דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
05/05/2014
בפעם הראשונה שלנו יחד הידע המעשי שלי בסקס בין גברים היה אפסי וכל מה שתיארתי לעצמי שצריך לקרות התבסס על דמיוני הלוהט ועל מה שקראתי שאמור להתרחש בין גברים לנשים.
אני יודע, כיום קשה להאמין שיכולתי להיות בור עד כדי כך בגיל עשרים ואחת, אבל מאחר ולא היה אז אינטרנט ולא חלמתי אפילו על האפשרות לקנות חוברות שיוכלו לספק לי מידע – גם מחמת הבושה וגם כי פחדתי מידי מאימא – הגעתי לפעם הראשונה שלי כשאני בתול, גם להלכה וגם למעשה, ואם דוב לא היה שיכור במקצת הוא בטח היה חש בכך עוד בהתחלה, אבל הוא היה שיכור ופעל, כמו שאמר אחר כך, על נווט אוטומטי, ורק כשגנחתי מכאב – לצרוח ממש לא העזתי מפחד שאעיר את בעלת הבית שלי – הוא קלט שזו הפעם הראשונה שלי והפסיק מיד.
"בבקשה תמשיך." התחננתי.
"בשום פנים ואופן לא." אמר בחומרה והפך אותי חזרה על גבי, "זו הפעם הראשונה שלך?"
הנהנתי, מסמיק, מתבייש בדמעות שצצו בעיני ובהתנהגות הילדותית שלי.
"בן כמה אתה?" נבהל דוב
"בן עשרים ואחת."
"אתה עוד ילד, חשבתי שאתה מבוגר יותר."
"למה?" התפלאתי, תמים וצעיר מכדי להיעלב מדבריו.
"כי… לא יודע. אתה שקט כזה, נראה כמו אחד שיודע מה הוא רוצה."
"אני באמת יודע מה אני רוצה, אבל לא ידעתי שזה יכאב כל כך."
דוב צחק ונישק את מצחי ובאותו רגע התחלתי להתאהב בו. בתום אותו לילה שבו עשינו כל מיני דברים שגרמו לי להבין לראשונה למה עושים מהומה כזו סביב סקס כבר אהבתי אותו בכל ליבי ולא הפסקתי לאהוב אותו עד עצם היום הזה.
"טלוש!" הוא קרא לי אחרי שעבר על כל העיתונים, פתר את כל הסודוקו וזפזפ ביעף בין כל הערוצים החביבים עליו, "אתה מוכן לבדוק במגרה האחרונה של השידה בכניסה אם יש…"
"אין, זרקתי."
"ובמזווה?"
"אין."
"וב…"
"דוב." התיישבתי על המיטה והתחלתי לאסוף וליישר את העיתונים שהוא קימט וערבב, "אין בבית סיגריות. תשלים עם זה."
"אולי תוכל לקפוץ לסופר של הערבי? הוא פתוח עד עשר בלילה."
"לא."
"גם אם אני אבקש יפה?"
"לא דוב. אני אתן לך ברצון כל דבר אחר שתבקש חוץ מסיגריות."
"אם אתה רומז שבא לך סקס אז תשכח מזה." הזעיף דוב את פניו.
"יפה לך להתחבר לפולנייה הפנימית שבך." צחקתי וליטפתי את פיסת החזה השעירה שנחשפה ממפתח חולצת הפיז'מה שלו.
"אתה לא מבין טלי." תפס דוב את פרק ידי ומעך אותה אל חלציו. "הקטע הזה בחיים שלי נגמר. תקלוט את זה ותתחיל לחפש תחליף."
"אל תדבר שטויות, ברגע שתתחיל להתאושש תחזור להיות אותו חרמן שהיית פעם."
דוב הניד בראשו ונאנח. "אף פעם לא ממש דיברנו על זה טל, אולי הגיע הזמן שנסתכל לאמת בעיניים?"
"איזה אמת?"
"תפסיק. אתה יודע על מה אני מדבר. גם לפני ההתקף זה כבר לא היה זה ושנינו יודעים את זה. אני כבר זקן ולא עומד לי, אל תגיד שלא שמת לב."
"אתה רק בן חמישים ושלוש, זה לא זקן. אתה תעשה דיאטה ותיקח תרופות, והמצב שלך ישתפר, תראה שעוד יהיה בסדר."
"ואם לא? אתה באמת מוכן לחיות בלי סקס?"
"אני בסדר. אתה מכיר אותי, סקס אף פעם לא היה חשוב לי עד כדי כך."
"שקרן."
"דוב, די. מה שחשוב זה שתבריא. אחר כך הכול כבר יסתדר."
"אם אתה בונה על ויאגרה תשכח מזה. קודם כל היא יקרה נורא ושנית, לבן אדם עם לב דפוק אסור לקחת את התרופה הזו."
"אני יודע."
"אז למה לכל הרוחות אתה עוד פה? לך תחפש לך מישהו במקומי כי אני מחוסל."
"אם תמשיך לדבר ככה באמת תהיה מחוסל. אתה צריך לשמור על גישה אופטימית לחיים דוב."
"טלי אני מאוד אוהב אותך, אבל מספיק לי הבעיות עם הלב, אם תמשיך לדבר ככה תעשה לי גם סכרת."
הנחתי את העיתונים על הרצפה והתיישבתי על דוב, פני מול פניו, ידי על כתפיו. "דובל'ה, אתה זוכר את הלילה הראשון שלנו?"
"לא." אמר ועצם את עיניו, "אני יודע שהייתי שיכור ואתה היית בתולה פולניה מעצבנת, צירוף זוועתי. כנראה שהדחקתי את האירוע הטראומתי הזה."
"אני כן זוכר אותו, זוכר הכול. היית כל כך נחמד ועדין אלי. ברגע שהבנת שזו פעם ראשונה וכואב לי הפסקת ונתת לי נשיקה במצח ואחר כך לימדת אותי לשים קונדום ולהתנשק, ואמרת לי שאפסיק לדאוג כל כך כי אני כישרון טבעי ואחר כך ישנו יחד מחובקים וכשקמנו בבוקר ידעתי שאני אוהב אותך."
"כן, את זה אני דווקא זוכר ומאז נדבקת אלי ולא הצלחתי להיפטר ממך. מה שמוכיח לך שאסור לזיין כשאתה שיכור, תלמד לקח ממני."
"דוביק." הנחתי את ידי על לחייו, מפנה את פניו אלי, "אתה זוכר כמה צעירים היינו אז?"
"אתה עדיין צעיר."
"לא, כבר לא."
"לפחות אתה שוקל כמו ששקלת אז. אני נעשיתי שמן ומגעיל."
"דוב, תסתכל עלי, אהבתי אותך אז כשהיית רזה יותר, וצעיר יותר ובריא יותר ואני אוהב אותך גם עכשיו כשאתה מבוגר יותר. אני אוהב אותך בכל מצב וצורה ואני לא מתכוון לוותר עליך אז תפסיק לבקש ממני סיגריות, ואל תגיד לי לעזוב אותך ולחפש מישהו במקומך. זה לא יקרה עכשיו כמו שזה לא קרה אז, ברור?"
"תפסת תחת נפתלי." רטן דוב, כרך את ידיו סביבי הפיל את שנינו על המיטה ונשכב עלי. "אני אולי זקן שמן וחולה, אבל אני עדיין יודע איך לטפל בפולניות חוצפניות."
"באמת? נראה אותך." גיחכתי, אבל אחר כך כשהוא נשך בעדינות את עורפי והניח סוף סוף את ידו על אברי הפסקתי לחייך והתחלתי להיאנח ולגנוח ולבקש שיראה לי ויעשה לי בדיוק כמו אז, באותו לילה ראשון בלתי נשכח.
כשזה נגמר הצטנפתי בזרועותיו ונרדמתי מחייך, מאושר בפעם הראשונה מאז שדוביק הובהל ממשרדו למיון.
למחרת הלילה הראשון שלנו יחד ניסה דוב להגיד לי בעדינות שזה היה לילה חד פעמי ושאין טעם שנמשיך, אבל הייתי צעיר ובור מידי בהלכות סטוצים מכדי להבין את רמזיו והוא נכנע לבסוף ונתן לי את מספר הטלפון של דירתו – אז עוד לא היו ניידים בעולם – וקבע להיפגש איתי בפאב אחד שרוב מבקריו היו הומואים.
אחר כך הודה שהוא קיווה שאפגוש שם מישהו אחר שייקח על עצמו את הנטל לטפל בי, ובעצם תכנן לא להופיע כלל, אבל בסוף כן הגיע וכשהתחיל לחזר אחרי מכר אחד ממכריו ששמו יצא לשמצה כטורף צעירים הוא התערב, חילץ אותי מידיו ולקח אותי לדירתו, ואז, סוף סוף, עשינו את זה. אני לא אומר שלא נהניתי לחוש אותו חודר לגופי, אבל זו הייתה רק תוספת מענגת, לא העיקר. העיקר בשבילי היה להיות איתו, לגרום לו הנאה, להרגיש קרוב אליו ולישון אחר כך בזרועותיו, רגלו מכבידה על מותני ולחיו מונחת על כתפי.
אחר כך עברו שנתיים ארוכות שבהן עמלתי לשכנע את דוב שאני רציני ואני באמת רוצה לגור איתו ולחיות רק איתו ואיתו בלבד.
לפעמים, בשעות מריבה, הוא אומר שניצלתי את משבר גיל הארבעים שלו כדי לשכנע אותו לגור איתי. יכול להיות שהוא צודק, לא אכפת לי, רציתי אותו והתעקשתי רק עליו למרות שהיו אחרים שאולי התאימו לי יותר מבחינת גילם, אבל אני רציתי דווקא אותו וזה מה שקיבלתי.
"אתה צעיר מידי בשבילי." הוא היה אומר לי כל יומיים בערך ונפרד ממני. בהתחלה הייתי חוזר הביתה אומלל, בוכה כל לילה לפני השינה ומהרהר הרהורים טיפשיים על התאבדות, אחר כך הייתי מתאושש, יוצא ומנסה למצוא לו תחליף. די מהר גיליתי לשמחתי שכל פעם שהוא רואה שאני מתחיל להתקרב יותר מידי למישהו אחר הוא מתערב ומפריד בינינו בטענה שההוא טיפוס שלילי ולא מתאים לבחור עדין ותמים כמוני.
בסופו של דבר גם בחור עדין ותמים כמוני קלט שהוא פשוט מקנא. הייתה תקופה שדי נהניתי לעורר בכוונה את קנאתו כדי להחזיר אותו אלי. זיכרון אותם זיונים פראיים שבאו אחר כך, אחרי שהייתי חוזר אליו, שמור איתי לתמיד. עד היום חולפות בי צמרמורות עונג כשאני נזכר בדוב הכועס מפיל אותי למיטה מועך אותי תחת גופו הגדול וכובש אותי מחדש בלי להבין שבעצם מעולם לא הייתי של אף אחד אחר.
עד שהתעייפנו מהדפוס הזה של פרידה וחזרה עברו עלינו שנתיים מטורפות שבמהלכן איבדתי את התמימות המצחיקה שלי ונעשיתי גבר בכל מובן. התבססתי בעבודה, רכשתי מכונית, ידעתי בדיוק מי אני ומה ההעדפות שלי בכל תחום, גיליתי למה אני זקוק במיטה ומחוץ לה וגם יצאתי מהארון בפני כול העולם חוץ מאשר בפני הורי.
ניסיתי לספר להם, אבל התברר לי שאבא כבר יודע, וכנראה שידע שאני מעדיף גברים עוד לפני שאני קלטתי את זה, ואימא… היא פשוט סירבה להבין מה אני אומר לה ועד היום היא עוד מחכה שאביא לה כלה ונכדים.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il