זינוק של אמונה – פרק ג'

20/02/2005

"רומי התגלתה כבחורה אינטיליגנטית, מצחיקה, מקסימה ובקיצור, חלום של כל בחור (או בחורה במקרה שלנו)."

לדעתי בתי קפה הם המקומות הכי מתאימים לפגישות ראשונות בכך שהם נותנים את האפשרות לשבת באווירה שקטה וקצת להכיר את הדייט המיועד.

כפי שאמרתי, נפגשנו ביום שישי בבית קפה שקט ליד הים. אחרי שיחה קולחת על המשפחה, חברים, ספרים, פוליטיקה ואפילו מזג האוויר, החלטנו ללכת לטיול בטיילת.

מתברר ששתינו אוהבות לטייל יחפות על החוף, להרגיש את הקרירות הנעימה בין האצבעות.
רומי התגלתה כבחורה אינטיליגנטית, מצחיקה, מקסימה ובקיצור, חלום של כל בחור (או בחורה במקרה שלנו).

בשלב מסוים תפסתי אומץ ושילבתי את אצבעותיי באצבעותיה הארוכות והעדינות וכך הלכנו יד ביד על החוף. זה הזכיר לי במעט ילדות נשכחת וזיכרונות מתוקים של ימי שבת ופיקניקים על החוף עוד שאבא היה חי. תמיד אהבתי את החוף ושמחתי לחלוק עימה אהבה זו בדייט הראשון שלנו.

בסוף הערב, אחרי נשיקה הססנית על הלחי (איזו חמודה, לא מתנשקת בפגישה ראשונה), קבענו להיפגש בתחילת השבוע במסעדה בהפסקת הצהרים.

—

בינתיים הזמן עובר ואני רק מתאהבת בה יותר. אנחנו ביחד כבר כחודשיים וכל פגישה איתה עוברת לי מהר מידי. אף פעם לא נגמר לנו על מה לדבר. אני, מן הסתם, הייתי רוצה לעשות קצת יותר מלדבר אבל אנחנו לוקחות את הקשר לאט לאט. אני לא יודעת מי יזמה את הקצב ואיך הוא נקבע אבל הכל זרם באיטיות משכרת כמו נהר ביום אביבי.

—

"היי רומי, מה קורה מתוקה?..גם אני מתגעגעת…מה דעתך שאני אקפוץ אלייך עם ה-D.V.D שרצינו לראות?….סבבה אז ב-8 אני אצלך, את רוצה שאני אביא משהו חוץ מהסרט ואת עצמי?…אחלה מותק, נתראה. מואה" עשיתי קולות של נשיקה לטלפון למרות שתמיד חשבתי שזה מעט טיפשי אבל לא יכולתי להתאפק.
הסתכלתי לצדדים לראות אם מישהו שם לב אלי. עמיתי לעבודה יודעים על משיכתי לבנות המין היפה והם סבבה עם העניין אבל ממש אין לי חשק להקנטות שלהם.

—

"היי חומד" נשיקה קלילה על שפתיים רכות. "כנסי" היא זזה הצידה כדי לאפשר לי להיכנס. אני ניצלתי את ההזדמנות, כרכתי ידי מסביב למותניה הצרות ומשכתי אותה אלי לנשיקה עוצרת נשימה.

"וואו…" היא הסתכלה אלי בעיניים מזוגגות מגירוי. "זו נשיקה של קבלת פנים" אמרתי בחיוך מדושן מעונג. היא הדקה ידיה סביב כתפי והשיבה לי מנה אחת אפיים בלשון מקצועית וחודרנית, כמו שאני אוהבת.
תגובתי, כמובן, הייתה לא פחות נלהבת.

התיישבנו על הספה עם שתי כוסות של נס ופופקורן וצפינו ב"האיש על הירח" בכיכובו של ג'ים קרי. תקופה רבה היה לי די אנטי לשחקן הזה אך מאז שראיתי אותו ב"מופע של טרומן" גיליתי הערכה מחודשת אליו והחלטתי שאני מעדיפה אותו כרציני יותר, כך הוא פחות עולה לי על העצבים.

בכל אופן, בקטעים המרגשים (ויש כאלה), כשאני חשה שהברזים נפתחו, אני מסבה את ראשי. רומי, שמבחינה בהתנהגותי, חופנת סנטרי בעדינות ומפנה את ראשי אליה.
"הכל בסדר מתוקה?"
"כן…אני קצת..אלרגיה" אני מושכת באפי. היא מקשיתה גבה ומביטה אלי בצורה שאומרת 'קלטתי את המשחק שלך בובה'.
"זה בסדר לבכות, את יודעת, גם אני מתרגשת כשאני רואה סרטים כאלה, במיוחד כשאני יודעת שזה סיפור אמיתי.
"אוקי!" אני מרימה ידיים בדרמטיות מוגזמת אך מבודחת "I give up, אני בכיינית".
רומי צחקה ואספה אותי לזרועותיה.

אני כל כך אוהבת את הגוף שלה המהווה שילוב של רכות נשית ומוצקות של הרבה כושר, היא גורמת לי להרגיש עצלנית ביחס אליה. בעוד שהיא מבלה 4-3 פעמים בשבוע בחדר כושר, אני בקושי עושה אירובי פעמיים בשבוע וגם על זה לא תמיד מקפידה. אני תמיד העדפתי לטייל על החוף או לרקוד.

"מממ…" המהמתי קלות, "את נעימה. נראה לי שאשמור אותך כך לפחות ל…" עשיתי עצמי חוככת בדעתי "כמה שעות הבאות". "אין לי בעיה, להחזיק אותך כך נראה לי טבעי כמו לנשום" היא עפעפה בריסיה. "או…איזו קיטשיות" אני עונה לה באותו טון מתחנחן ורוכנת מעט קדימה כדי להפגיש את שפתותינו ולחתום את השיחה הרומנטית עד גיחוך בנשיקה.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il