חולשה של רגע

05/06/2011

אני זוכרת את היום הזה כמו הרבה ימים… כאילו היה אתמול…
ישבנו אבי, את, אני והחבר הטרי שלך, הייתם יחד שבוע אחד בלבד, בקרוואן שלו, או מה שזה לא יהיה…
אני זוכרת שאבי רמז לך שלא כדאי שבתך תהייה בת יחידה ושתינו, את ואני, הסמקנו עד עמקי נשמתנו. ואני גערתי באבא שכה התלהב מלראות את שתינו סמוקות.
לפני כן או אחרי – אני כבר לא זוכרת – החבר שלך ליטף לך את הרגל/ברך. לא התאפקתי, לא שלטתי בעצמי ונעצתי מבט. ניסיתי להסתיר זאת, אך קלטת אותי ורק חייכת חיוך ממיס עם עיניים כחולות עמוקות ומשגעות… ואני, נבוכה שקלטת אותי, חייכתי חזרה.
כל כך קינאתי בו שהוא נוגע בך! כל כך קינאתי לך! השתגעתי בתוכי.
זה היה ממש כשהבנתי שהתאהבתי בך. אני לא יודעת אם קראת את מה שהתחולל בתוכי, אבל אני לא יכולה לשכוח את הרגע הזה, כמו הרבה רגעים אחרים איתך…

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il