טיול בנים – פרק ב' ואחרון

06/06/2016

"אתם חברי ילדות?" שאלה המטיילת חדת העין שערן שוחח איתה עד שהתחלתי לשחק בו, וששמה לב לתקשורת המושלמת ביננו.

כל כך נהנה מהירידות עם ערן למדבר. עוד לא ממש התרגלתי לנהוג בג'יפ הגדול, נהנה במיוחד מכיוון שהוא של ערן. איזה מזל שהכרנו. הוא היחיד שאנחנו יכולים לחלוק ולממש כל פנטזיה שעולה בדעתנו, שאני יכול לבקש ממנו או אפילו רק לרמוז כל מה שעולה בדעתי, ויודע שזה יהפוך מיד לרצונו.

אנחנו ממש משדרים על אותו גל. הנה דוגמא מצוינת – הוא הבין בדרך לכאן שאני נהנה מהליטופים שלו ועכשיו הוא מהנה אותי עוד קצת. מגע ידו המלטפת את ירכיי והמפשעה הזניקו את רף החרמנות שלי. הזין שהיה מקופל, נלחץ למכנסיים עד כאב. פישקתי מעט רגליים כדי להקל על הלחץ. עכשיו הוא הבין זאת כרמז, ופתח לי את החנות, ושיחרר את הלחץ לחלוטין.

החוויה החדשה של נהיגה עם זין חשוף, העור המתוח עליו לגמרי ממש התחנן לחוש את מגע שפתיו… שלחתי ידי הימנית, והנחתי על ערפו. נראה אם יבין הרמז חשבתי. הבין, אבל לא רק ליטף בשפתיו כפי שחשבתי, אלא טמן אותו, אותי, בתוך פיו החם והלח. חוויה חדשה, נעימה. רציתי למצותה. נהג משאית שעקפה אותנו צפר, כנראה שרמז שאני לא מרוכז בנהיגה או אולי הבחין במשהו? המשאית חזרה למסלול שלי, אורות ברקס. לחיצתי על הבלם שלחה את ערן קדימה ובעצם שיפדה את בית הבליעה שלו על האיבר שלי, ממש עמוק. הוא השתנק וניסה להרחיק את הראש ואולי להתרומם. החלטתי לתרגל אותו ולהמשיך בחוויה שלי. הבהרתי לו שישאר בתנוחת יניקה, על ידי הנחת זרוע מכוונת על ערפו.

ממש גן עדן… כך צריך להיות, עולה במוחי, כשאני נוהג אל מול נוף המדבר ההולך ומתגלה, כאשר בין רגליי מונח ראשו המתולתל של ערן, פיו מקיף ויונק באהבה את אברי. התחשק לי לשדר לו חיבה, שלחתי יד מלטפת לגבו, אל מתחת לחולצה… נעים לי ללטפו.

עיקול… אני פונה ימינה, נועץ את האיבר שוב, עמוק בפיו. ההרגשה של החיכך של קצה האיבר הרגיש שלי בעור של בית הבליעה שלו ממש מהממת… ועכשיו שמאלה. אני נשלף מפיו, הוא לא מוותר בקלות ושומר על גופו צמוד, סוגר את שפתיו ומהדק עלי, שומר שלא נתנתק, ואז נותן לי שוב לגלוש למעמקי פיו. "מממ…" אני מהמהם בהנאה.

אותתי ימינה לתחנת הדלק, נוגע בכתפו, עוצר את המציצה. הוא ניסה להרים את הראש, מספיק כדי שאראה את הזיקפה שלו. שמרתי עליו שלא יתרומם מעל לדשבורד. מרגיש את נשימתו על ערוותי. אהבתי את העובדה שהוא נותן לי להובילו מבלי לדעת היכן בדיוק אנחנו נמצאים.

"אתה צריך להשתין?" שאלתי.

"נכון, איך הרגשת?"

"או. קיי." (התעלמתי משאלתו), "אנחנו עוצרים לתדלק, גש לשירותים, וכשתחזור תן לי את התחתונים שלך. אולי תקבל אותם בחזרה כשנגיע הביתה."

…

הרמתי ראשי. היינו בתחנת דלק באמצע המדבר. הכנסתי לו את האיבר בחזרה למכנסיים ורכסתי את החנות שלו. ניגשתי לשירותים. מרוקן השלפוחית ורואה את האיבר הקשוי שלי. נהנה מליטוף שלו ואז סוגר החנות.

רגע, אני צריך להוריד תחתונים. פשטתי את מכנסי הטיולים שנתן לי ואת התחתונים ולבשתי רק המכנסיים הדקיקות והאורויריות. הרגשה משונה. שמתי התחתונים בכיס ויצאתי. נכנסתי לרכב, הוא כבר ישב, מביט בעיניי. שלפתי התחתונים מהכיס והושטתי לו. הוא חייך, לקח אותם מידי וזרק אותם אל רצפת הרכב מאחורי המושבים הקדמיים.

"מעכשיו, ובכל הטיולים הבאים שלנו, אתה הולך בלי תחתונים, לכן אל תשכח להקפיד על הגיינה אישית כמו שדיברנו." העיר בטבעיות, כלאחר יד. והתחלנו לנסוע.

"או. קיי." אישרתי (כאילו שהיה צורך לקבל הסכמתי)

"תראה איזה נוף יפה, חבל שצריך להתקפל." אמרתי לאחר שלוש דקות שתיקה.

"נכון, אבל כרגע הנוף הזה לא עבורך, הוא עבורי. אני הנוף שלך." ענה לי בהומור היבש שלו. הבנתי את הרמז ורכנתי מעל המפשעה שלו.

"רגע, קודם תוריד חולצה." זה כבר היה בעייתי מבחינתי, שכן, עכשיו, נהגים אחרים יכולים לראות שאני ללא חולצה וזה יכול למשוך תשומת לב.

"אבל מה אם יראו אותי?" שאלתי

"אתה לא תהיה היחיד בארץ בלי חולצה, מקסימום הם יקנאו בך, או בי וחבל שנבזבז זמן על וויכוח מיותר."

פשטתי את החולצה ומסרתי לו תוך כדי נסיעה, הוא צרף אותה לתחתונים שלי בפינת הרכב, שלח את ידו ונתן נגיעה קלה בפיטמה. נגיעה שהקפיצה אותי. הרגשתי נחשול דם מציף את אזניי. הוא המשיך והניח זרוע מכוונת על ערפי. פתחתי לו את החנות וחזרתי למצב כשפני טמונות במפשעה שלו, מכיל את האיבר שלו שהתרכך עד לנקודת החיבור שלו עם הגוף (מה שעדיין לא הצלחתי לעשות שהיה במצב זיקפה) נשארתי כך, מלטף את רגליו השעירות בידיי אך כמעט ולא מזיז את פי, פרט לליטוף קל עם הלשון ויניקה עדינה, כמו מציצה של תינוק רגוע. אט אט האיבר התקשה בתוך פי וזחל במעלה בית הבליעה שלי. כנראה שבגלישה האיטית הזו פינו השקדים שלי מקומם הרהרתי, כשקלטתי שעכשיו הוא ממש בתוכי ועדיין שפתי נוגעות בשער הערווה סביב בסיס הזין שלו. ניצלתי את זרזיף האויר שחדר דרך האף, מתענג על הקירבה אליו ועל תחושת העונג שקרנה ממנו. פחדתי לזוז כדי שלא אחנק. הוא הפסיקני רק פעמיים – בראשונה כשהגענו למחסום של הצבא, ובפעם השניה, כשהרגיש שהוא קרוב לשפיכה, עצר בצד הדרך, הרחיק אותי ממנו, לקח את התחתונים שלי, עטף את ראש הזין שלו וגמר בתוך הבד העוטף אותו. לאחר מכן ניגב אותו ומסר לי את התחתונים שלי הספוגים בזרע שלו בחזרה.

…

מאז זה הפך הנוהג. ברגע שיוצאים ממרכז הארץ, אני פושט חולצה ורוכן על מפשעתו. מניח לו לנווט ליעד. מתרומם רק במקרה של ביקורת משטרתית, מחסום צבאי או נסיעה בתוך עיר וכו'…

…

הנסיעה לנקודת ההתחלה של הטיול האחרון לא היתה שונה. יצאנו בשתיים וחצי כדי להגיע עם שחר לאילת, לידה קבע יואש את נקודה המפגש. בדרך כלל, בנסיעות דרומה, היינו עוברים למצב חם עם העלייה לכביש 6, אך הפעם, כנראה בגלל הרחובות השוממים והחשיכה, כבר ביציאה מהישוב שלו, העלה אודי את החימום ברכב והניח זרועו על ערפי, רמז ברור. העפתי מבט לצדדים, פשטתי את החולצה והגשתי אותה לאודי.

"גם את הגופיה." אמר בשקט, לקח אותה בידו והניחה על הציוד שבמשב האחורי. פשטתי את הגופיה ומסרתי לו אותה. הוא הריח אותה, הניחה מאחור. נגע לי בפטמה (כרגיל, המגע שלו בפטמה הרגישה, הקפיץ לי ואותי) והמשיך בנהיגה באדישות מופגנת.

כף ידי מחליקה בנעימות על רגליו, זוחלת אל המפשעה. הוא מחייך ומפשק את רגליו מעט, רומז לי. האיבר הזקור המנסה לפרוץ מתוך מכנסיו קורא לי. אני מלטף את ירכיו ואת החנות שלו, הגוף שלו משדר לי להמשיך. ידו הימנית עוזבת לרגע את ההגה, מלטף את ערפי, מגששת את ראשי ופני, אצבעות נדחפות אל פי. אני מוצץ אותן והוא מחייך.

מבין את הרמז, אני פורם את כפתורי מכנסיו, משחרר את האיבר היפה כל כך, הזקור לתפארת. הוא כאילו מנסה לשלוף את אצבעותיו מפי, מושך אותן אט אט לכיוון המפשעה שלו, ראשי בעקבותיו. רוכן עליו ומחליף את האצבעות בזין הממתין בסבלנות, טיפה מבריקה בקצהו, טומן אותו עמוק בתוך פי. כך, טמון בפה חם ורטוב, בלי הרבה תנועה, רק שפתי מחבקות אותו, לפעמים מרפות ולפעמים מהדקות. מדי פעם לשוני מלטפת אותו ליטוף פנימי.

"אני רואה בוויז שיש עבודות בכביש. אני מכיר את האיזור ואעשה מעקף דרך השדות." הסביר כשהוא מאיט ופונה ימינה לדרך עפר. איני יודע אם זה היה אמיתי או שהוא עשה זאת בכוונה, אבל הנסיעה וקפיצות הרכב בדרך העפר, שקטעים ממנה היו ממש משובשים, שילחה מדי פעם את האיבר שלו עמוק לגרוני. הוא אוחז בשתי ידיים את ההגה, אך מדי פעם הוא שב ומלטף את ראשי וערפי, רומז לי להישאר כך בפרט כאשר נדמה לו שאני מנסה להרים את ראשי.

…

חזרנו לנסוע בכביש באיכות טובה. ימינו מלטפת את גבי, יורדת לכיוון הישבן, החגורה שלי קצת מפריעה, והוא מורה לי לפתוח אותה ולשחרר הכפתור העליון במכנסיים, בזהירות, מבלי להפסיק לינוק אותו. אני משחרר את החגורה וחוזר להתרכז בו. ידו חוזרת ללטף את גבי, יורדת לאורך עמוד השידרה, מעסה את הישבנים, מחליקה בטעות אל החריץ שביניהם, אצבעותיו מגששות ומוצאות את שולי פי הטבעת שלי. באופן אוטומטי אני מתכווץ… הוא מוציא את ידו ומרחרח אותה, מציין בסיפוק שאני נקי לגמרי, מוצץ אותה בפיו ומחזירה, רטובה עכשיו מהרוק שלו. "תרגע, לא אעשה לך שום דבר שלא תרצה או שיכאב לך." הוא אומר כשחש בתגובת הכיווץ של השריר שלי להחדרת הפרק העליון של אצבעו, אבל לא מרחיק את ידו, להיפך… הוא מוציא ושב ומחדיר את האצבע, בכל פעם טיפה יותר עמוק, ומשהה אותה שם, עד שאני מתרגל וזה אפילו נעים.

…

לאחר יותר משעה נסיעה, עצרנו בצד הדרך, אין לי מושג היכן, ניסיוני להזדקף דוכא במהירות על ידי אודי. כנראה שיש לו תכניות אחרות, הרהרתי והמשכתי לינוק בשקיקה. אכן, הוא התעסק בתרמיל שהיה מונח על המושב האחורי והוציא ממנו שקית אטומה. הניח אותה על גבי ושלף ממנה משהו מוזר, קריר, שהניחו על גבי. שלף עוד משהו, ואז שמעתי את הצליל הבלתי ניתן לטעות בזיהוי, של קריעת עטיפת קונדום.

"מה הוא מתכנן"? תהיתי כשחשתי אותו מתעסק בשתי ידיו, שומר במרפקו את ראשי טמון במפשעתו.

ההסבר הגיע תוך שתי דקות. הוא הניח על גבי את החפץ החלק והקריר, ביד אחת ליטף לי את החזה ושיחק בפיטמה הרגישה שלי, מקפיץ לי את החרמנות, ותוך כדי ליטוף בגב זחל עם היד לעבר חריץ הישבן וגישש באצבעו אחר הפתח שלי. עכשיו האצבע הייתה מרוחה בקרם כלשהו וחדרה בקלות; הבלטתי את הישבן לרמוז לו שזה נעים לי. לאחר שראה שאני כבר לא מתנגד הוסיף אצבע נוספת והמשיך לעסות לי את הפתח. לאחר כמה דקות, הוציא את האצבעות ואז לקח את מה שהיה מונח על גבי, וזחל עם ידו איתו אל החריץ, כיוון אותו והצמיד לשולי הפתח שלי. ביד השניה נגע בעדינות בפטמה שלי, גום לי לרעד של חרמנות. הוא ניצל זאת ודחף את החפץ לאט אך בעקביות פנימה, לתוכי.

החפץ מתח את שולי הפתח שלי, זה קצת כאב בהתחלה וגרם לי להאנק מהכאב. אודי ברגישותו, עצר לרגע, ואחר המשיך בעדינות, תוך תנועה סיבובית. עד שכנראה הכל היה בתוכי, והכאב שכח. הרגשתי מלא עד תום. מעולם לא חדר אלי משהו כל כך עמוק! אודי ליטף את ישבני, גבי וערפי ומלמל, "ילד טוב." זו הייתה הרגשה משונה, חדשה, נעימה ומחרמנת.

"אתה נשאר עם זה עד להודעה חדשה." אמר. "זו המתנה שלי ליום השנה לחברות שלנו, וזה יהיה הסוד שלנו."

…

בנסיעה האחרונה שלי לחו"ל אזרתי אומץ ונכנסתי לחנות לאביזרי מין, אולי אקנה משהו חם, מתנה ליום הולדתו של ערן, שכמעט חופף עם שלי, ושגם יסמן את יום השנה להיכרותנו. המוכר החמוד (שיכול היה למכור לי כל דבר) ייעץ לי לרכוש את הגירסא הקטנה ביותר ("לבתולים") של דילדו הקסם – על העטיפה היה כתוב שהוא מעוצב אנטומית במיוחד כך שיהפוך כל חתלתולה שיכנס אליה לחתולת מין, בפרט אם מדובר בחתלתול. עיצובו הזכיר קצת נורה חשמלית, מחודדת בקצה הקידמי שלה ומעובה במרכז, עם שקעים מפותלים בצורה בורגית מסביבו ועם בסיס שמתרחב ("כדי להבטיח שזה לא יחליק פנימה" הסביר לי המוכר שאמר שהוא ממליץ על הדגם הזה כי מנסיונו הוא מאפשר ללכת איתו במשך הרבה שעות, ו"הוא מעוצב כך שנוגע בנקודות הקריטיות." הוסיף בקריצה. והדובדבן שבקצפת, זה שהוא בעצם ויברטור עמיד במים וברטיבות, המופעל בשלט רחוק, "ונגד זה עוד לא נולד הגבר שיוכל להישאר אדיש." אמר כשהוציא אותו מאריזתו והדגים לי את תנועות הפיתול שהוא מבצע כשנוגעים בשלט שלו. הוא גם מכר לי קופסה של קונדומים משומנים, "החדרתו עוטה בקונדום כזה מקלה על ההחדרה, ומאפשרת ללכת איתו ימים שלמים, מבלי לחשוש מהכתמתו בתוצרי לואי פיסיולוגיים נורמליים לא סימפטיים, ולחסוך את הצורך לנקותו." הוסיף עצה מעשית.

קצת שיעשע אותי לראות איך בהתחלה ערן מתקשה ללכת ישר, כאשר הצעצוע הקטן שקניתי נעוץ בתוכו, ניכר שהוא חושש שהחבר'ה ישימו לב, אבל מהר מאד הוא השתכנע שבשעה כה מוקדמת כל אחד שאינו מנומנם עסוק בעניני ההערכות לטיול ולא שם לב אליו והתרגל. שנינו הסתובנו בטיולים ללא תחתונים, אבל בשונה מהאיבר שלי, שהיה גדול וארוך משלו, אבל במצב זיקפה היתי יכול לכוונו כך שיצמד לירך בתוך אחד המכנסים ולא יבלוט יותר מדי, האיבר שלו היה מתעקש להזדקר בניצב לגופו וניכר לעין כל גם דרך בד המכנס. לכן לא האמנתי שיסכים ללכת בלי תחתונים גם בנוכחות אנשים זרים, אבל הוא הפתיעני לטובה. היה לי נעים לראות את האיבר שלו, שהיה קשוי כמעט כל היום והעיד על חרמנותו. זה בדיוק מה שרציתי, שיגיע לאוהל בלילה מטורף מחרמנות… ורק המחשבה עליו גרמה גם לי להסתובב חרמן כל היום.

…

עכשיו, כאשר ישבנו במעגל לאחר ארוחת הערב, התישבתי בכוונה מולו, אבל במעגל החיצוני ובצל, כדי שאוכל להתבונן בפניו היפות מבלי למשוך את תשומת ליבו. הרמתי עיניי וראיתי אותו משוחח עם המטיילת שיושבת לצידו. ידעתי שמהבוקר ועד עתה הוא התרגל לנוכחות של הצעצוע בגופו, אבל בעצם לא היה לו מושג מה זה בדיוק. הרי אסרתי עליו להוציאו. אמנם הכנתי זאת כהפתעה להמשך, אך לא התאפקתי ולחצתי על הכפתורים בשלט שבכיסי, בוחן את פניו. ראיתי איך הוא מתחיל לרעוד ולהסמיק, מפסיק לדבר איתה ומחפש בעיניו אותי. עיניו נתקלו בשלי, מתחננות שאפסיק? האטתי מעט את קצב הרטט, אבל כשראיתי את הזיקפה שבין רגליו, הבנתי שגופו דווקא מעוניין להמשיך והשארתי אותו על מהירות נמוכה, רואה איך ערן פיסית איתנו אבל מתרכז בחוויה שלו.

יואש העלה את נושא ההיכרות בין אנשי הקבוצה על ידי ההצגה העצמית של כל אחד. החלטתי לשחק קצת בערן. העלתי שוב את הקצב, משגע אותו. במקביל, לא הינחתי לו לחמוק בתורו מלשמש כמוקד זמני של השיחה המסורתית של יואש. ראיתי איך הוא נהנה וסובל בו זמנית. הוא קם, לא ממש יציב, עם אוהל הבולט בחזית מכנסיו, היה נדמה לי שבמרכזו כתם רטוב קטן. אמרתי בקול רם, מושך את תשומת הלב ממנו אלי, "והעיקר, בדיוק מחר הוא חוגג יום הולדת." החלטתי לרחם עליו קצת ולתת לו עוד יום של חסד ולהעביר את השיחה הלאה.

"אתם חברי ילדות?" שאלה המטיילת חדת העין שערן שוחח איתה עד שהתחלתי לשחק בו, וששמה לב לתקשורת המושלמת ביננו. "לא, אנחנו מכירים רק שנה, אבל מסתבר שאנחנו בדיוק משלימים זה את זה." עניתי לה, ובליבי המשכתי את המשפט, "במיוחד מאז שבאופן סמוי ערן העביר אלי את השליטה, כשסיפר על פנטזיות השליטה שלו ובעצם חשף גם אצלי יצרים כאלה, אך בדיוק בצד המשלים… ומאז אנחנו מתפתחים ומתעצבים בהתאם לתפקידים האלה."

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il