דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
27/04/2015
כבר כמה חודשים שאני מאוהבת בה. היא לא כזאת יפה אבל היא סקסית מאוד. זה התחיל מאז שהייתי אמורה לעבור דירה, ניגשתי להתייעץ איתה ופתאום היה לה ניצוץ אחר בעיניים. שמתי לב אליה עוד קודם, אבל מעולם לא החלפנו מילה. בעקבות העצה שלה, התחלנו להיפגש יותר באופן קבוע. ההחלטה הייתה שלי והתגובה שלה לעניין הייתה נלהבת.
יום ההולדת שלה התקרב והיא הזמינה אותי ועוד חברה מהקבוצה למסיבת יום ההולדת שלה. לקראת יום ההולדת שלה ביקשתי ממנה שתכין לי דיסק של מוזיקה, כשהיא הביאה לי אותו בפעם הבאה שבה נפגשנו, הייתה עליו הקדשה עם ציור קטן של לב. הכנסתי את הדיסק מיד בתום המפגש למערכת שבאוטו. שירי אהבה בקעו ממנה, אחד אחרי השני.
במפגש האחרון לפני המסיבה הפתעתי אותה והגעתי עם עוגה גדולה, נר לבקשת משאלה וקישטתי את כל החדר בבלונים. אחרי המפגש הלכנו עם החברה מהקבוצה לאכול בבית קפה סמוך לא לפני שהיא התעקשה להצטלם עם העוגה הבלונים וכשהיא מחבקת אותי ונשענת עליי. שם נתתי לה ברכה שכל מילה נבחרה בה בקפידה ומתנה שנקנתה אחרי התייעצות עם חברה קרובה שלה.
ביום ההולדת שלה הגעתי לבד. לבושה בשמלה שהיא בחרה עבורי. במקום כבר היו החברה הקרובה, הבחורה מהקבוצה ובעלה ועוד כמה חברים שלה שעוד לא הכרתי, אבל לא מצאתי אותה. שאלתי את החברה מהקבוצה שאמרה שראתה אותה ליד המדרגות של הרחבה התחתונה. הלכתי לחפש אותה כשלפתע כמו בסרטים הקהל נחצה לשניים והיא עמדה מולי. יפה מתמיד. העור שלה היה בהיר ומושלם, השמלה הקטנטנה שלבשה החמיאה לגופה החטוב והאיפור שלה הדגיש את העיניים הגדולות והעגולות.
לידה עמד בעלה ונראה כאילו הוא כבר שיכור. אמרתי שלום ומזל טוב והיא נפלה עליי בחיבוק גדול. אמרתי לה שאני עולה לרקוד והיא אמרה שמיד תצטרף. אחרי כמה דקות היא עלתה אלינו. כל הלילה בילינו בריקודים, נצמדות זו אל זו מסתכלות אחת אל השנייה בעיניים, שרות את מילות השירים המוכרים. היא נצמדה אליי בשלב כלשהו ואמרה שהשמלה מאוד יפה לי, הרגשתי איך אני מסמיקה, מזל שהיה חושך.
הצטלמנו המון בניידים וגם צלם הליין צילם לא מעט. לקראת סוף המסיבה בעלה נעלם. התיישבנו על ספסל ליד הכניסה ופטפטנו ואז החברה הקרובה עברה לידנו ואמרה שהוא מחפש אותה. היא קמה לחפש אותו ופתאום הוא נעמד לידי, אמרתי לו שישב ואני אמצא אותה. הוא היה שיכור ברמה שהגעילה אותי, לא אוהבת שאנשים משתכרים עד כדי התנדנדות. מצאתי אותה נפרדנו ארוכות והלכנו לרכבים.
הבית שלי היה קרוב יותר וכשהגעתי סימסתי לה שתגיד כשהם מגיעים כי דאגתי, גם היא שתתה כוסית או שתיים. כשהיא הגיעה היא שלחה הודעה שהם הגיעו והכל בסדר שהיה מאוד כיף לראות אותי ותודה שבאתי. היא חתמה את ההודעה בלילה טוב מתוקה ולב.
המשכנו להיפגש שלוש פעמים בשבוע, אחרי המפגשים הקבוצתיים היינו יושבות לפעמים לאכול משהו ולפטפט. התחלנו להתכתב יותר ויותר ביום יום,היא סיפרה לי דברים שלא העזה לספר לאיש. ההתכתבויות כללו המון שיחות על האהבה שביננו, על החיבור המיוחד, על כמה היא מרגישה מולי בנוח וחופשייה להיות מי שהיא. השיחות התחילו בשמונה בבוקר, מיד כשהגיעה לעבודה ונמשכו עד שעות הלילה הקטנות. ידעתי מה בדיוק קורה איתה בכל דקה של היום והיא ידעה מה קורה איתי.
יום אחד, אחרי אחד המפגשים, התיישבנו לאכול ופתאום היא התחילה לשאול שאלות. ידעתי לאן היא חותרת אבל לא רציתי לענות, בסוף היא שאלה מפורשות אם אני מאוהבת בה. הרגשתי איך אני מסמיקה כמו שלא הסמקתי בחיי. ואמרתי לה שיש משהו אבל… היא קטעה אותי ואמרה, "כי אני לא בעניין של נשים". אמרתי לה שזה בסדר, שאני יודעת ואני יכולה לעשות את ההפרדה. היא אמרה במבט מושפל שהיא שמחה כי פחדה שאם תגיד לי לא אני לא ארצה להיות חברה שלה יותר. התחלנו לצאת ליותר ויותר מסיבות, בעלה לא בא אתנו. אני הייתי אוספת אותה מהבית כדי להרוויח איתה עוד כמה דקות של זמן איכות. אחרי המסיבות היינו יושבות בפאבים חשוכים וממשיכות לפטפט עד ארבע בבוקר ויותר. התקרבנו יותר ויותר והיינו בלתי נפרדות. פגשתי את אחד הילדים שלה והיה ביננו קליק מיידי. הוא ניגש אליי וחיבק אותי ברגע שהוא הבין מי אני. החיים שלי סבבו סביבה ושלה סביבי.
פתאום חליתי וידעתי שלא אוכל לצאת מהבית במשך שבוע. היום הראשון בו הייתי אמורה להיות מרותקת לבית נפל על יום האהבה. שבוע מראש תכננתי והכנתי לה את המתנה הכי אישית שיכלה להיות. מתנה שלא תהיה קיטשית מידי כי היא שונאת קיטש, שתראה שאני אוהבת אותה, מכירה אותה ומקבלת אותה כמו שהיא.
בבוקר שלחתי לה הודעה אם היא סומכת עליי, היא ענתה, "בעיניים עצומות." שאלתי מה הכתובת של העבודה שלה, היא שלחה את הכתובת בלי היסוס ושאלה, "מה את מתכננת משוגעת?" עניתי לה שתיכף היא תגלה ואני אסמס לה כשאני אגיע.
כשהגעתי שלחתי לה הודעה. היא ענתה שמיד יוצאת ושתי דקות אחרי כן התקשרה, התמונה שלה מיום ההולדת התנוססה על הצג. "איפה את?" שאלה.
"בצד השני של החניון, בדיוק מולך." עניתי ויצאתי לחכות לה מחוץ לאוטו. היא קיפצה, מחויכת כולה, בין הרכבים, מדלגת בין השלוליות הגיעה אליי ונפלה עליי בחיבוק. "בואי, תיכנסי לאוטו."
"אנחנו נוסעות לאנשהו?"
"לא, רק שלא יהיה לך קר." נכנסנו ופתחתי בנאום קצר, אמרתי לה שמחר יום האהבה, ואף אחד לא אמר שאהבה זה רק בין בני זוג, שאני אוהבת אותה ומודה לה על שהיא בחיי, על התמיכה שלה בשבוע שאני עומדת לעבור ושהבאתי לה משהו שמוכיח שאני מכירה אותה, אוהבת אותה ומקבלת אותה כמו שהיא. היא פתחה את החבילה והתפוצצה מצחוק, בדיוק התגובה לה ציפיתי ורציתי. היא חיבקה אותי המון ולא הפסיקה לחייך.
כשחזרתי מהשבוע הזה למפגש היא רצה אליי בזרועות פתוחות כמי שהתגעגעה.
המשכנו בקשר הזה עוד תקופה. פתאום משהו השתנה אצלה. היא התחילה יותר ויותר לרדוף אחריי. להביע יותר אהבה, להתקרב יותר, לשלוח הודעות בעלות ניחוח רומנטי. ואז פתאום, משום מקום, יומיים אחרי ששלחה לי הודעה שגרמה לי לדמוע מאושר ולחשוב שהנה, זה סוף סוף קורה, היא התחילה להתרחק. בהתחלה קצת, אחר כך יותר.
ביליתי ימים בניסיון להבין מה קרה. כל פעם כששלחתי לה הודעה מודאגת, התשובה שלה הייתה "אל תדאגי מותק, הכל בסדר."
ואז יום אחד דרשתי תשובה. היא שלחה תשובה מאוד אורכה ומפורטת, אמרה שהיא מרגישה שהיא צריכה יותר להשקיע בבעלה והילדים. שהיא תעלם יותר, תצא פחות ומקווה שאני אבין.
נתתי לה את הספייס שביקשה והתרחקתי. היא המשיכה מיוזמתה לשלוח הודעות מידי פעם ואני עניתי תמיד. היא התרחקה יותר ויותר, במפגשים נזהרה לא להחליף איתי אפילו מבט אקראי. מלבד שיחות קצרצרות על אה ודה בדרך לרכבים בסוף כל מפגש, כמעט לא החלפנו מילה.
יום אחד כשכבר שקלתי לעזוב את המפגשים כי היה לי קשה מולה, היא שלחה הודעה די מרושעת שבה היא טענה שהיא מרגישה שאני רודפת אחריה והיא לא יכולה יותר והיא מבקשת שיותר לא נדבר. עניתי בהודעה כועסת שהתחרטתי בשנייה ששלחתי אותה. ידעתי שהיא התאהבה ונבהלה, הבנתי שהיא לא יכלה להתמודד עם זה.
המשכנו להגיע למפגשים, התדירות ירדה לפעמיים בשבוע. אחרי כמה חודשים היא ביטלה את החברות שלנו בפייסבוק אחרי עוד כמה חודשים גם חסמה אותי. האמת היא שכבר לא חיפשתי אותה כי הייתי כבר מאוהבת במישהי אחרת (אבל זה לסיפור הבא) אבל בגלל החברים המשותפים הרבים שלנו, כשהיא הגיבה או תויגה, עדיין הייתי נתקלת בה.
עוד מעט יש לה שוב יום הולדת, כמה ימים אחריה מסתיימים המפגשים ואני לא אראה אותה יותר. הכנתי לה מכתב פרידה, בניגוד למכתבים שכתבתי לה בהתחלה ולא נתתי שהיו ארוכים וכועסים, כואבים, המכתב הזה קצר, בקושי חצי עמוד.
מה שבטוח הוא שאני אתגעגע אליה.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il