זכרון אהובי

13/02/2002

זיכרון אהובי מתערפל בעיניי,
בגנים רחוקים, רחוקים מחיי.
ריח גופו עולה בגופי,
בחושך בלאט נלך יחפים,
אל האור.

אל האור שעולה בשדות רחוקים,
שם שטן מזמר את שיריו המתוקים.
אהובי שם ילך כשהרוח תנשוב
וגופו היפה רק יוסיף למכאוב,
של גופי.

ואם עוד נשוב בסופו של השיר,
עם רוח ערב חמה, אל העיר,
משדות רחוקים אל כיכר ורחוב
שם נשים יפתו אותו לאהוב
כל הלילה

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il