דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
02/06/2016
"תשמע אלי, קיבלתי אפטר, אבל אני צריך לחזור לבסיס עד שמונה בבוקר, ואם אני אסע הביתה אני בקושי אספיק לאכול ולישון לפני שאני אצטרך לקום בחמש בבוקר כדי לחזור בזמן, אז חשבתי שעדיף כבר להישאר במרכז ורק לצאת עם החבר'ה לסרט ולפיצה או משהו, לא אכפת לך נכון?"
לאלי דווקא היה כן אכפת, אבל הוא התקשה להודות בכך, ולכן אישר שזה בסדר, לא אכפת לו, ועם הזמן התרגל לקבל שיחות מהסוג הזה כמעט מידי שבוע, ואף על פי שהוא לא היה יכול להתנגד להיגיון שבדבריו של אסף, ותמיד אמר שזה בסדר גמור והוא מבין, והרי הם יפגשו כנראה בסוף השבוע הזה, ואם לא אז בטח בזה שאחריו, אבל בכל זאת משהו בליבו היה מתכווץ ומחמיץ נוכח החשבונות הקטנוניים שאסף פירט בפניו במעשיות מדכאת כזו במקום למהר ולחוש לזרועותיו בכל רגע אפשרי.
בהעדרו של אסף הוא העסיק את עצמו בעבודה, ובטיפול בבנו הקטן שגדל והתפתח בקצב מהיר. הבוס של המפעל בו עבד אלי היה שבע רצון מהחריצות והמסירות של מהנדס החומרים הצעיר שלו, והטיל עליו עוד ועוד משימות, ומאחר והבוס התקרב לשבעים ובניו סירבו לעבוד אתו במפעל הוא התחיל לבנות את אלי כיורשו, העביר אליו את כל הידע והניסיון שצבר, ובד בבד גם הגדיל את משכורתו ואפילו נתן לו מכונית מזדה חדשה ומאובזרת לעייפה, שאמנם הייתה רשומה על שם המפעל אבל למעשה הייתה של אלי בלבד.
כמה שבועות אחרי שקיבל את המזדה החדשה שלו הוא בגד לראשונה באסף עם אחד הלקוחות של המפעל – גבר צעיר ונשוי שנדלק עליו וחיזר אחריו כבר מזמן. אחרי שאסף נעדר מהבית במשך שלושה שבועות תמימים וארוכים מידי, מספק לאלי תירוצים קלושים ושקופים מידי להיעדרותו, אלי נשבר והזמין את הלקוח המרוצה לחגוג איתו חתימה על חוזה שמן. אחרי שהם שתו יחד בירה באיזה פאב חדש ומעוצב מידי הוא הסיע את הלקוח לפינה נידחת בשמורת הכרמל, השעין לאחור את מושב מכוניתו ושלף קונדום.
"סוף סוף," חייך הלקוח והחל לפתוח את כפתורי חולצתו, "כבר התחלתי לחשוש שאתה סטרייט לא עלינו."
אחרי שהם ביצעו זה בזה את זממם, ובאו על סיפוקם בזריזות יעילה נפרדו השניים בשתיקה, הלקוח חזר אל אשתו ואלי חזר הביתה, התקלח היטב, נישק את נוני הישן, אמר לילה טוב לנועה ולדורון שנמנמו יחד מול הטלוויזיה, והלך לישון, הפעם בלי לשלוח לאסף מסרון של לילה טוב ואוהב אותך.
"מה קורה עם אסף שלנו? חשבתי שאחרי שהקורס קצינים ייגמר נראה אותו קצת יותר בבית, אבל הוא נעשה כל כך עסוק בזמן האחרון, אני כבר מתגעגעת אליו." אמרה נועה לאלי בבוקר שבת אחד כשהם ישבו ואכלו יחד ארוחת בוקר.
"אתם עוד יחד בכלל?" הוסיפה דורון עקיצה נבזית.
"וודאי שהם יחד." נזפה בה נועה, "אבל אל תשכחי שאסף קצין בצבא, והוא בתפקיד אחראי מאוד, ברור שהוא נורא עסוק."
"איזה מזל שגם אלי נורא עסוק בזמן האחרון." הרימה דורון גבה לגלגנית.
"אסף ואני נמצאים במקומות שונים בחיים," אמר אלי ולקח לגימה גדולה ממיץ התפוזים הטרי שלו כדי לעזור לחתיכת החביתה שנתקעה בגרונו להחליק למטה, "ואנחנו כבר לא זוג טרי שרק רוצה ל…" הוא השתתק כשנזכר בנוכחותו של נוני שישב לצידו ולעס במרץ פרוסת לחם מרוחה בחמאת בוטנים, "זו פשוט תקופה כזו ובסופו של דבר היא תסתיים ואז נראה מה הלאה." סיכם, והחל לנגב בעדינות את ידיו הקטנות והדביקות של נוני שהתנגד בקולניות למתקפת הניקיון המיותרת הזו, וביקש את הפרס שמגיע לו אחרי שסיים את כל הסלט – פיתה עם שוקולד. נועה מרחה לו פיתה עם שוקולד וחייכה בפייסנות אל אלי הקודר, "אם אני לא טועה בחודש הבא יש לאסף רגילה, למה שלא תיקח גם אתה חופש ותיסעו לאיזה צימר או משהו, רק אתה והוא? לא יזיק לכם קצת זמן איכות יחד."
"כן, אני אדבר איתו על זה הערב." החזיר לה אלי חיוך, אבל ליבו היה כבד עליו ובינו לבינו תהה אם יש בזה בכלל טעם. מחשש שהשמועה תגיע גם לאזניה של דורון הוא העדיף לא לספר לנועה שמכרים שלו ראו את אסף רוקד, שותה ומתנשק עם בחור זה או אחר בכל מיני מועדונים בתל אביב. הבחור שסיפר לו על כך היה יזיז שלו בעבר, ואלי ראה בו תמיד גם חבר, אבל שינה את דעתו לנוכח הבעת הצער המעושה שהייתה שפוכה על פניו של אותו יזיז לשעבר, מסתירה אך בקושי את חיוכו הלגלגני כשפירט באוזני אלי את מעלליו של בן זוגו הצעיר.
עם חברים כאלה מי צריך אויבים? אמר לעצמו בזעם אין אונים, והתקשר שוב ללקוח הנשוי ששמח מאוד, וקבע איתו פגישה במקום שלהם – המקום בו חנו לראשונה הפך עם הזמן למקום שלהם, והם היו נפגשים בו פעם בשבועיים פחות או יותר. מאחר והלקוח ההוא היה נשוי ומאוד בארון, וחשש מאוד מגירושים שירוששו אותו ויפרידו אותו מילדיו האהובים, היו הפגישות שלהם חטופות ומעשיות מאוד. הם כמעט לא דיברו והקדישו כל דקה מהזמן המועט שלהם יחד לסקס בלבד, פעם אלי היה חש בוז ותיעוב להתנהלות מכוערת כזו ומסרב להסתבך בקשר סודי כזה, אבל זה היה פעם. אלי שבוש במעשיו האשים בחוסר היגיון מסוים את אסף על ההסתבכות המבישה שלו בהרפתקה הבזויה עם הארוניסט הנשוי.
אחרי שחזר מעוד מפגש מדכדך עם הלקוח הארוניסט הוא התקשר לאסף ולמרבה הפלא הצליח להשיג אותו בטלפון (זה נעשה נדיר מאוד לאחרונה), ולנהל איתו שיחה סבירה בלי שאסף יתחמק בטענה שהוא עסוק נורא, ומחכים לו, ויש סביבו המון אנשים, ולכן הוא לא יכול לדבר חופשי.
"אסף תקשיב, אנחנו חייבים לדבר וזה לא לטלפון."
"לדבר על מה?" שאל אסף ואלי שמח לשמוע שמץ של בהלה בקולו.
"עלינו חמוד, עלי ועליך, ועל מה שקורה אתנו, מתי אתה מגיע הביתה?"
"אה… תראה… אתה יודע איך זה בצבא," החל אסף להתחמק, וזעמו של אלי ניצת.
"כן, אני יודע, גם אני עשיתי צבא, ובניגוד אליך לא ישבתי במזגן אלא הייתי בשטח, אכלתי המון אבק ומנות קרב, וכשהיה לי אפטר נסעתי לחבר שלי גם אם הייתי צריך לקום למחרת מוקדם כדי לא לאחר לבסיס, וכל זמן שהיינו יחד העדפתי להיות איתו בסופי שבוע, ולא לרקוד ולשתות במועדונים עם כל מיני בחורים, ולספר לו סיפורים על המון לחץ בעבודה."
אסף נאנח, "תשמע אלי, אני… אתה צודק שאתה כועס, אבל תבין ש…"
"אני מבין, אתה צעיר ואתה רוצה לבלות ולהתנסות, זה מובן לגמרי, אבל יש גבול לכל תעלול, וגם אני… גם לי יש צרכים ורצונות, אני אוהב אותך מאוד אסף, אתה יודע את זה, אבל נמאס לי להתייבש בזמן שאתה חוגג, אל תשכח שיש עוד גברים בעולם חוץ ממך."
"מה אתה מנסה להגיד לי? אתה רוצה להגיד שאתה מזדיין עם אחרים?" התעצבן אסף.
אלי חייך, אסף החמוד שלו, הוא היה כל כך צעיר וטיפש לפעמים, והיה לו כל כך מעט ניסיון במריבות, "אספי, עוד לא למדת שיש שאלות שעדיף לא לשאול? בעניין הזה אני מציע שניקח דוגמא מהצבא האמריקאי, אתה אל תשאל ואני לא אספר."
"תשמע אלי, תקשיב רגע…" התחמם אסף, מסרב ללמוד מניסיונו של הצבא האמריקאי.
אלי גיחך, זה היה קל כמו לקחת סוכרייה מתינוק, "אל תצעק עלי ילד, ובטח לא בטלפון, אם יש לך משהו להגיד לי תגיע הביתה ונדבר." אמר בקול שקט ובוטח, וסגר את הטלפון, מרוצה מאוד מכך שאמר את המילה האחרונה, וליתר ביטחון גם כיבה את הנייד שלו.
הוא לא התפלא יותר מידי כשאסף הגיע, לראשונה מאז קורס הקצינים, לחמשוש, ומיד אחרי שאמר שלום לכל בני הבית, ודחס את בגדיו למכונת הכביסה, אחז בכתפו של אלי ומשך אותו לחדר השינה שלהם, נועל אחריהם את הדלת.
אלי היה בטוח שהוא יתחיל בהתנצלויות, תירוצים והסברים, או אולי יתנפל עליו בהאשמות תוקפניות, כך או כך הוא היה מוכן וידע מה לענות בכל מקרה, אבל אסף הפתיע אותו כשבמקום לדבר חיבק אותו בכוח ונישק אותו בחזקה על פיו, ואחר כך שחרר אותו מחיבוקו אבל הותיר את ידיו על כתפיו, מביט בעיניו במבט חודר, "אתה אוהב אותי אלי?" שאל.
"כן חמוד." ענה אלי ברוך, וליבו יצא אל הצעיר יפה התואר הזה שפעם הביט בו בהערצה, ועכשיו מה? ברור שהוא כבר לא מעריץ אותו, אבל עדיין קשור אליו ואולי אפילו אוהב. "ואתה? אתה עוד אוהב אותי כמו פעם?"
"לא כמו פעם, אני כבר לא הילד שהייתי, אבל אני בהחלט אוהב אותך, ולכן אני חושב, אני רוצה… אם תסכים כמובן, שנהיה בפסק זמן."
"לא עדיף יחסים פתוחים?" התפלא אלי, מתפעל בסתר ליבו מהשליטה העצמית והבגרות שהפגין אסף.
"לא." פסק אסף מיד, "לא מתאים לי יחסים פתוחים, ואני לא אוהב את מה שקרה אתנו בשנה האחרונה, אני יודע שזה בעיקר אשמתי, ואני מודה שעשיתי טעות."
"רק אחת?" גיחך אלי בציניות.
"לא רק," החזיר לו אסף חיוך, "היו מספר טעיות ולא אהבתי את זה."
"גם אני לא ממש מתלהב מהטעות הארוניסטית שלי, למרות שהוא דווקא בחור נחמד, חבל שגם אשתו חושבת ככה."
"נשוי אה? לא אמרת לי פעם שלהיות עם נשואים זו קרמה רעה."
"כן, נכון, אבל הוא תפס אותי ברגע קשה, וחוץ מזה, עד שגיליתי שהוא נשוי כבר היה מאוחר מידי."
"בבקשה, אל תספר לי, אני לא רוצה לדעת, אני ממש מצטער שהתנהגתי כמו טיפש וניסיתי… לא יודע מה ניסיתי."
"לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, לרקוד בשתי חתונות, להכין חביתה בלי לשבור את הביציים, לשבת רגל פה ורגל שם?"
"כן, כל הדברים שאמרת." הסכים אסף, "כי מצד אחד אני אוהב אותך ולא רוצה לוותר עליך, ומצד שני אני רוצה… אני לא יכול לוותר… אני מבין שזה לא הוגן לבקש ממך לשבת בשקט ולחכות לי עד שאני אירגע, אבל אתה מוכן להבטיח לי בבקשה שלא תשנא אותי ושתשקול שנחזור אחרי שאני אשתחרר מהצבא?"
"ומה עם הטיול הגדול במזרח? או שאתה מעדיף את דרום אמריקה?"
"לא יודע עדיין לאן כדאי לי לטייל, אבל כן, אני רוצה להיזרק לאיזה חצי שנה בחו"ל, רק אני והתרמיל, ואני רוצה… אני מבקש… מתחנן אפילו, שאחרי שאני אחזור אני ואתה… שאחר כך ננסה להיות שוב יחד."
"ומה תעשה אם בזמן הפסק זמן הזה אחד מאיתנו יפגוש מישהו ויתאהב?"
"לא יודע מה בקשר אליך," משך אסף בכתפיו בחוסר אונים, "אבל אני בטוח שאני לא אתאהב באף אחד כי אני מאוהב רק בך."
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il