אני לוגם מהבירה ומציץ במסך הטלוויזיה שניצב בזווית הפאב. קבוצה של גברים משועממים מתגודדת מסביב לצג, שואגת בכל פעם שנבחרת ישראל הבקיעה גול נגד… הקבוצה האחרת, אני מניח. חסרי חיים, אני חושב לעצמי. לגימה נוספת.
"רוצה מילוי?" הברמן חמוד, אם אתם בקטע של תימנים קטנים ושריריים. אני לא.
אני מושך בכתפיי. "תמזוג." הבירה השלישית נכנסת כבר מהר יותר, משתקעת בקיבה שלי וגורמת לחושיי להתערפל. בחיי שבא לי להתפרק. לעשות משהו מטורף, משהו שמחר אחשוב עליו ואגיד, "זין, על מה חשבתי, לעזאזל?" אני חושב על חשבון הבנק שלי, על האשראי הלחוץ שלי לאחר שעדיין לא סיימתי לשלם על הטויוטה החדשה. המניאק אפילו לא רשם לי המלצה. טוב, אולי לא הייתי צריך להכניס לו את האגרוף הזה בסוף השיחה. קצת קשה להמליץ על מישהו כשהשפה התחתונה שלך נפוחה ומדממת. מישהו מתיישב לידי. אני מסתכל עליו מזווית העין וקופא. הוא קורא לברמן ואומר לו משהו. לרגע נדמה לי שהבירה חיבלה ביכולת השמיעה שלי. אבל אז אני מבין שהבחור פשוט דיבר אנגלית. אני דואג להיראות אדיש בזמן שפניי מופנות לכיוון הבחור. הוא צעיר ממני בכמה שנים, כנראה בתחילת שנות העשרים, אולי יותר בכיוון האמצע. שיער בהיר ומעט מתולתל, כתפיים רחבות. הוא לובש חולצה מכופתרת, אבל לא כזאת של אנשי עסקים נוקשים. משהו הרבה יותר צעיר ואופנתי. אני רואה רק את הפרופיל שלו, אבל זה מספיק. כל תו בפניו צועק יופי, החל מהאף הישר, הסנטר החזק, הגומה הקטנה בלחי, הריסים הארוכים שמסוככים על עיניים ירוקות מדהימות… בחיי שהייצור הזה צריך להישמר בתור קופסת זכוכית, כדי שחס וחלילה לא יקרה לו כלום.

אולי זאת הבירה ואולי אני פשוט סופר חרמן, אבל בטעות אני מרשה למבטי לשקוע בבחור הזה, ואני בקושי שם לב כשהוא מחזיר לי מבט, עיניו פוגשות את עיניי. כשאני שם לבסוף לב, אני ממצמץ, ממלמל התנצלות, בעברית, ושב להסתכל במשקה שלי. הבחור, מצידו, מתחיל לתופף על השולחן באצבעות חלקות וארוכות. קשה שלא להסתכל עליו. קשה שלא לשלוח יד וללחוץ את הביצים שלו דרך הג'ינס היקר שהוא לובש. הברמן חוזר, מניח כוס של בירה מול הבחור שלידי ושואל אותו מאיפה הוא.
"קליפורניה." עונה הבחור. הוא מבקר משפחה. בשבוע הבא הוא אמור לחזור. הברמן שואל אם הוא טס לפה לבד. הבחור עונה שכן, הוא חשב שיוכל להסתובב בינתיים עם בן הדוד שלו. אבל אתמול בלילה התקשרו לבן הדוד שלו וזימנו אותו למילואים. באסה. מישהו אחר קורא לברמן והוא מתרחק.

אני לוקח נשימה, מרגיש מסטול מדי בשביל לחשוב על כל מילה שיוצאת לי מהפה, ופשוט אומר, באנגלית: "איך קוראים לך?"
הוא מסתכל עליי, מרים גבה, מחייך מזווית הפה, אולי נבוך ואולי סתם משועשע, ואומר: "ניק. כלומר, ניקולס, אבל ניק עדיף."
"ניק," אני אומר. "נחמד. אני איתמר." אני לוחץ לו את היד. היד שלי לחה, היד שלו חמה ויבשה וחזקה.
"מה קורה?" הוא שואל. המבטא שלו הורג אותי.
"בסדר. מובטל."
הוא משרבב לרגע את שפתו התחתונה. "מצטער לשמוע, אחי. ממתי?"
אני מסתכל בשעון. "שעתיים בערך."
"חרא."
"בהחלט." אני מרים את הכוס ומקרב אותה אליו. "לחיי פרנסה ובירה טובה." הוא צוחק ואנחנו נוקשים בכוסות. "מה התוכניות שלך?" אני שואל אותו.
הוא מתקרב מעט, כדי שאוכל לשמוע אותו. "אני חוזר הביתה בשבוע הבא, ממשיך בלימודים. אני לומד…"
"לא, לא. אני מתכוון, מה התוכניות שלך להמשך הערב?"
"אה." הוא נראה מעט נבוך. אני מתחיל לחשוב שאולי הוא יפה מדי, וזה איכשהו מרגיז אותי. אני רואה את החלק העליון של החזה שלו דרך הצווארון המעט פתוח של חולצתו. אין שם שיער, רק עור מעט שזוף וחלק. "חשבתי להסתובב קצת." הוא אומר. "אולי לפגוש איזו בחורה ישראלית יפה. שמעתי… שמעתי דברים טובים על הנשים שלכם."
"כן," אני אומר. "הן משהו מיוחד."
"לך יש חברה?"
"לי? לא. אני יותר בקטע של…" אני מחפש את המילים באנגלית. "בקטע של דפוק וזרוק."
הוא מחייך. הגומות בלחיו מעמיקות. "כן, אני מבין אותך, אחי. גם אני ככה. העניין הוא שבינתיים לא היה לי יותר מדי מזל בטיול הזה."
"באמת?" הגלגלים בתוך הראש שלי מתחילים לנוע במהירות. לדעתי, אם היינו עכשיו באיזה סרט מצויר, אז עשן היה מתחיל לצאת לי מהאוזניים. לפעמים מפחידה אותי הדרך שבה המוח שלי עובד. לפעמים נראה לי שאני גאון. "יש לי רעיון." אני אומר לניק. "אולי אתה תחכה פה כמה דקות, ואני אמצא לך כבר איזה…" אני מקרב את שפתיי לאוזנו. "…כוס ישראלי חם שתוכל לזיין הלילה."
הוא ממצמץ, נראה מהורהר. "באמת?"
"באמת."
"איפה תמצא?"
"סמוך עליי." אני קורא לברמן ומזמין את המשקה המשכר ביותר שאני מכיר. הברמן מרים גבה ואני אומר לו שהחבר שלי פה רוצה להתפרע. ניק, כמובן, לא מבין מילה מהנאמר. אני מחכה עד שהמשקה מגיע ונותן אותו לניק. אני אומר לו לשתות את הכול ולחכות לי פה. הוא מבטיח להישאר במקום, מנסה להסתיר את ההתרגשות שלו, אבל לא ממש מצליח.

אני יוצא מהפאב וממהר לרחוב שליד. האוויר קר ומעט מכוניות חולפות על הכביש. הרחוב שאני מחפש נמצא כשתי דקות הליכה מהפאב, וכשאני מגיע לשם אני יודע שהגעתי למקום הנכון. בערך שש זונות הולכות להן ליד הכביש, לובשות כמעט כלום וקוראות הצעות מגונות לעוברים והשבים. אני נושם עמוק ומתקרב אליהם במהירות.
הראשונה שמבחינה בי ממהרת לכיווני. "ערב טוב, חתיך. מה מחפש?"
"שיתוף פעולה." אני אומר לה. המזל שיחק לי הפעם. אני רק צריך להעביר מבט מהיר בכל שאר הזונות בשביל לדעת שנפלתי על היפה מכולן. יש לה שיער ארוך ומתולתל, חזה גדול ולבוש מינימאלי שמבליט את כל החלקים הטובים שיש לה להציע. אני הולך איתה הצידה ומספר לה את התוכנית. היא לא נראית מרוצה, אבל כשאני שולף כמה שטרות של מאה שקלים, היא מתחילה להנהן במרץ. אני מזהיר אותה שאם המשחק שלה יהיה פחות ממושלם, היא לא תקבל ממני כלום. היא מסכימה, עיניה לא מרפות מהשטרות שבידי. אני מודאג מהלבוש שלה. אם ניק ידע שמצאתי בשבילו זונה, הוא עלול להילחץ. אני מבקש מהזונה, הילה, להשיג משהו יותר צנוע. היא מגלגלת את עיניה, אבל בכל זאת מצליחה להשיג מהזונות האחרות חצאית שמגיעה לה כמעט עד לברכיים, וז'קט שעדיין מתאים לה, אבל מראה טיפה פחות עור ומחשוף. אנחנו חוזרים לפאב והלב שלי פועם במהירות. מה אם ניק הלך? מה אם כל החרא הזה היה לחינם? אני חולף על פני קבוצת אנשים שעומדת בכניסה ונושם בהקלה. ניק עדיין יושב איפה שהשארתי אותו, הכוס שהזמנתי בשבילו ניצבת על הדלפק מולו, ריקה. נראה שהוא כבר באמצע של כוס נוספת, הפעם של משקה אחר.
"בחיי…" הילה אומרת לידי. "הוא משהו זה."
"כן. ושוב, אל תפשלי."
"כן, כן." אנחנו מתקרבים לבר ואני מניח את ידי על כתפו של ניק. הוא קופץ ומסתובב במהירות לכיווני. הוא מחייך כשרואה אותי ועיניו מיד פוגשות את עיניה… ואת שדיה של הילה. הוא מתרומם ומכחכח את גרונו. ידו מושטת קדימה, מהססת. הילה תופסת אותה ולוחצת, חיוך רחב על שפתיה האדומות. אני מכיר ביניהם ומציע שנסתלק מהמקום הזה.

בחוץ אנחנו מתחילים ללכת בשקט, עד שאני עוצר ואומר באנגלית. "הדירה שלי נמצאת חמש דקות מכאן. יש לי אוטו. נקפוץ אליי?"
הילה מסכימה מיד, כמובן. ניק נראה לרגע מהסס. הוא אומר בשקט: "אחי… אתה מתכוון שגם אתה…?"
"לא, ברור שלא. אני פשוט אשאיר את שניכם בחדר שלי ואלך לשבת בסלון או משהו."
ניק נראה מתרשם. "אחי, וואו, תודה." התמימות שלו גורמת לי לרצות לפגוע בו. אני מזייף חיוך ומוביל אותם למכונית שלי. הדרך עוברת בשקט. ניק והילה יושבים במושב האחורי, ודקה לפני שאנחנו חונים מול הדירה שלי, הילה כבר מוצאת את דרכה לתוך שפתיו של ניק. אני רואה מהמראה האחורית את הלשונות שלהם משתלבים אחת בשנייה, את השפתיים נצמדות ואת הרוק מוחלף. ידה של הילה מכסה את החזה של ניק, ובאותו הרגע אני כל כך מקנא בה שזה כואב. אנחנו יוצאים החוצה ועולים לקומה השלישית, שהיא גם הקומה האחרונה בבניין שבו אני גר. הדירה שלי היא מעין פנטהאוז מרווח, וגם ניק וגם הילה נראים מתרשמים. אני מוביל אותם פנימה ואומר להם להתיישב על הספה. תוך שתי דקות אני כבר מספיק להפעיל מוזיקה שקטה ולספק גם לניק וגם להילה כוסות עם יין. את הכוס של ניל אני מוהל עם מעט וודקה, וכנראה שהוא לא שם לב לפי המהירות שבה המשקה נעלם במורד גרונו. הילה לא מהססת וממהרת לשלוח את ידיה בין רגליו של ניק. הוא נראה נבוך בזמן ששפתיה עוברות על צווארו, ואני יושב שם ומסתכל. אני אומר שלא יתנו לי להפריע להם, ובינתיים לוקח את הכוס של ניק והולך למלא אותה. הפעם אני דואג למזוג יותר וודקה ופחות יין. כשאני חוזר לסלון חולצתו של ניק כמעט וירדה ממנו. אני מצליח לראות את רוב החזה שלו, שמתגלה כחלק ומגרה בדיוק כמו שקיוויתי. אני עדיין לא מצליח לראות פטמות, וזה משגע אותי. אני מכניס את היד עם המשקה בין הילה וניק. הילה מטה את ראשו של ניק לאחור ואני מצמיד את הכוס לשפתיו. הזין שלי מאיים לקדוח חור במכנסיי כשאני רואה את שפתיו היפות של ניק יונקות את המשקה במהירות. הגרגרת שלו נעה בקצב הלגימות וטיפה אחת זולגת מזווית שפתיו במורד הסנטר שלו. אני מתאפק שלא ללקק אותה ממנו, יודע שלכל דבר יש זמן ומקום. אני מאמין שניק כבר מספיק שיכור בשבילי. הוא עדיין יוכל להתנגד, כמובן, אבל לא מספיק בשביל לשנות משהו. ככה בדיוק אני אוהב אותם.

הכפתור האחרון בחולצתו של ניק נפרם. הילה מורידה ממנו את החולצה ואני עוזר. לאחר שגופו של ניק חשוף, אני מתיישב על הכורסא ומרשה לעצמי לסקור את העור שבעוד זמן קצר יהיה שלי. הוא כל כך חלק. חוץ משיער בהיר מתחת לטבור, ושיער בית השחי שמבצבץ מדי פעם, הגוף של ניק שרירי וחלק. הפטמות שלו ורודות וגדולות, ממש גדולות. יש להן צורה עגולה ומושלמת, ואני יודע שאם רק אוכל להכניס אותן לתוך הפה שלי… בין שיניי… הכול יהיה בסדר. אני מנסה להיזכר בפעם האחרונה שראיתי חזה כל כך מושלם. לא מצליח. הילה מתחילה לשחרר את חגורתו של ניק. הוא בינתיים מתחיל להיאנח וללחוש דברים כמו: "כן, בייבי. כן, זה טוב." הזין שלו בולט בתוך המכנס ואני כמעט מעיף את הילה הצידה ומושך מניק את הג'ינס שלו בעצמי. אבל לבסוף הילה מסתדרת, והג'ינס והתחתונים יורדים בבת אחת. הזין של ניק נימול, והכיפה שלו גדולה ועגולה, מזכירה לי את הפטמות שלו, למרות שאין באמת קשר בין השניים. הביצים שלו… המחשבה על כמות הזרע שיכולה לצאת מהן מצליחה לשלוח גל של חום במורד גבי. הירכיים שלו חלקות ברובן, שריריות. ברור לי שהבחור אוהב לרוץ, אולי אפילו הטיפוס האתלטי. אני שם לב שתנועותיו של ניק נעשות מעט מגושמות. על פניו מרוח חיוך מטופש, ואני מבין שהוא באמת הגיע לשלב השכרות המושלם. הילה כבר הורידה את חולצתה. היא לא לובשת חזייה. אני מתקרב אליהם ותופס את אחד משדיה של הילה בידי. היא לא נרתעת, כנראה רגילה למצבים שבהם יותר מגבר אחד נוגע בה. ניק נראה מעט מבולבל, אולי לא מבין מה אני עדיין עושה שם, מתערב להם באמצע. אני מקרב את השד של הילה לפיו של ניק, שבתגובה מצמיד את שפתיו לפטמה הגדולה של הילה ויונק אותה. אני משחק איתו בשניות הבאות, מכריח אותו לרדוף עם שפתיו אחר הפטמה. בשלב מסוים אני מניח את ידי על עורפו ודוחף את פניו אל בין שדיה של הילה. לאחר מכן אני מניע את ראשו מצד לצד, מקרב אותו בכל פעם לנקודה אחרת, מכריח אותו ללקק את מה שאני רוצה שילקק. הוא לא מתנגד. האלכוהול הפך אותו לקל. זורם.
אני אומר לו, "אתה רוצה לזיין אותה, נכון?"
הוא נאנח, "כן."
"תגיד את זה." במבטא מושלם וכל כך אמריקאי הוא אומר שהוא רוצה לזיין, ממש בא לו לזיין. אני אומר לו להגיד 'אני רוצה להכניס את הזין היפה והגדול שלי לתוך הכוס שלך.' הוא לא מגיב בהתחלה, מתנהג כאילו לא אמרתי כלום. אני חוזר על עצמי שוב, מתאפק שלא להכאיב לו.
הפעם ניק מגיב. הוא אומר: "אני רוצה להכניס את הזין שלי לתוך הכוס." ולמרות שזה לא בדיוק מה שאמרתי לו להגיד, זה מצליח לרצות אותי. אני מריח את ריח הזיעה של ניק, משולב עם הבושם היקר שלו. השילוב הזה חייתי, כמו נוסחא שנוצרה במיוחד בשבילי. אני רוצה ללקק את הזיעה מהגוף שלו, להחליף אותה עם הרוק שלי. אני עוזב אותם והולך להחליף דיסק במערכת. כשאני מסיים אני רואה שניק מנסה לשחרר את חצאיתה של הילה, להוריד אותה ממנה. בסדר, אני אומר לעצמי. מספיק.
"הילה." היא מפסיקה לינוק את פטמתו של ניק, הפטמה שלי, ומסתכלת עליי. "לא שכחת משהו באוטו?"
היא ממצמצת. "כן… אבל אולי עוד כמה…"
"עכשיו, הילה. הכסף על השידה ליד הדלת." ניק מסתכל עלינו, מבולבל. לא מבין. לא צריך להבין.
"בחייך…" היא אומרת, ידיה עדיין על החזה של ניק. "הוא כל כך מושלם. תן לי עוד כמה דקות איתו. אני אפילו…"
"או שתלכי עכשיו, או שאני אזרוק אותך החוצה. מה את מעדיפה?" היא מעקמת את פיה, מקללת אותי וקמה מניק. היא ממהרת לכיוון הדלת, לוקחת את הכסף שהשארתי שם, ומסתלקת.
ניק מסתכל עליה הולכת, יד אחת מושטת לכיוונה. כשהדלת נסגרת הוא מסתכל עליי, הזין שלו עדיין עומד. "מה קרה?" הוא שואל.
אני עונה לו: "היא שכחה משהו באוטו. היא כבר חוזרת."
הוא מהנהן ונושף אוויר בהקלה. הוא מתקרב מעט אליי, ידיו מכסות את מפשעתו. "היא משהו." הוא אומר לי בשקט, כאילו שהיא עלולה לשמוע. "תודה, אחי. אני כבר מת לזיין אותה. אתה מעדיף שנלך לחדר שלך עכשיו?"
"כן, בטח. בוא."
הוא צוחק. "התכוונתי אליי ולבחורה." הצחוק שלו נמשך. הבל הפה שלו מריח מכל סוגי האלכוהול שדאגתי לדחוף לתוכו.
"אתה חרמן." אני אומר, מסתכל על המפשעה שלו, אותה הוא עדיין מכסה.
"כן," הוא אומר. "סופר חרמן."
"תראה לי."
"אה?"
"תראה לי את הזין שלך. קדימה."
"אחי, תגיד, אתה לא הומו או משהו, נכון? כי אני לא ממש בקטע…"
"אני? הומו? לא… סתם מתעניין לראות איך נראה זין אמריקאי." הוא צוחק, גם הפעם הצחוק נמשך יותר מדי. אבל הוא עדיין לא מראה לי.

בכוס שלי עדיין נשאר מעט משקה. אני מרים את הכוס ומקרב אותה לניק. הוא מנסה להרים יד אחת, אבל אני מרחיק את הכוס ונד בראשי. רק לאחר שהוא מבין איך אני רוצה שישתה את הכוס אני מסכים לקרב אותה בחזרה אל שפתיו. הוא שותה לפי הקצב שלי, שפתיו יונקות את המשקה, ידיו מכסות את מפשעתו. גם הפעם טיפה אחת זולגת מזווית הפה שלו במורד הסנטר. אני מושיט את ידי ומנגב אותה. ניק מסיים לשתות ונשען אחורנית. יש לו צלקת קטנה על הברך, בקושי מורגשת. חוץ מזה הוא נקי מצלקות וסימנים. הפטמות שלו מרתקות אותי, הצורה שלהן, הגודל. הן זקורות מעט, אבל לא לגמרי. ניק רואה שאני מסתכל על החזה שלו, אני לא טורח להסתיר, ומסתכל על משהו אחר. הוא שוב אומר שיש לי דירה יפה, ואני שוב אומר תודה. אני לא יודע באיזה רגע בדיוק נמאס לי, באיזה רגע משהו משתנה בתוך הראש שלי ואומר לי שמספיק זה מספיק. אני מנקה את גרוני, רוכן מעט קדימה ואומר באיטיות: "אני רוצה לראות את הזין שלך."
ניק מחזיר לי מבט, רציני. באיטיות הוא מוריד את ידיו ממפשעתו. בשקט הוא ממלמל: "טוב, אחי, אתה זה שסידרת לי את כל הערב הזה, אז…" הוא כבר לא עומד, לפחות לא קרוב למה שהיה מקודם. הביצים שלו נראות גדולות יותר עכשיו, ממש ביצים שצריך יותר מיד אחת בשביל לכסות לחלוטין. שיער הערווה שלו מתולתל מעט, אבל בכללי אין שם יותר מדי שערות. אני מושיט קדימה את ידי וניק מעיף אותה. "אחי! תירגע, בסדר?" אני מחייך. שמח. מרוצה. ניק שוב מכסה את מפשעתו, והפעם מבטו מופנה לחלוטין לכיוון הדלת. הוא נוגס בשפתו התחתונה כמו ילד, מחכה לראות את הילה חוזרת לדירה, ממשיכה מאיפה שהפסיקה. אני מכניס את ידי מתחת לספה, מחפש כמה שניות עד שניצב הסכין מגיע לידי. אני מושך והסכין יוצא החוצה. ניק לא שם לב, עד שהלהב כבר בחוץ והסכין נמצא סנטימטרים בודדים מהחזה שלו. הוא מנסה לקום, אבל אני צועק עליו לשבת. הוא מסתכל על הסכין, עיניו רחבות. הוא מתחיל למלמל משהו, אבל אני צועק פעם נוספת והוא משתתק. אני ממקם את עצמי קרוב יותר אל ניק, צמוד אליו. הסכין עדיין מול החזה שלו, ידי יציבה.
"ביקשתי לראות את הזין שלך." אני אומר לו בשקט. "למה אני לא רואה אותו?" ידיו רועדות כשהוא מזיז אותן הצידה. הזין שלו שוכב נפול על הביצים. קשה להאמין שלפני כמה דקות הוא עמד בשיא כוחו. עם יד אחת אני עדיין מחזיק את הסכין, ועם היד השנייה אני מתחיל ללטף את הירכיים החלקות של ניק.
הוא בולע רוק, מחפש את עיניי ואומר: "הילה צריכה לחזור עכשיו."
"לא," אני אומר לו. "היא לא חוזרת. זה רק אתה ואני, חבר. והקירות האלה… הקירות האלה עבים כמו מקלט גרעיני. אפילו אם מישהי תלד פה שלישיה, אף אחד לא ישמע אותה צועקת."
"למה… למה אתה אומר לי את זה?" אני מחייך ומושך בכתפיי. היד שלי כבר מוצאת את הביצים שלו. הן כל כך חמות וגדולות. אני לש אותן בין אצבעותיי, מזיז אותן מצד לצד ורואה איך אן רוטטות כשנותנים להן מכות קטנות. ניק משתנק בכל פעם שאני מכאיב לו שם, אבל הסכין עדיין קרובה מדי בשביל שיעשה משהו. אני רואה את עיניו נעשות לחות ושומע אותו מושך באפו. הוא גבר מדי בשביל לבכות לידי, אבל המצב הזה בהחלט חודר מתחת להגנות שלו. בנוסף יש גם את הקטע של האלכוהול, שבטח עושה לו דברים בראש…

אני מתיישב עליו. הוא מסתכל לצדדים, חסר עונים, לא מבין מה קורה. "ששש…" אני לוחש. "אתה לא הולך לשום מקום. זה רק אני ואתה פה, חבר. רק אני ואתה."
"מה אתה רוצה?"
"למה לדבר כשאפשר להראות?" אני מעביר את הלהב מסביב לפטמתו הימנית של ניק, באיטיות. חוד הלהב כל כך חד, שאפילו מבלי להפעיל לחץ על העור, ניק מעוות את פניו בכאב. אני מניח את חוד הלהב במרכז הפטמה שלו, רואה את העור החלק שוקע פנימה. עומד לי כל כך חזק שזה כואב. אני מרכין את ראשי לפנים וסוגר את שפתיי מסביב לפטמה. את הסכין אני מחזיק קרוב, כדי שניק ידע שלמרות הכול, אני עדיין יודע מה אני עושה. הפטמה כל כך רכה כשאני טועם אותה, כל כך מזמינה. אני נושך אותה וניק נאנק. השפתיים שלי משמיעות צלילים של יניקה כשאני מנשק את הפטמה ואת העור שמסביבה, וכשאני מרים את ראשי אני רואה את הרוק שלי, מכסה את העור.
העיניים של ניק לחות יותר עכשיו, שפתו התחתונה רועדת מעט. אנחנו יוצרים קשר עין והוא ממלמל, "בבקשה."
אני נד בראשי. "זה עדיין לא נגמר. ואל תתחנן, זה מעורר רחמים." אני תופס בשערו ומטה את ראשו בכוח אחורנית. את לשוני אני מעביר באיטיות על הצוואר שלו, מרגיש את הדם זורם מתחת לעור. אני נושך אותו כמה פעמים, משאיר סימני מציצה, מסמן אותו כשלי. אני לוחש לו: "עכשיו נתנשק." והוא מתחיל לבכות. השפתיים שלו מושלמות, לפחות כך אני מרגיש ברגע שהן נוגעות בשפתיי. אני לא מצליח להתאפק יותר משנייה, והלשון שלי כבר מוצאת את דרכה במורד הגרון שלו. אני יונק אותו, טועם אותו, נושם אותו. הוא כמעט נחנק כמה פעמים, אבל אני יודע בדיוק מתי להרפות, ומתי למלא אותו בכל מה שיש לי. כשנמאס לי אני מתרחק מעט. הפנים שלו מכוסות עכשיו בדמעות. אני מנגב אותן, טועם את הדמעות. את היד שלו אני מרים מעל ראשו, אומר לו להשאיר אותה שם. השיער בבית השחי שלו בהיר כמו שערות ראשו. תלתלים קטנים בתסבוכת של שיער פרוע. אבל כמו שיער הערווה שלו, גם שיער בית השחי דליל יחסית. אני מקרב את פניי לבית השחי ונושם עמוקות. ריח הזיעה חודר דרך נחיריי, במעלה אפי ומשתקע מאחורי עיניי. לוקח לי רגע להתאפס. אני טועם את הזיעה שלו, מרגיש את שערות בית השחי שלו מדגדגות את פניי, ולא רוצה שהרגע המשכר הזה יסתיים לעולם. "אתה מושלם…" אני לוחש לו. הוא משיב בדמעות נוספות. אני סוטר לו. הוא לא מפסיק. סטירה נוספת, הפעם כזאת שמעיפה טיפות זיעה מפניו. עכשיו הוא נרגע, נושך את שפתו התחתונה ונושם במהירות.

אני קם ממנו. "לך לקצה החדר."
"מה? למה?"
"אני רוצה להסתכל עליך. תחשוב שאתה בתצוגת אופנה. קדימה." הוא מנסה לקום אבל נופל. אני נעמד ומושך אותו עד שהוא מצליח לעמוד ישר. כשהוא הולך לקצה החדר אני מתיישב שוב וסוקר את הישבן שלו, את הצורה העגולה והמושלמת שלו. שרירי הירכיים שלו מהפנטים אותי. הם כל כך הדוקים וחזקים, ויש בהם משהו כמעט לא מהעולם הזה. מה שזה לא אומר. כשהוא מסתובב אני אומר לו לעצור. אני סוקר את גופו מרחוק, לא יכול שלא לחייך. אני טיפוס שהולך לפחות פעמיים בשבוע לחדר כושר, יכול להשיג כל כוס או זין שמתחשק לי להשיג… אבל אפילו אני לא נראה ככה. "תקפוץ." אני אומר לו. "תקפוץ במקום. קדימה." אני בקושי מצליח לזהות את ההבעה על פניו, אבל הקללה שהוא מסנן מצליחה להגיע לאוזניי. אני צועק: "את הגישה המסריחה שלך תשמור לעצמך, חבר. קפוץ!" הוא קופץ. שרירי החזה שלו נעים עם כל קפיצה וכך גם הביצים הגדולות שלו. אני אומר: "ידיים למעלה. עכשיו תקפוץ עם הגב אליי. תזיז את הזין שלך מצד לצד." ניק מבצע את כל ההוראות האלה, עיניו עצומות. קשה לו להסתכל עליי.
בשלב מסוים הוא נעצר ואומר: "אני מרגיש ממש רע, בנאדם. בוא פשוט נפסיק עם זה לפני שאני אתחיל להקיא לך פה על כל הרצפה."
"אם תקיא," אני אומר. "אתה תאכל את זה. עכשיו תרד על ארבע. קדימה! יפה." אני מוריד את הגרב שלי ומחזיק אותה מולי. "אתה רואה את זה?" עדיין עומד על ארבע, ניק הנהן. "אני הולך לזרוק את הגרב הזאת ואתה הולך לתפוס אותה עם הפה ולהחזיר לי אותה. מובן?"
"אחי, אתה מגזים פה. אני לא מבין מה קרה שהתחלת להתנהג פתאום כמו משוגע, אבל…" אני מרים את הסכין ונעמד על רגליי. ניק, שכבר נמצא בקצה החדר, נצמד לקיר ומרים את ידיו. "לא! סליחה, בסדר? רק אל…"
אני מתיישב שוב. "הבנת מה אתה צריך לעשות, חבר?" הוא מהנהן, מפסיק להסתכל עליי, פניו אדומות. אני מגלגל את הגרב ומשליך אותה לכיוון המטבח. ניק מתקדם לעברה באיטיות, ורק כשאני צועק, "מהר יותר!" הוא מתחיל להגביר את צעדיו. כשהוא מגיע לגרב הוא מהסס לרגע, מסתכל עליי, מסתכל שוב על הגרב ואז מרכין את ראשו ולוקח את הגרב בין שיניו. הוא חוזר אליי ואני לוקח ממנו את הגרב וטופח על ראשו. "כלב טוב. תוציא לשון." הוא פותח את פיו ומוציא החוצה את לשונו. אני מעביר עליה את הגרב וניק עוצם את עיניו ומעוות את פניו. אני זורק את הגרב פעם נוספת וכשניק חוזר איתה אני אומר לו: "לקח לך יותר מדי זמן. תסתובב."
"מה אתה מתכוון…?" אני סוטר לו והוא משתתק. הוא כל הזמן מגניב מבטים לכיוון הסכין שבידי. בסוף הוא מסתובב אליי עם גבו. התחת שלו נראה אפילו מושלם יותר מקרוב. אני מתחיל להטיח את כפות ידיי בישבנים החלקים שלו, וניק צועק ומנער את ראשו. רק כשהאזור מכוסה באדום אני אומר לניק לעמוד על רגליו. אני עדיין יושב על הספה, הסכין אחוזה בחוזה בידי, וניק עומד עכשיו במלוא יופיו לפניי. מבטו מושפל ועיניו לא ממוקדות, ללא ספק בגלל האלכוהול שדאגתי לדחוף לתוכו מקודם. אני מנשק את שרירי הבטן שלו, עובר עם לשוני בין הריבועים. המותניים שלו כאילו נחצבו באבן. אני לוחץ עליהם ומעסה בקשיחות. כשאני טומן את פניי בשיער הערווה שלו ומושך באפי, ניק מנסה להתרחק. אני לוחץ על הביצים שלו והוא נאנק ומפסיק להתנגד. עם היד שלא אוחזת בסכין אני מטופף על החזה שלו. צליל המגע בין כף ידי לעור גופו מזכיר לי הצלפות חלשות של שוט. החזה שלו מתחיל להיצבע בגווני אדום בהירים.

כשאני נעמד על רגליי ניק מתחמק ממבטי.
"בוא." אני אומר לו.
"לאן?"
"רצית לראות את חדר השינה, לא?"
"בבקשה, אני מבטיח ש…"
אני דוחף את ברכיי למשפעה שלו בעוצמה. הוא צורח. "אמרתי לך לא להתחנן, נכון?"
הוא ממלמל בקושי, "סליחה. סליחה."

אני נותן לו רגע להתאפס על עצמו, והדבר הבא שאני מרגיש זה הגוף שלו, מתנגש בשלי. אני מצליח להדוף אותו ואנחנו נופלים על שולחן הזכוכית שנשבר ומתנפץ. ניק מנסה לשלוח אגרופים לכיוון הצלעות שלי, אבל הוא כל כך שיכור כך שקשה לו לכוון כמו שצריך. אני מצליח להכניס את רגליי בינינו ודוחף. הוא עף על הספה, צועק. אני קם במהירות בדיוק כשהוא קם גם כן. הוא שולח לכיווני אגרוף, פוגע בסנטר. כאב מתפוצץ בפניי, כתמים מכסים את שדה הראיה שלי. אני מתחיל לחשוב שזהו, הפסדתי. הוא יכסח לי את הצורה, ייקח את הבגדים שלו ויברח. האגרוף הבא שלו פוגע בכתף שלי, אגרוף שכנראה היה מיועד לפניי. המכה עדיין כואבת, אבל לא מספיק בשביל להוציא אותי מהמשחק. אני תופס את האגרוף הבא שנשלח לכיווני כשהוא עוד באוויר. שנייה אחת אני שם לב שהסכין כבר לא אצלי, ובשנייה הבאה אני שולח אגרוף לכיוון פניו של ניק. אני לא שיכור, והאגרוף פוגע בדיוק איפה שאמור היה לפגוע. ניק על הרצפה. אני מרים את רגלי ומנחית אותה על הגב שלו, מספיק חזק בשביל שירגיש את הכאב. אני מבין שהסיבוב הזה נגמר. ניצחתי. ניק שוכב על הרצפה, מקופל לכדור, גופו העירום מכוסה בזיעה והוא רועד. אני מחפש במהירות את הסכין ומוצא אותה בצד החדר. איך לעזאזל היא עפה עד לשם? אני מרים אותו ומתקרב אל ניק.
"זה היה ניסיון טוב," אני אומר לו, מביט עליו מלמעלה. "משהו שהיית חייב לעשות. אני מבין את זה. אבל עכשיו הגיע הזמן להמשיך הלאה. תנסה לתקוף אותי שוב וזה יהיה הסוף שלך. אני לא צוחק." אני מתיישב לידו, גבי על הספה.
הוא עדיין שוכב בתנוחה עוברים, נושם במהירות ושומר על עיניים עצומות. אני מלטף את הירכיים שלו, לוחץ ומאסה את השרירים. התחת שלו ממש לידי, ואני נוגע בו. כשאני מניח את אצבעותיי על החריץ שלו, ניק פולט: "לא שם."
"ששש…" אני אומר לו. "אני לא נכנס. רק בודק את השטח, חבר." החור שלו חם ומכווץ. אני מעביר את אצבעותיי על פי הטבעת, מרגיש את שרירי הישבן של ניק מנסים למנוע ממני להתקרב עמוק יותר. באותם הרגעים כל כך מתחשק לי לדחוף את האצבע פנימה, לחדור לתוך הגוף שלו, לשבור אותו. אני ממשיך ללטף את החור, מדי פעם מפעיל לחץ. כשאני מרחיק את האצבע מבין הישבנים של ניק, הגוף שלו נרפה בהקלה. "עכשיו," אני אומר לאחר דקה של דממה. "אתה הולך לבוא אחריי לחדר השינה, על ארבע, כמו כלב. קדימה." אני מושך בשערו ומופתע מכך שהוא לא מתנגד. אני מוביל אותו אחרי לחדר השינה ואנחנו נכנסים פנימה. את הדלת אני נועל ומניח את המפתח בתוך אגרטל שניצב על השידה, מבלי שניק יראה. בצמוד לחדר השינה שלי ישנו חדר נוסף, השירותים. אני מורה לניק לבוא אחרי לחדר הזה, ולאחר שאנחנו נכנסים אני מפעיל את המים במקלחת. ניק ניצב במרכז החדר, עומד על ארבע עם ראשו מושפל. אני מושך בשערו ומכריח אותו להתרומם על הברכיים. את ידו אני תופס ומרים אל מעל ראשו. ריח הזיעה שלו חזק, ממסטל. "אין לי בעיה עם קצת זיעה." אני אומר לו, אצבעותיי מטיילות על בית השחי המיוזע. "אבל נראה לי שקצת ניקיון לא יזיק לך, חבר. בוא." אני עוזר לו להיכנס לתוך האמבטיה. כשהוא בפנים אני מפעיל את המים ומתחיל לשטוף אותו, מנקה אותו מזיעה. השיער המתולתל שלו נצמד לראשו, ואיכשהו זה מדגיש יותר את היופי של פניו, את עצמות לחיו החזקות ואת האף היפה. אני שוטף את בתי השחי שלו, את רגליו ואת המפשעה. מתישהו בזמן שאני מקרצף אותו עם ספוג, נראה לי שאולי כדאי לנקות אותו גם בפנים. אחרי הכול, אני מתכוון להיכנס לשם בשלב זה או אחר. אני אומר לניק להישאר במקום וסוגר לרגע את המים. אני נכנס לחדר השינה ומחפש בתחתית ארון הבגדים שלי אחר הצינור הקטן שאמור להיות שם. לא השתמשתי בו שנים. האמת, בפעם האחרונה בחור אחד השתמש בו עליי. הצינור נמצא כמעט מיד, שוכב מתחת לערימת חולצות לא מכובסות. אני מוציא אותו החוצה וחוזר למקלחת.
"בשביל מה זה?" ניק שואל.
"אתה תראה." אני מחבר את הצינור לברז ודוחף את ניק על ארבע.
"לא!" הוא מנסה לברוח. אני אוחז בו בחיבוק דוב ואומר: "זה יכנס פנימה, חבר. אם תתנגד זה פשוט יכאב יותר. אתה רוצה ששוב נשחק באגרוף, אה?" הוא מפסיק להתנגד. אני משחרר אותו וממהר להפעיל את המים. הצינור מתעורר לחיים כשזרם פורץ מהקצה שלו. ניק רועד. צריך להיות עיוור בשביל לא לראות את העור הרטוב שלו רוטט. אני נאנח. "אל תזוז." בארון שמעל הכיור שלי יש ארון קטן, בתוכו יש וזלין. אני מוציא את הקופסא ומורח בנדיבות וזלין על קצה הצינור ואז על החור של ניק.
"זה עדיין יכאב," אני אומר לו. "אבל אם תעשה בעיות זה רק יכאב יותר. כבר הבנת שאני לא בקטע של משחקים." הוא לא מגיב. טוב שכך.

אני מעביר אצבע על החור שלו, שעכשיו חלקלק בגלל המשחה. האצבע נכנסת לתוכו בקלות, כאילו שהחור שלו נועד לקבל אותי לתוכו. ניק משתנק, רועד יותר ממקודם. אני לוחש: "ששש…" ומלטף את גבו הרטוב. העור בתוכו מכסה את האצבע שלי, כמעט בולע אותה. הכול חם ולח שם, תחושה כל כך חזקה של גוף חי… אני בתוך גוף חי. אצבע נוספת. הווזלין מקל על העבודה. אני מתחיל להניע את האצבעות בתנועת זיון בתוך החור של ניק, דואג לפסק אותן על מנת להרחיב את החור כמה שיותר. ניק לא מגיב. השרירים שלו עדיין נוקשים, אבל לפחות הוא לא בוכה או מתחנן. האצבע השלישית כבר יותר בעייתית. אני מחדיר אותה באיטיות, נותן לגוף של ניק זמן להתרגל. כשכל שלושת האצבעות שלי בפנים, אני מנסה לחפור עמוק יותר לתוכו, להניע את אצבעותיי לכל מקום שאליו אני מצליח להגיע. הוא מתחיל לנשום במהירות, ממש להתנשף. אני לא יודע אם הוא כבר הגיע לשלב של הנאה או לא, אבל אני בהחלט יודע שאני את שלי עשיתי. הייתי יותר מנדיב איתו, ואין שום סיבה שהוא לא יוכל לקבל את הצינור לתוכו כמו גבר. אני מוציא ממנו את האצבעות בבת אחת, וניק נאנק פעם נוספת.
"אתה בסדר?" אני שואל אותו. הוא לא עונה. שיהיה. אני בודק אם המים לא חמים מדי ומרים את הצינור. "זה הולך להרגיש מוזר." אני אומר לו. "פשוט אל תתנגד. אם תתחיל לעשות עכשיו בעיות אני אהפוך את המים למי קרח, ואז בכלל תהיה לך סיבה להשתגע."
עם יד אחת אני מפסק את פלחי הישבן שלו, ועם היד השנייה אני מתחיל להחדיר את הצינור לתוך החור המבריק. ניק מתנגד בהתחלה, השרירים שלו נסגרים על קצה הצינור וקשה לי לדחוף אותו פנימה. אני מנסה שוב, ושוב נתקל בהתנגדות. נהדר. הביצים שלו ניק חמות ונפוחות כשאני עוטף את כף ידי סביבן. כשאני לוחץ עליהן ניק צועק.
לאחר כמה שניות ניק כנראה מבין שאין לי כוונה לשחרר את הביצים שלו, אז הוא מתחיל להתחנן. "אני לא אתנגד, בבקשה. עזוב! עזוב אותי. אני מבטיח לא…" אני משחרר את הביצים שלו והוא נושף אוויר בהקלה.
"בפעם הבאה אני לא אשחרר." אני אומר לו. אני מרים שוב את הצינור ומחליט לעזאזל עם העדינות. לא מגיע לו. גם הפעם הגוף שלו מתנגד לי, אבל לא כמו מקודם. אני דוחף בכוח את הצינור לתוך החור, רואה את המים זורמים החוצה מהצדדים. ניק מתחיל להתנשף ולרעוד, הרבה יותר משרעד עד עכשיו. הוא מנסה לא לצעוק, אבל כמה צווחות מצליחות להשתחרר החוצה. אני ממשיך לדחוף עמוק יותר ויותר את הצינור, אפילו מפתיע את עצמי מהעומק של הרקטום שלו. המים זורמים לתוכו כשתי דקות. בזמן הזה אנחנו לא מדברים. כבר שחררתי את הצינור. הוא לא צריך אותי בשביל להישאר בתוכו, השרירים שלו עושים עבודה מספיק טובה בשביל לשמור אותו בפנים. בינתיים אני משחק עם הביצים שלו, נותן להן מכות קטנות ומושך בשעות הערווה הרטובות. כשאני לוחץ על הבטן שלו מים נפלטים בבת אחת החוצה מהחור. ניק כמעט נופל. הוא מנער את ראשו ונושם בכבדות. אני צוחק ועוזב את הבטן שלו. לבסוף אני מוציא את הצינור בבת אחת, והוא לא יכול שלא לצעוק. אני סוגר את המים ומרים את ניק לעמידה על ברכיו.
"איך המרגש?" אני שואל אותו.
הוא בולע רוק. העור מתחת לעיניו נפוח, ואני מתחיל לחשוב שאולי הוא בכה בכל הזמן הזה, אבל דאג לעשות את זה בדממה. ילד טוב. "אני לא… בבקשה." הידיים שלו נצמדות לבטן שלו, לוחצות. הוא נראה כאילו בכל רגע קיא עומד לפרוץ מתוכו. אלא שלא ההפרשה הזאת אמורה להדאיג אותי עכשיו. אני עוזר לו לצאת מהאמבטיה ומושך אותו לכיוון האסלה. אני מושיב אותו עליה ולא עוברות עשר שניות והוא מוציא הכול. בכמויות. אני עומד לידו בזמן שהגוף שלו פולט עוד ועוד, מלטף את פניו וצובט את הפטמות שלו. הוא עושה הכול בעיניים עצומות, ראשו מעט מושפל. לאחר שהוא מסיים אני משפיץ כמה פעמים עם מטהר האוויר. אם הייתי בקטע של חרא הייתי יכול לנצל את המצב שהחור של ניק נמצא בו עכשיו, אבל זה מעולם לא עשה לי את זה.

"חכה פה," אני אומר לו וחוזר לסלון. בבר שלי ישנם עוד כמה משקאות. אני מוציא את היין הכי משכר שלי וחוזר לשירותים. ניק עדיין יושב על האסלה. הוא נראה לי פיקח מדי, כנראה בגלל המקלחת הארוכה. אני מעדיף אותו פחות פיקח ויותר מרחף, מה שיאלץ אותי לוותר על מעט יין יוקרתי, ואותו לשתות עד שיתפוצץ. אני מתקרב לניק ואומר לו לפתוח פה גדול. הוא רואה את הבקבוק ועוצם את עיניו. "קדימה…" אני אומר לו, מתחיל להתעצבן. עם עיניים עדיין עצומות, הוא פותח את פיו. ברגע שהוא מתחיל לשתות אני דואג לכסות עם כף ידי את הפה שלו בצדדים, כדי ששום טיפה לא תברח החוצה. אני רואה איך עוד ועוד יין נשפך דרך השפתיים שלו, לתוך הפה שלו, במורד הגרון, לקיבה. הוא מסיים משהו כמו חצי בקבוק כשאני מחליט שמספיק זה מספיק ומרחיק ממנו את הבקבוק. הוא משתעל ומנגב את שפתיו. אני מסתכל על הבקבוק, מסתכל עליו, מסתכל על הבקבוק, וחושב לעצמי, 'נו שיהיה. בכל מקרה אני אוכל לשטוף אחר כך את הפיה.' אני יורד על הברכיים וממקם את עצמי בין רגליו של ניק. אני דוחף אותו מעט אחורנית, יוצר מרווח בין המפשעה שלו לבין קדמת האסלה. ברגע שאני מכניס את בקבוק בין רגליו של ניק, הוא מנסה לקום. אני מצמיד את שיניי לירך שלו ונושך בחוזקה. הוא צועק ומתיישב שוב. "בפעם הבאה," אני אומר לו. "אני אנשך לך את הביצים עד שהם יישארו לי בפה. תהיה ילד טוב!" אני מצליח בקושי להצמיד את פיית בקבוק לחור של ניק, ורגע לפני החדירה אומר לו: "פשוט תהיה ילד טוב ואל תתנגד." אני דוחף את הבקבוק פנימה. ניק מתקפל לפנים, חורק שיניים. נשימותיו יוצאות בשריקות חלשות. אני דוחף את הבקבוק עמוק יותר, מתעלם מההתנגדות של שרירי פי הטבעת ופשוט מתרכז ברצון שלי לראות את כל פיית הבקבוק הארוכה בתוך הגוף של ניק. עם ידי עדיין אוחזת בבקבוק, אני אומר לניק לרדת בזהירות על ארבע. לוקח לו זמן עד שהוא מצליח לעזור מספיק כוח בשביל לנוע עם בקבוק תקוע עמוק בתוכו, אבל לבסוף הוא מצליח. המחזה הזה: ניק עומד על ארבע, בקבוק תקוע בתוכו… אפשר פשוט לגמור מזה. השרירים שלו ממשיכים להתנגד כשאני מתחיל לזיין אותו עם הבקבוק. אני דואג להגביר את הקצב והעוצמה, ומבין בעצם שהפעם הראשונה של ניק, הפעם הראשונה שזיינו אותו… היא עם בקבוק של יין. או שאולי הפעם הראשונה שלו הייתה עם הצינור? משעשע משהו. בזמן שיד אחת שלי דואגת להמשיך לפמפם אותו עם הבקבוק, ידי השנייה מוצאת את הזין הרפוי שלו ומתחילה להביא לו ביד. אני נאלץ להתאמץ מעט, אבל בסופו של דבר הכלי הרדום מתחיל להראות סימנים של ערנות. אני אומר לו: "אתה אוהב את זה, חבר. אתה מת על זה. תראה איך מתחיל לעמוד לך כמו מזדיין בתחת. אמרת שבאת לחפש בלילה כוס ישראלי, לא?" אני צוחק וממשיך לזיין אותו עם הבקבוק ולהביא לו ביד. בכל הזמן הזה הוא לא מדבר, פשוט עומד על ארבע ומקבל את הבקבוק לתוכו כמו זונה שקטה. "אני רוצה לראות אותך מקבל את זה כמו בחורה." אני אומר והופך את ניק על הגב. עם הידיים מאחורי ראשו ורגליו מפוסקות, החור שלו נגלה לפני בשיא יופיו. לראות את הבקבוק חודר אליו בתנוחה הזאת מצליח לגרות אותי יותר משציפיתי. אני אומר לניק להתחיל להניע את הגוף שלו, לשחק עם עצמו כאילו באמת היה בזמן זיון, והוא הזונה. אני מביא לו ביד הכי חזק שאני יכול, דואג שהבקבוק לא יצא ממנו אפילו לרגע אחד.

בשלב מסוים הוא מתחיל להיאנח, ממלמל: "אני קרוב, אני… איי, בבקשה, אני לא רוצה לגמור, בב…"
אני ממשיך להביא לו ביד, מתעלם. "כדאי שתגמור בכמויות." אני אומר לו. "כמו פרה שחולבים לה את הצורה. כן, קדימה, תוציא הכול, תוציא הכול כדי שלא אחלוב אותך שוב בעוד חמש דקות. קדימה, אני רוצה לחלוב אותך, לרוקן אותך…" הגוף שלו ממש מתחיל לרעוד. כל השרירים שלו נמתחים והוא נאלץ לנשוך את שפתיו בשביל לא לצעוק. הוא מתפתל על הרצפה כאילו היה באמצע לידה.
"אני… אה… לא…" מטחים של זרע לבן נפלטים מהכלי שלו ומגיעים עד לחזה שלו. גם אחרי שהכול יצא החוצה אני ממשיך להביא לו ביד, יודע עד כמה רגיש הזין שלו אחרי שגמר, אבל נהנה לראות את הגוף שלו ממשיך לרטוט. עם לחץ שמפעילה ברכי על תחתית הבקבוק, אני דואג להשאיר את הפיה בתוך הגוף של ניק. אני מורח את השפיך הדביק על הגוף שלו, ואת מה שנשאר על כף ידי אני מכריח אותו ללקק. הוא מעוות את פניו ונראה כאילו בכל רגע הוא עומד להקיא, אבל אני לא מוכן להזיז את היד הדביקה מהפנים שלו, ובסוף הוא מנקה את כולה. לבסוף אני מושך את הבקבוק החוצה במהירות, וניק צועק. חשבתי שהוא כבר הספיק להתרגל לתחושה הזאת עד עכשיו. אני מחזיר אותו לשבת על האסלה ושוב מתמקם בין רגליו. הבקבוק שוכב לידנו, חלק מהיין נשפך החוצה. אני מהסס לרגע, חושב אם כדאי, אבל בסוף מחליט שכן. אני מרים את הבקבוק ומחזיק אותו מול ניק.
"מוכן לעוד כמה לגימות?" הוא נד בראשו, מתחיל למלמל משהו. אני קוטע אותו, אומר: "זה רק כמה לגימות, אחי. זה ייגמר מהר. בוא תקבל את זה כמו גבר." הוא עוצם את עיניו כל כך חזק עד שאני מפחד שיתפסו לו שם השרירים. אני מצמיד את פיית הבקבוק לשפתיו הרועדות של ניק ורואה את היין זורם לתוכו בדיוק כמו מקודם. הגועל נראה על כל תו בפניו, וזה מגרה אותי ברמות שכמעט ולא הכרתי. אני רוצה את ניק מסטול, אבל לא גמור, לכן אני מרחיק ממנו את הבקבוק יחסית מהר ומביא לו כוס עם מים מהכיור. הוא שותה, מגרגר ויורק את המים לתוך המקלחת. ברגעים הבאים ישנה דממה. ניק מסתכל עליי לרגע ואז מפנה את מבטו הצידה. אני אוחז בסנטר שלו ומכריח אותו להסתכל בעיניי. העיניים שלו כל כך ירוקות ויפות שלרגע אני שוכח מהכול. אני נאלץ לנער את ראשי בשביל לחזור למציאות. "היית מצוין." אני אומר לו. "באמת. טוב, עשית לי קצת בעיות פה ושם, אבל זה מובן." אני מקרב אליו את פניו ומצמיד את שפתיי לשפתיו. הנשיקה איתו ארוכה ורטובה. הוא לא משתף פעולה רוב הזמן, אבל לפחות אני לא צריך להתאמץ בשביל לטייל לו בתוך הפה. לאחר שאנחנו מסיימים אם הנשיקה אני מושך את הפטמות שלו ושואל: "אתה מוכן ללכת הביתה?"
עיניו מתרחבות. "ללכת… אתה רציני?"
אני מנסה להתאפק. נכשל. כשאני פורץ בצחוק הוא מפסיק להסתכל עליי. הלסת שלו מתהדקת מכעס. אני ממשיך לשחק עם הפטמות שלו וצוחק, יודע שהלילה רק התחיל. אני לוקח אותו לחדר השינה ומשכיב אותו על המיטה. את ידיו אני קושר באזיקים לקצה של המיטה. מהמגירה שלי אני מוציא אודם וקורא על התווית: 'אדום חושני.' מצוין. הוא מסתכל עליי כשאני מתקרב ונראה על סף בחילה כשרואה את האודם. אני נשכב לידו ואומר לו: "שרבב שפתיים, חבר. כמו כוסית." אני מושך את שפתיו בעדינות באודם, רואה לפי העיוותים הקטעים של עיניו עד כמה הדבר מגעיל אותו. כשאני מסיים אני מניח את השפתון על השידה ומסתכל על פניו של ניק. "אתה כל כך יפה…" אני לוחש לו. "כמעט יפה מדי."
"אתה חולה," הוא מסנן. אני מצייר שני עיגולים מסביב לפטמות שלו וכותב על מרכז החזה שלו בעברית, 'זונה.' אני מניח את ראשי על החזה שלו, למרות האודם, שומע את ליבו פועם במהירות ומרגיש את הרטיבות הדביקה של הזיעה על החזה שלו. "אנשים יחפשו אותי." ניק אומר בשקט.
"אני לא מתכוון להפוך אותך לאסיר. אל תדאג. אבל אם תמשיך לשחק אותה קשה להשגה זה לא הולך לזרז את השחרור שלך."
אני מניח את ידי על הביצים הגדולות שלו ומתחיל ללוש אותן. הזין שלו נפול ואני אומר לו שיתרכז טוב-טוב ויתחיל להרים את הכלי שלו. לוקח לו בערך שתי דקות, אבל בסוף מספיק דם מוצא את דרכו לאיבר הנפול בשביל לעורר אותו לחיים. "אתה גמרת," אני אומר לו. "אבל אני לא." אני מתמקם בין רגליו ומפסק אותן. הוא לא מתנגד וזה מפתיע אותי. מבטו נעוץ בתקרה, עיניו חצי פקוחות חצי עצומות. החזה שלו עולה ויורד באיטיות. אני מרכין את ראשי ומנשק את כיפת הזין שלו, מעביר את לשוני על החריץ. החור שלו עדיין רחב, האצבע שלי חודרת פנימה כמעט ללא התנגדות. אני אומר לו להיאנח והוא עוצם את עיניו ומשחרר קול שקט ומהוסס. אצבע נוספת. אני מטייל בתוכו, מרגיש עור לח ורך עוטף את אצבעותיי. כשאני חודר לתוכו הוא בקושי צועק. אני מתחיל לנוע בתוכו במהירות, דוחף את עצמי עמוק ככל שאפשר. עם ידיי על החזה של ניק אני מורח את האודם על עורו. ריח הזיעה שלנו גורם לי להרגיש מסטול. חיכוך הזין שלי עם החור של ניק מוציא ממני קולות שלא הכרתי. הרגליים שלו על הכתפיים שלי. אני מצמיד את ראשי אל אחת הרגליים ומלקק את השערות הקטנות שעליה.
עגלי זיעה מתחילים לבצבץ על מצחו של ניק. הוא נאנח בהנאה וממלמל: "כן, כן… אח. כן."
אני צוחק לעצמי בזמן שהאורגזמה מכסה אותי. אני גומר בתוך הרקטום הרטוב שלו. אני מרגיש תשוש וצונח על הגוף הקשור שמתחתי. אני מנשק את ניק על שפתיו והוא לא מתנגד.

ואז אני נרדם.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il