חורף וקיץ

28/11/2016

אני אוהב את הקיץ

בעיקר את השמש, היא מזכירה לי אותך.

כמוה חדרת לאט לאט מתוך העננים הכבדים ישר אל תוך הלב שלי.

העננים הלכו ונעלמו להם ובמקומן הגיעה השמש, שבאה בדיוק בזמן לחמם לי את הנשמה.

ככה היית, כשהחושך ברח והשמש הופיעה

איתה חזרת.

היית מסוג האנשים המושפעים מחילופי עונות.

בחורף סגורים ומתחבאים כמעט כמו קופסת שימורים ישנה שנשכחה על המדף,

אינם מסוגלים להכיל את כל הסופות, הקור והדיכאון הזה שהביא איתו החורף.

אז הם יושבים מתחת לפוך,

בשקט, מחכים לו שיחלוף.

כשהקיץ הגיע השנה,

גם אתה הגעת

והבאת איתך גם את כל הדברים הטובים שאהבתי בך.

בעדינות הצלחת להמיס את כל החדרים הקפואים בלב שלי שהתגבשו להם במהלך החורף.

אז, כששכבנו על הגב בים והסתנוורנו מהשמש, לשנייה לא התעסקתי בחול שהציק לי בין האצבעות.

חשבתי עלינו ובעיקר עליך

על מה יקרה אם הקרחונים הללו אצלי יתעקשו שוב להצטבר כשהשמש תעלם

וכנראה שגם השנה כשהיא תגיע, תברח איתה יחד.

האמת, שלעולם לא התרגלתי לחורף באמת ובטח שלא רק בגלל הקור, שנאתי בעיקר את העננים הגדולים שהגיעו ומילאו את השמיים באפור שלקחו לי את הקיץ ואותך.

אך השנה הכל יהיה אחרת

כשהקיץ יגיע אני כבר לא אתן לך לחזור יותר.

ברגע שתצוץ לה השמש מאחורי העננים

ותחמם אותך,

אתן לך להיכוות ממנה.

אתה תרגיש אותה חזק חזק בעצמות שלך

תשכב על החול הלוהט בלעדיי

ותישרף.

בדיוק כמו שגרמת ללב שלי

לקפוא מקור.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il