דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
30/04/2008
אתה חסר לי
הו חסר לי כל-כך
הו חסר
הו כל-כך
ממרחקים נשמע הד
רוחות המזרח המבשרות אומר
המבשרות עצב רב
צבאות של חללי אהבה
הן מכדררות בשולי המדבר
שדי חול המחוללים בין קוצים
מתייבשים לאיטם בוואדיות, בנחלי אכזב
בין נקיקים צרים של כזב
אתה חסר לי
כל-כך
הו חסר
הו כל-כך
ממרחקים וממזרח
משתלטים צבעיה של
שקיעה דהויה על מרחב רוחות
השממה
הו ואתה
הו כל-כך
הו הרוחות נושבות
תופרות בי תך ועוד תך
בגדי מלוכה
למלך עני של ממלכה עצובה
דרך גופי הן משוררות
שירי קינה פורטות על עצביי
החשופים
מושכות
בשמני מלוכה את פניי החיוורים
אתה חסר לי כל-כך
המיה חרישית של מעיין
גב נסתר, קריר, מצל
אתה כזב.
מוקדש לאלון (נדמה לי שזה היה שמו) שהלך בי לאיבוד ואני בו לשעה אחת קטנה בלילה לח במקום לא מקום
שהיה כל המקומות כולם – צומת סואנת שבו נפגשת הזרות עם הקירבה שבו נפגש הכאב עם התשוקה. אחר-כך, דממה.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il