זינוק של אמונה – פרק ח'

08/05/2005

"מממ…" היה הרעש הראשון ששמעתי, מלמולי בוקר מתפנקים.
הסתובבתי מצד אחד לשני, מול פני המלאך שנמצאים סנטימטרים ספורים מפני.
"בוקר טוב מתוקה" ברכתי אותה עם נשיקה קלילה על שפתיים קצת יבשות משינה.
הפעם, כשעמדתי להתנתק ממנה, היא זו שהעמיקה את הנשיקה, מכניסה לשון חוצפנית לתור את חלל פי לכמה רגעים עוצרי נשימה.

"מישהי במצב רוח טוב הבוקר" הקנטתי אחרי שניתקנו למלא אוויר בריאותינו. "בהחלט כן. מיטה נוחה, סדיני סאטן, יותר מזה לא צריך". "ו…?" הבטתי בה בשאלה. "כן?" ענתה בטון של 'אני לא מבינה מה את רוצה'. "כלום" אמרתי מאוכזבת והסתובבתי שוב עם הגב אליה, דוחה את היד שמנסה לעטוף אותי וללטף את בטני.

"בואי הנה" היא סובבה אותי אליה בכוח לא יאומן. "נראה לך שאני אשכח את הדובדבן שבקצפת?" חייכה חיוך קצת מרושע עם גומה מקסימה שהתחשק לי לטבול את לשוני בעומקה.
"זה היה מרושע" כיווצתי גבותיי במבט זועף, תוהה לא אחת מאתמול מדוע ישנה עם כל כך הרבה בגדים בלילה חמים יחסית לעונת המעבר. "סליחה" אמרה והוסיפה את הפרצוף המסכן הזה שבו היא משרבבת שפתיה ומביטה אלי בעיני כלבלב. "היי, זה לא פייר, את תמיד עושה לי את זה די! הפעם תצטרכי לעשות משהו יותר רציני" הבטתי בה במבט רב משמעות.
"אוקי" אמרה וקפצה מהמיטה. "היי! לאן את הולכת?" "תישארי במיטה, אני מיד באה". "אני יכולה ללכת להשתין בבקשה אימא?" שאלתי בציניות. רומי המשיכה באותה עוקצנות "רק להשתין, ביתי היקרה".

בינתיים, אחרי שחזרתי מהשירותים וחיכיתי לה בחדר, הסבלנות הלא מפותחת שלי החלה להתפקע ומחשבות קונדסיות החלו להתרקם במוחי. מממממ, מעניין, מה היא זוממת, אולי אלך להציץ? עמדתי לקום מהמיטה ואז שמעתי צעדים והרבצתי קפיצה שלא הייתה מביישת את 007. טוב, לא נגזים, אבל בהחלט קפיצה מרשימה.

"הפתעה" רומי הגיעה עם מגש עמוס בכל טוב.
"פששש, מרשים מאוד, איך הסתדרת?" "קצת אינטואיציה, חיטוטציה מפותחת בארונות והמקרר וכושר אלתור קולינרי לא רע" אמרה בהתגאות כשהניחה את המגש מולי. "עכשיו תאכלי" פקדה. "בואי תאכלי איתי, יש פה המון וחוץ מזה, אני לא אוהבת לאכול לבד".

אכלנו ביחד ארוחה ענקית ומשגעת של סלט, חביתה וצנימים והאכלנו אחת את השניה בסלט פרות מתקתק ומרענן. האכלת התות העסיסי הייתה חוויה אירוטית בפני עצמה. שפתיה הדשנות של רומי סרבו לעזוב את אצבעותיי והיא מצצה אותן באופן שגרם לי לגנוח חלושות.

"אם רק ממציצת אצבעות את כמעט גורמת לי לגמור, מה יהיה כשיגיע הדבר האמיתי?" הקנטתי. רומי הסמיקה אבל התאוששה מהר ואמרה "אני מניחה שאת התשובה תגלי בהמשך". "מבטיחה?" שאלתי. היא הנהנה בראשה, האכילה אותי באננס עסיסי ואני החלטתי לגמול לה בטיזינג משלי 'שתיים יכולות לשחק את המשחק הזה' ונתתי לה את 'טיפול הלשון המיוחד של ריבי'.

אחרי הארוחה המזינה והמהנה התלבשנו ומכיוון שהיה יום שבת, החלטנו ללכת קצת להסתלבט על החוף כל עוד אפשר. רציתי שנלך לטבול קצת במים אבל רומי העדיפה להישאר בבגדי החוף, לרבוץ על המגבת ולתפוס צבע אז אני טבלתי מעט במים והיא התפנקה עם איזה ספר.

אחרי זמן מה, יצאתי מהמים כי התחלתי קצת להרגיש בודדה והצטרפתי לתולעת הספרים המתוקה שלי.

שכבנו שתינו על המגבות ואני כנראה קצת התנמנמתי שכן אחרי זמן מה הרגשתי יד קרירה מרפרפת על גבי ולחישה רכה באוזני "הגיעה זמן לקום ישנונית". "לא רוצה, טוב לי כאן" אמרתי בטון מתפנק. "טוב, אין ברירה, צריך להיות קשוחים".
הרגשתי את עצמי מורמת והתחלתי לפרפר בבהלה "מה!! מה קורה?!" תירגעי מותק, זו רק אני, אף אחד לא חטף אותך" היא צחקה.

הסתכלתי סביב, אם מישהו מסתכל. היו כמה מבטים סקרנים אך לא מזיקים. "רומי, את מוכנה להוריד אותי בבקשה" עפעפתי בריסי כמו איזו בתולונת בטקס חיזור.
"עוד מעט" היא חייכה ברשעות מדאיגה והחלה ללכת לכיוון המים. "מה את עושה? לא, בבקשה, אני כבר יבשה ולא בא לי שוב להתרטב?" יבבתי בתינוקיות" "אני אעשה הכל" התחננתי. "אממממ… נראה לי שלא יזיק לך דווקא להתרענן" ובבת אחת השליכה אותי למים.
"את הולכת לשלם!" צווחתי כשניערתי ממני את המים שנכנסו לכל הנקבים ועשו לי טיהור ברמה שלא הייתה מביישת את המקווה.

לפני שהיה לה זמן להגיב, חיבקתי את רגליה והפלתי אותה למים עם כל הבגדים. "תפסתי אותך" לחשתי וכשראיתי שלא שמים כל כך לב, הדבקתי לה נשיקה מלוחה ומצלצלת על השפתיים. "בהחלט תפסת אותי" השיבה ומבע פניה היה רציני ורב משמעות באופן שהחסיר פעימה מליבי.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il