דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
13/06/2016
אסף נסע לארבע חודשים עם אופציה להארכה, אופציה שהוא ניצל פעמיים, ואם דודה בתיה לא הייתה נופלת ושוברת את הרגל, ואחר כך נדבקת בבית החולים באיזה צינון נבזי שהתפתח לדלקת ריאות קשה, יכול להיות שאסף היה מאריך את הטיול עוד יותר, אבל ברגע ששמע שהיא נכנסה לטיפול נמרץ הוא נחפז לחזור לארץ, ומשדה התעופה נסע היישר לבית החולים, ועוד הספיק להיפרד ממנה לפני שאיבדה סופית את ההכרה וכמה ימים אחר כך נפטרה בשלווה בשנתה.
"אז עכשיו אתה בעל הבית שלי?" הצטחק אלי אל אסף אחרי הלוויה.
"כן, אני מניח שכן, צריך לבדוק את הצוואה." נאנח אסף, "אני נורא עייף." הוסיף ונאנח שוב.
הרב אמנם אמר במפורש שאסף, שקרא את הקדיש על דודתו, לא חייב לשבת שבעה, אבל הוא בכל זאת נשאר בבית במשך כל השבוע, לא התגלח ובקושי אכל משהו, והדאיג מאוד את נועה ואלי שטיפלו בו כאילו היה ילד חולה.
"יכול להיות שהוא חטף איזה מחלה או משהו בדרום אמריקה?" תהה אלי באזני נועה כשהם ישבו ביום שישי בהיר ונעים אחד, שבוע אחרי מותה של דודה בתיה, ואכלו יחד ארוחת בוקר. נוני כבר היה בגן ואסף, ששוב סירב לאכול, נשאר במיטה, צופה באיזה תכנית בוקר מטופשת.
"אין לי מושג, אני מקווה שלא, יכול להיות שהוא עדיין באבל? אל תשכחי שבתיה הייתה כמו אימא בשבילו, טבעי שהוא יתאבל עליה."
"תגיד, איך המצב ביניכם במיטה?" שאלה נועה בקול חרישי, כמעט בלחש.
אלי משך בכתפיו, "אין מצב, הוא מתכווץ אפילו כשאני מלטף אותו קצת, משהו לא טוב עובר על הילד הזה, אני מקווה שהוא יתאושש עם הזמן."
"כן, נקווה ככה." החלה נועה לאסוף את הכלים מהשולחן.
"יש לך מושג מה היא כתבה בצוואה שלה? יכול להיות שיש שם הפתעות לא נחמדות?"
"אין לי מושג, אף פעם לא דיברתי אתה על כסף, אני מקווה שהכל בסדר ושהיא השאירה לאסף את הבית, אחרי הכל, אין לה אף קרוב משפחה אחר."
"זה יהיה טיפה משונה לשלם לאסף שכר דירה, נכון? זאת אומרת, אם תמשיכו להיות יחד. אתה חושב שזה יקרה?"
"לא יודע," משך אלי בכתפיו, "אבל אני לא אתפלא אם ניפרד בסופו של דבר. הוא נורא השתנה, האמת, הוא ממש מדאיג אותי."
"טוב עד הצהריים כבר נדע הכל." הפעילה נועה את המדיח ודפקה על דלת חדרו של אסף, "קדימה אסף, תתלבש! אנחנו צריכים להיות אצל העורך דין בעוד חצי שעה."
אסף הפתיע אותם ויצא מחדר השינה כשהוא לבוש ליציאה, מסורק יפה, ואפילו מגולח. "התגלחת? איזה יופי, אתה נראה נהדר." חייכה אליו נועה, "נכון שהוא נראה טוב אלי?"
"כן, הורס לגמרי." הסכים אלי בחיוך, וחש הקלה כשאסף החזיר לו חיוך קטן ושאל אם יש לו זמן לאכול משהו לפני שיצאו כי הוא פשוט מת מרעב הבוקר.
"תאכיל אותו, אני רצה להתלבש." פקדה נועה על אלי והסתלקה לחדר השינה שלה. אלי טיגן לאסף חביתה (אחרי שדורון הסתלקה הם חזרו לאט לאט לתפריט פחות טבעוני אם כי עדיין מיעטו מאוד לאכול בשר) הוסיף סלט ולחמנייה ונהנה לראות את אסף אוכל בתיאבון גדול.
"נהדר שסוף סוף חזרת לעצמך." העיר בשמחה, "מאוד דאגתי לך."
אסף לגם מהקפה ואמר שהוא יודע שהוא היה מבאס לאחרונה, והוא מבקש סליחה.
"אין לך על מה להתנצל, ברור שהיית עצוב, הרי איבדת את מי שגידלה אותך, זה לגמרי טבעי."
"כן, הייתי עצוב גם בגללה, אבל לא רק, אתה מבין, ניצלתי את ההזדמנות וכשהייתי עם דודה בתיה בבית חולים קפצתי לעשות בדיקת דם כי פחדתי ש…" אסף נשך את שפתו התחתונה, מתקשה להשלים את המשפט.
"כי פחדת שנדבקת באיידס." השלים אלי את דבריו.
"כן." הנהן אסף, "ולפני כמה דקות קיבלתי מסרון מהמעבדה שזה בסדר, שאני נקי."
"איך זה קרה, למה חשבת שנדבקת?" חקר אלי.
"מה זה משנה?" התחמק אסף, "העיקר שלא נדבקתי והכל בסדר."
"לי זה משנה." התעקש אלי, "מתי זה קרה, כשהיינו בפסק זמן או כשהיית בטיול?"
"בטיול," הסמיק אסף, "הייתה מסיבה ושתיתי המון וגם… מה זה חשוב עכשיו?"
"זה חשוב כי חשבתי ש… כי בזמן שטיילת וחגגת לך אני ישבתי בבית כמו אידיוט וחיכיתי רק לך, קראתי אלף פעם את המכתב שהשארת לי וחשבתי שהתכוונת באמת למה שכתבת, מתברר שטעיתי."
"לא, לא טעית." מחה אסף, "באמת התכוונתי, אני אוהב רק אותך אלי, באמת, אבל…"
"אבל מה? אתה אוהב אותי, אבל לא יכול להתאפק וחייב לזיין גם אחרים? ככה זה יהיה מעכשיו? כי אם כן אז תשכח מזה, לא מתאים לי אסף, לא מקובל עלי לחיות ככה."
"אני מבין, אתה כועס בצדק ואני מבטיח לך ש…"
נועה התפרצה לחדר, "הנה, אני מוכנה, קדימה, בואו נלך ונגמור עם זה מהר כי בעוד שעתיים וחצי חייבים לחזור לאסוף את נוני מהגן."
עורך הדין לא בזבז זמן (גם הוא היה צריך לאסוף את הנכדה שלו מהגן) ואחרי הבעת צער קצרה ומנומסת על מותה של הגברת בתיה הוא שלף את הצוואה והתחיל להקריא אותה. "ראשית, הדודה הודתה מקרב לב לנועה ולאלי שטיפלו בה במסירות רבה, שנית, היא משאירה את כל הכסף שנשאר בחשבון הבנק שלה, מאתיים אלף ₪ בערך, לאסף, האחיין של בעלה המנוח שהיא אהבה כאילו היה בנה. את עיקר רכושה, הבית שבנתה עם בעלה המנוח היא משאירה לאמנון המכונה נוני, בנם הקטין של נועה ושל אלימלך, והיא מקווה שהוא ימשיך לגור שם עם הוריו עד שיתבגר ויחליט לבד מה לעשות בבית שהיא הורישה לו."
הצוואה המפתיעה של דודה בתיה הותירו את השלושה מוכי תדהמה. "אני נשבעת לך שלא ידעתי על זה כלום אסף," התעשתה נועה ראשונה, "הייתי בטוחה שהיא תשאיר לך את הכל." הביטה באסף בבהלה.
"גם אני לא ידעתי על זה כלום אסף." חיזק אלי את דברי נועה, "אני ממש מופתע, והייתי שמח אם תמשיך לגור איתנו כמו קודם." הוסיף.
"בטח, בדיוק כמו קודם, רק בלי לשלם שכר דירה." גיחך אסף בציניות.
"אם תרשה לי בבקשה אסף," התערב עורך הדין שהיה מכר וותיק של הדודה בתיה ושל דוד ישראל והכיר את אסף שנים רבות, "קודם כל עלי לציין שגם אני לא אהבתי את הצוואה הזו, וניסיתי לשכנע את בתיה להוריש לך גם את הבית, אבל היא התעקשה, והסבירה לי שאתה בחור נבון ומשכיל, ואחרי ההשקעה הגדולה והמוצלחת שהיא עשתה בחינוך שלך היא בטוחה שתוכל להתפרנס בכבוד ולרכוש לך בית גם בלי עזרה ממנה." עורך הדין הציץ באסף מבעד למשקפיו, "אם תרשה לי אסף, אני מניח שאתה כועס ופגוע ואני רוצה להסביר את המניעים של גברת בתיה, דודה שלך אהבה אותך אהבת נפש, אבל היא חששה שאתה מפונק מידי ושלא בריא בשבילך לקבל יותר מידי רכוש בגיל צעיר כל כך. חוץ מזה היה לה גם חשוב להודות לאלי ולנועה שטיפלו בה במסירות בשנים האחרונות לחייה. אתה מבין אסף?"
אסף הנהן ואמר שכן, הוא מבין, והוא לא כועס כלל, למעשה הוקל לו כי היה לו מאוד לא נעים להיות בעל הבית של בן הזוג שלו ושל נועה שהיא גם חברה וגם אימא של נוני המתוק, בנו של אלי."
עורך הדין נשם לרווחה וגם לאלי ולנועה הוקל לשמע דבריו הנבונים והשקולים של אסף וכולם איחלו זה לזה שבת שלום ויצאו בחיפזון לאסוף את הילדים מהגן.
"דודה בתיה הפתיעה אותנו לגמרי, הצוואה שלה הייתה שוק גמור בשבילנו, אתה בטוח שאתה לא כועס אספי." שאל אלי בלילה, אחרי שהם השלימו חסרים והתרפקו זה על זה, ערומים ומרוצים.
"לגמרי, אני יודע שזה נשמע משונה, אבל אני מבין את הראש שלה ואפילו מודה לה, אם היא הייתה משאירה לי את הבית ומבטיחה לי בזה הכנסה קבועה בטח הייתי נוסע לעוד טיול, או סתם מתבטל וממשיך לבזבז את הזמן, ככה אני חייב להתחיל להתבגר, למצוא עבודה ולהפסיק להתנהג כמו ילד מפונק, מזל שהיא השאירה לי די כסף בשביל לנסוע לחיים שלי כאדם בוגר במכונית חדשה." הוסיף בגיחוך עליז, נישק את אלי ונרדם בשמחה בזרועותיו.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il