זכיתי לאהוב – פרק א'

08/10/2015

ראיתי איך הם הסתכלו עלי כשיצאתי עם קותי לסוף שבוע ההוא שנגמר כל כך רע, העמדתי פנים שלא אכפת לי ואני לא שם לב, אבל כן שמתי לב וכן היה לי אכפת, אפילו התביישתי קצת למרות שזו לא הייתה אשמתי, החולצה הוורודה הייתה מתנה מקותי. אם זה היה תלוי בי הייתי קונה חולצה במידה אחת יותר גדולה ובצבע קצת פחות הומואי, אבל זה לא היה תלוי בי ולכן אמרתי תודה ולבשתי אותה ואפילו נתתי לו נשיקה. ככה זה כשאתה עני, אתה לוקח מה שנותנים לך, אומר תודה ולא מתווכח.

קל להם להסתכל עלי בעין עקומה ולעשות לי פרצופים מתחסדים מאחורי הגב, אבל הייתי רוצה לראות איך הם היו מתנהגים אם הם היו במקומי, אני בטוח שבמקרה כזה הם היו עושים אותו דבר.

אין לי משפחה ואין לי כסף, כל מה שיש לי זה את עצמי, את הגוף שלי, הפרצוף שלי והנעורים שלי שעוד מעט נגמרים ואני מנצל אותם כמה שאני יכול. חוץ מזה אני אף פעם לא דורש כלום מהגברים שרוצים אותי, אבל אם נותנים לי אני לא אקח?

בטח שכן, אני לוקח, אומר תודה ונותן להם תמורה יפה מאוד תמורה הכסף שלהם. אף אחד עוד לא התלונן עלי, הם תמיד מחייכים ומוסיפים לי טיפ, אולי זה לא כבוד גדול לקבל כסף על סקס, אבל במה זה טוב יותר מאשר להיות מלצר, או מוכר בחנות בגדים, או כל עבודה אחרת?

התחלתי לקחת כסף בעד זיונים מזמן, עוד כשלמדתי בפנימייה. אימא כבר הייתה במוסד ההוא והכמה שקלים עלובים שקיבלתי מהרווחה פשוט לא הספיקו לכלום. כמעט לכולם היו הורים שדאגו להם ורק אני הייתי לבד, ולהזדיין הזדיינתי בין כה וכה, אז למה לא להרוויח מזה?

וזה לא שהייתי ממש זונה, לא התפרנסתי מסקס או משהו כזה, אבל בסופי שבוע הייתי יוצא לעיר, עושה סיבוב בגן, בדרך כלל בימי שישי, מזדיין ותוך כדי כך משלים הכנסה. אחרי כמה פעמים כבר היו לי כמה קבועים שידעו מתי אני מגיע וחיכו לי, ומידי פעם היה מישהו שהיה לוקח אותי אליו הביתה ומפנק אותי בארוחה טובה ואפילו מבקש שאשר לישון אצלו. אהבתי את הקטעים האלו כי האוכל בפנימייה היה על הפנים, תמיד הייתי רעב ואף פעם לא היו מספיק מים חמים לכולם ואני אוהב לעשות אמבטיות חמות עם קצף ולהתנגב במגבות רכות ולישון מחובק עם מישהו נחמד.

נכון, הגברים שהיו להם דירות מסודרות ולקחו אותי אליהם היו תמיד הרבה יותר מבוגרים ממני והרבה פעמים הם היו שמנים ודי מגעילים, אבל הם תמיד היו נחמדים אלי, אדיבים ונדיבים מאוד ובדרך כלל נתנו לי הרגשה שאני עושה להם טובה ולא ההפך. לא כולם היו כאלה כמובן, היו גם טיפוסים אכזריים שאהבו להרביץ ולקלל, אבל מהר מאוד למדתי לזהות אותם והתרחקתי מהם.

כשהייתי בשנת הלימודים האחרונה היה לי אחד קבוע ששילם לי מספיק כדי שלא אלך עם אחרים ואיתו התחלתי להזדיין בלי קונדום. הוא היה די מבוגר, מכוער ושעיר, אבל הוא היה נחמד אלי מאוד ואני חושב שהוא קצת התאהב בי. הייתי מבלה אצלו את כל השישבת ומקבל ממנו מתנות ודמי כיס ואפילו הסכמתי להתנשק איתו. הוא ניסה לשכנע אותי לוותר על הצבא ולבוא לחיות איתו, אבל לא הסכמתי, רציתי להתגייס ולהיות כמו כולם וככה הגעתי לקריה.

היה לי טוב שם. אהבתי את תל אביב, בצבא פגשתי הרבה אנשים כמוני שהבינו אותי. התחלתי ללכת למסיבות ולמועדונים, למדתי לרקוד ולשתות, ופה ושם כשהייתי מסטול גם הזדיינתי בשביל הכיף, לא בשביל כסף.

יכול להיות שאז נדבקתי, לא יודע.

אני ושוגי שירתנו יחד ונעשינו חברים ממש טובים, הוא היה בין היחידים שסיפרתי לו על אימא שהשתגעה אחרי שסבתא מתה, ואיך זרקו אותי לפנימייה כי אבא לא הסכים לקחת אותי אליו בגלל שהוא התחתן מחדש והוא לא רצה אותי אצלו.

הייתי בן עשר כשנפגשנו לראשונה, גרתי אז במשפחת אומנה וחיכיתי שימצאו לי סידור ופתאום הוא הופיע ואמר שהוא אבא שלי. הייתי מופתע מאוד כי תמיד חשבתי שהוא נשאר ברוסיה, זה מה שאימא אמרה, אבל כנראה שהיא שיקרה לי, או אולי לא ידעה שגם הוא הגיע לארץ? היא אף פעם לא סיפרה לי עליו כלום.

שמחתי שהוא הגיע, חשבתי שהוא בא לקחת אותי אליו, אבל טעיתי. הוא הסביר לי שאשתו החדשה בהריון ואין להם מקום בשבילי וחוץ מזה אני מבוגר מידי לבוא לגור אצלו. אמר שיהיה לי יותר טוב בפנימייה והלך.

הוא שיקר, לא היה לי יותר טוב בפנימייה. זה היה מקום עלוב ומכוער ומלא ילדים אלימים ומורים רעי לב. הייתי בודד ואומלל שם, אף פעם לא הייתי ממש שבע, שנאתי את המורים ואת הלימודים ואת זה שאף פעם לא היו לי בגדים שהתאימו לי ולא הייתה לי טיפת פרטיות.

כשרק הגעתי לשם הייתי ממש צעיר ובכיתי כל לילה עד שנרדמתי, רציתי את סבתא, רציתי בית ומישהו שיאהב אותי, עם הזמן הבנתי שזה לא יקרה, שסבתא מתה ולא תחזור יותר ושאימא כבר לא תבריא ושאני אהיה תמיד לבד, ואם אני לא אדאג לעצמי אף אחד אחר לא יעשה את זה. אחרי שגדלתי קצת התחלתי לדאוג לעצמי הכי טוב שיכולתי ועד היום הסתדרתי לא רע.

בגלל זה הסכמתי להיות עם קותי שאמר לי שהוא אוהב אותי ושהוא תמיד ידאג לי ושאם אני אעשה מה שהוא מבקש ואהיה סבלני הוא יעזוב בסופו של דבר את הבן זוג שלו ויחיה איתי בבית יפה ואולי אפילו נתחתן בקנדה.

אני לא טמבל ואני יודע שמה שגבר חרמן מבטיח לפני הזיון שווה כמו חוזה שכתוב על חול, אבל נהניתי לגור בווילה יפה בדניה ולהתפנק שם באמבטיה הנהדרת עם הנוף לים. רק אחר כך הוא גילה לי שהווילה היפה שייכת לאימא של צביקה – הבן זוג שלו – ושאני צריך להסתלק כי היא וצביקה חוזרים עוד מעט מהטיול שלהם בחו"ל.

הייתי די מופתע כשראיתי כמה קותי מתעצב ונלחץ כשהתחלתי לארוז את הדברים שלי, אפילו ריחמתי עליו קצת ולכן הסכמתי שנמשיך להיפגש, וחיבקתי אותו בחזרה כשהוא נישק אותי על הפה ואמר לי שהוא נורא אוהב אותי ושהוא רוצה שנמשיך להיות יחד.

יכול להיות שבמקום להגיד לו שאני אחכה לו עד שהוא ייפרד מצביקה ויתחיל לחיות איתי הייתי צריך לגלות לו שיש לי איידס?

כנראה שכן, אבל קל להיות חכם אחרי מעשה. בזמנו חשבתי שהוא סתם מתלהב וירד לו ממני בקרוב. לא חשבתי שהוא ירוץ מיד ויסדר לי דירה ועבודה ויתעקש שנמשיך להיות בקשר כל יום.

להביא אותי לעבוד בכרוכית הוורודה היה הרעיון של קותי. חשבתי שזה רעיון טיפשי, לא היה לי חשק לעבוד במלצרות, אבל לא היה לי משהו טוב יותר לעשות וככה גם קיבלתי מיטה וחדר אצל יריב -האחמ"ש של הכרוכית.

הבית קפה של קותי דווקא מצא חן בעיני למרות השם המשונה שלו, אבל מהרגע הראשון ראיתי שיריב האחמ"ש לא התלהב ממני ושונא את זה שהפילו אותי עליו. די הבנתי אותו, אבל מה יכולתי לעשות?

שתקתי וחייכתי והשתדלתי להתנהג יפה ולא לעצבן אף אחד.

בסוף הכול יצא לטובה כי ככה נפגשתי שוב עם שוגי ידידי הוותיק שחי עם יריב, ועם רובי, האקס של יריב, וגיליתי סוף סוף מה זו האהבה הזו שכולם מדברים עליה כל הזמן ועושים בגללה כל כך הרבה רעש ומבזבזים עליה כל כך הרבה זמן וכסף.

אני לא מטומטם, אולי אני מתנהג ככה לפעמים – עובדה שנדבקתי באיידס כמו דביל – אבל אני לא באמת מטומטם ומיד ידעתי למה רובי חייך אלי ככה ולקח אותי אליו לדירה.

היה לי ברור שהוא לא באמת נדלק עלי ושאם זה לא הייתי אני זה היה מישהו אחר. אני פשוט הייתי שם בזמן הנכון ובמקום הנכון ונראיתי מספיק טוב כדי שהוא יוכל להוכיח לעצמו שיש לו את זה עדיין, שהוא  עוד שווה.

אם לא הייתי רק עם הקותי הזה כבר כמעט חודש ותקוע כל הזמן בדירה של יריב ושוגי, רואה אותם אוהבים זה את זה, מתחרמנים אחד על השני ומתייחסים אלי כמו אל גלגל חמישי בעגלה שרק מפריע אז בטח הייתי מנפנף את רובי מעלי, אבל קותי הלחוץ והשתלטן שהתנהג כאילו אני הרכוש שלו ממש נמאס עלי, וחוץ מזה רובי מצא חן בעיני דווקא כי הוא היה עצוב קצת, טיפה מדוכא ושפוף ונראה כאילו הוא צריך מישהו שיעודד אותו.

יריב עשה כמיטב יכולתו כדי לנחם אותו ומיד ראיתי שהם חברים טובים ושיש להם עבר משותף, אבל ברור היה שחוץ מליטוף קטן והרבה אמפתיה הוא לא יכול היה להציע שום דבר לאקס שלו כי הוא היה תפוס עם שוגי.

בקיצור, הלכתי עם רובי גם כי הייתי חרמן טילים וגם כי נורא נהניתי להסתלק ולהשאיר מאחורי את יריב מסתכל עלינו בפרצוף חמוץ.

ברור היה שיש לו עוד קצת רגש לרובי ושהוא טיפה מקנא אם כי כמו שלמדתי להכיר אותו הוא בחיים לא היה מודה בזה.

אז הלכתי עם רובי ובהתחלה באמת שלא חשבתי שיצא מזה משהו חוץ מסתם עוד זיון. אם רק הייתי יודע…

הוא לקח אותי לדירה הנחמדה שלו, דירה קטנה נקייה ומסודרת ברחוב צדדי קטן ושקט בקריות, ועוד בחדר המדרגות נתן לי כדור חגיגת ולקח אחד גם לעצמו, ומיד כשנכנסנו הפשיט אותי והכניס אותי למקלחת.

התקלחנו יחד, מתנשקים מסבנים זה את זה, מתמזמזים ומתלטפים ואחר כך מתנגבים ומשם עברנו ישר לחדר השינה. לפני שהורדנו מעלינו את המגבות הוא המיס עוד אבקה ביין ושתינו, ואחר כך קפצנו למיטה והתנפלנו זה על זה.

אני יודע, זה לא היה בסדר, הייתי צריך להגיד לו עוד הרבה קודם לשים גומי, אבל קותי כל כך הקפיד להשתמש בקונדום (הוא לא ידע שאני נשא, אבל הוא פשוט טיפוס כזה, מחושב ונורא זהיר) עד שיצאתי מההרגל להזכיר שצריך לעשות סקס מוגן וחוץ מזה הייתי נורא נורא חרמן וקצת מסטול ממה שלקחתי ושתיתי ואיכשהו כל העניין של האיידס די פרח מזיכרוני.

מאוד מצא חן בעיני איך הוא לקח את כל היוזמה והיה האקטיבי בלי לשאול אותי בכלל מה אני מעדיף. הרגשתי שהוא מבין אותי בלי שום הסברים, ומבין לבד מה אני באמת רוצה. אהבתי את העדינות התקיפה והגברית שלו ומצא חן בעיני איך הוא השכיב אותי על הגב והרים את הרגלים שלי למעלה, חודר לתוכי בלי יותר מידי שאלות ונדנודים… פשוט הסתכל לי בעיניים, קרא אותי ועשה מה שצריך… זה היה נפלא, מיד נדלקתי וזרמתי איתו, נהנה מאוד להרגיש סוף סוף גבר אמיתי, גבר חזק ויפה עם זקפה קשוחה שיודע איך לנשק ומה לעשות…

קותי היה נחמד והכול, אבל הוא היה רכרוכי כזה, איטי ומגושם כל כך. איתו זה אף פעם לא היה זה, הזדיינתי איתו כי הוא נתן לי כסף ועבודה, לא כי בא לי עליו וכמובן שאין בכלל מה להשוות אותו לגבר מדהים כמו רובי.

בגלל החגיגת והיין ששתינו הכול קרה מהר וחזק כל כך…  נסחפתי ולא הספקתי לחשוב על כלום ואחרי שעשינו את זה פעם אחת נראה לי טיפשי להזכיר שצריך קונדום. מיד אחרי שגמרנו התחלנו להתנשק נשיקות מטריפות שצמררו אותי מכף רגל ועד ראש, וגם אם הייתי רוצה לא יכולתי להגיד כלום כי מיד אחרי שהוא הפסיק לנשק אותי הוא הכניס לפה שלי את הזין שלו ואחר כך היה עוד זיון…

כשהתעוררנו בבוקר היינו רעבים וחרמנים ומיד היה עוד זיון ואחר כך ישבנו לאכול ארוחת בוקר מוקדמת ועד אז כבר הייתי כל כך מאוהב בו עד שלא היה מצב שאגיד לו משהו שיגרום לו להצטער שהוא איתי, ולכן המשכתי לשתוק.

אמרתי לו שהיה לי נהדר איתו ושהוא נפלא, נתתי לו נשיקת פרידה חזקה וחיבוק גדול ואת מספר הנייד שלי וחזרתי לדירה של יריב ושוגי, מדמיין כל הדרך איך אני ורובי נעשים זוג, חיים יחד ועושים כל לילה אהבה נהדרת.

אף פעם לא הרגשתי ככה, עם אף אחד זה לא היה נהדר כל כך. נכון, מידי פעם הייתי נדלק על מישהו, אבל אף פעם לא בצורה כזו. בפעם הראשונה בחיי הרגשתי מאוהב לגמרי והייתי כל כך מאושר…

מאז שהייתי ילד קטן והלכתי עם סבתא לגן השעשועים ואחר כך לאכול גלידה לא הייתי מאושר כל כך.

לצערי ברגע שחזרתי הביתה קותי התקשר אלי ואחרי שהתנצל שעזב אותי לבד ליומיים (הוא נסע עם צביקה שלו לתל אביב) בישר לי בשמחה שבתור פיצוי אני והוא נוסעים עוד היום לסוף שבוע ארוך ומפנק בצימר ברמת הגולן.

בקושי התאפקתי לא לקלל בקול רם לשמע הבשורה. "אבל אני עובד הערב, וגם בשבת יש לי תורנות." הזכרתי לו.

"אני כבר אסדר הכול חמוד." אמר קותי בחביבות מרגיזה, "אל תדאג." ביקש ממני והוסיף שהשאיר לי מתנה נחמדה בלוקר שלי בכרוכית, והוא רוצה שזה מה שאני אלבש כשניסע יחד.

עשיתי פרצוף, ואפילו חרקתי שיניים בשקט כי כבר ידעתי שהטעם שלי ושל קותי הם שני קווים נפרדים שלעולם לא יפגשו. מצד שני הרי הוא מתלהב ממני, אז מה זה אומר עלי? ומה שווה אם ככה הדעה שלי על הטעם שלו?

עדיף לא לחשוב על זה. אמרתי לו תודה רבה ושיקרתי שכן, נורא התגעגעתי אליו. לפחות אמרתי את האמת כשהרגעתי אותו שלא, אני בכלל לא כועס שהוא לא יכול להיות איתי כל הזמן.

אני לא מבין למה הוא תמיד שאל שאלות דביקות כאלו, איך הוא לא קלט שלא אכפת לי שהוא חי עם אחר? לא יכול להיות שהוא חשב שגם אני מאוהב בו? אף פעם לא אמרתי לו דבר כזה ודי עצבן אותי שהוא לא מבין בעצמו למה אני איתו והאמת שגם לפני שהכרתי את רובי הייתי אסיר תודה שקותי גר עם החבר שלו ולא נדבק אלי כל הזמן.

לא התלהבתי מהרעיון שאני וקותי נבלה יחד סוף שבוע שלם, אבל אחרי כל מה שהוא השקיע בי הגיע לו שאני אסביר לו שהסיפור שלנו נגמר פנים אל פנים, לא בטלפון. לכן הסכמתי לתוכניות שלו ותכננתי להתקשר לרובי לפני שניסע ולהסביר לו שאני אוכל לפגוש אותו רק בשבוע הבא כי יש לי סידורים.

רציתי לנתק את היחסים עם קותי בצורה עדינה ואולי אפילו להמשיך לעבוד אחר כך בכרוכית מפני שברור היה שמרובי אני לא לוקח כסף ואם אני אהיה איתו אני אצטרך לעבוד בעבודה רגילה. מהרגע שהתאהבתי ברובי הבנתי שאני לא יכול בשום פנים ואופן לזגזג בין שניהם. כבר היו תקופות בחיים שלי שהזדיינתי על בסיס קבוע עם שנים ואפילו יותר גברים, ולפעמים גם באותה המיטה, אבל אף פעם לא הייתי מאוהב באף אחד מהם.

אני חושב שרק אז, בגיל עשרים וחמש (אמנם לקותי שיקרתי שאני בן עשרים ושתיים, אבל לרובי גיליתי ישר בן כמה אני באמת) הבנתי שברגע שאתה מאוהב כל סדרי העדיפויות שלך משתנים, כסף למשל נראה הרבה פחות חשוב.

הייתי צריך להתאהב ברובי כדי לקלוט עד כמה קותי אוהב אותי, אחרת הוא לא היה מסתכן בגללי בסכסוך עם צביקה – מקור המימון שלו (דרך אימא שלו כמובן) – בגללי.

כנראה שהאהבה הפכה אותי לרכרוכי. קותי נהג כדי שאוכל לנמנם, אבל לא הצלחתי להירדם כי כל הדרך לרמת הגולן חשבתי איך להגיד לו שאנחנו לא יכולים להיות יותר יחד, מתלבט איך אני מסביר לו למה בלי לפגוע בו. אם הייתי יודע שהכול עומד בין כה וכה להתפוצץ עוד מעט הייתי חוסך מעצמי את המאמץ וישן.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il