דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
13/01/2014
חשבתי שלא אשמע ממנו יותר, אבל הוא התקשר כבר למחרת. "אמרת להתקשר אם אני באמת ארצה, ואני רוצה." לחש לתוך השפופרת.
"אבל תום, באמת… אל תשכח שיש לי עבודה ויש את טל ו…"
"הורי נוסעים מחר לחופש, יש לי בית ריק רק לעצמי." פיתה אותי תום, מדבר בקול חרישי שעורר תגובה סוערת בחלצי.
"אתה לא אמור ללמוד למבחן?" ניסיתי להתחמק מהפיתוי.
"אני לומד כל היום, נמאס לי כבר." התפנק תום, "בבקשה, בוא, אני כל כך מתגעגע אליך."
גל חום הציף אותי, מעלה אגלי זיעה על מצחי. "טוב, בסדר, אני חושב שאני אוכל לקפוץ אליך לאיזה שעה." נכנעתי.
"אין כמוך." צחקק תום בהתרגשות, "אז ניפגש מחר אחרי הצהרים? לא תשכח?"
"לא, אני לא אשכח." הבטחתי, מופתע עד כמה אני מתרגש מהילד היפה הזה.
"מה קורה לך בזמן האחרון, איך זה שאתה כזה חרמן כל הזמן?" השתומם טל כשהתגנבתי אחריו ערום למקלחת, ולא הנחתי לו עד שביצעתי בו את זממי.
"לא יודע, זה בטח בגלל החום, הוא משפיע לטובה על הליבידו שלי."
"החום או כל הבחורים הצעירים והיפים שמסתובבים בחוץ רק עם גופיות?" גיחך טל, מרוצה מאוד, והחל לנגב אותי.
"גם וגם כנראה, זה מפריע לך?"
"חלילה, תבוא כל יום, אתה ממש חמוד כשאתה חרמן."
התנשקנו בתשוקה, הבטחנו זה לזה שאנחנו אוהבים אחד את השני, והלכנו לישון. טל הניח את כף ידי על חזהו ונרדם מיד בעוד אני שוכב לצידו, מביט בפרופיל היפה והאהוב שלו, תוהה למה, למרות שאני אוהב רק אותו ולא רוצה לישון עם אף אחד חוץ ממנו, אני מצפה בקוצר רוח לפגישה שלי עם תום.
למחרת הודעתי לטל שאני קופץ אחרי העבודה לחדר כושר, השארתי את רכבי במרחק כמה רחובות והתגנבתי חרש לבית הוריו של תום, נזהר שהורי לא יבחינו בי חלילה.
השארנו את הבית חשוך, נסגרנו בחדרו של תום והתפרענו על מיטת השלושה רבעים שלו. הוא צפה כנראה ביותר מידי סרטי פורנו, ודרש ממני ביצועים תואמים. בגיל שמונה עשרה וחצי היה לו מאגר בלתי נדלה של מרץ וחרמנות. הייתי צריך להסביר לו בסבלנות שבגיל שלושים אתה לא יכול להעמיד את הזין רבע שעה אחרי שגמרת, וצחקתי כשהוא הציע שאקח ויאגרה.
תום נעלב ולא הסכים לדבר איתי עד שהתנצלתי. נהניתי לפייס אותו ולפנק אותו. עורו היה כל כך חלק ורך, וריחו כל כך טרי ורענן. "אתה כזה חמוד." מצצתי את פטמותיו הרכות שהתקשו והזדקרו בפי.
"אתה מתייחס אלי כמו אל צעצוע." נעלב תום, ולא התפייס עד שהושבתי אותו בזהירות על הזין שלי.
"כן, כן! אני כל כך אוהב את זה." גנח, נמס בזרועותיי, "אני רוצה שתגמור בתוכי, אני רוצה להרגיש את הזרע שלך ממלא אותי." דרש.
"אתה יותר מידי בשבילי ילד, אולי אתה צריך שני גברים בבת אחת." התבדחתי לפני שחמקתי משם בדרכי הביתה, לישון עם טל.
"הייתי מת לעשות שלישיה, אתה יכול לארגן משהו?" נדלק תום בהתלהבות, "אתה בטח מכיר אנשים…"
"אני מכיר, אבל כולם יודעים שאני עם טל, ואני לא רוצה שאף אחד ידע עלינו, אסור שטל ייפגע."
"אבל אם תגיד להם שזה סוד…"
"סוד שיותר משניים יודעים אותו הוא כבר לא סוד." אילפתי אותו בינה, "וחוץ מזה אני לא חושב שאני איהנה לראות אותך עם אחרים."
"אז אולי נעשה שלישיה עם טל?" הציע תום בהתלהבות, ופתאום, ברגע שהוא ביטא בקלות דעת כזו את שמו של בן זוגי האהוב והנאמן, מנסה לגרור גם אותו לתוך הביצה הזו שטבלתי בה רק לפני רגע בעונג רב, נתקפתי בחילה מעצמי, ממנו ומכל המצב שתקעתי את עצמי לתוכו.
אתה חתיכת צבוע גילי, אמרתי לעצמי, אבל מאחר ולא רציתי לפגוע בנער הנלהב מתענוגות המין שהתגלו לו זה עתה רק חייכתי אליו בנימוס קריר, אמרתי שאני לא חושב שזה יהיה רעיון טוב, והסתלקתי הביתה.
תום התקשר שוב מספר פעמים וניסה לקבוע איתי עוד פגישה, אבל כל פעם מצאתי תירוץ אחר והתחמקתי ממנו בטענה שאני עסוק, ויש לי המון עבודה, ויש לי תוכניות… אחרי מספר פעמים הוא הבין את הרמז והפסיק להתקשר.
אחוז חרטה על הבגידה שלי בטל הצעתי לו שניסע לטיול רומנטי בוונציה, טיול שחלמתי עליו כבר מזמן, וטל הסכים בהתלהבות. ניצלנו את התעריפים הנוחים של תחילת הסתיו ונסענו בספטמבר לחופשה נפלאה של עשרה ימים. חזרנו ממנה מאושרים מאוד ומאוהבים יותר מתמיד.
יום אחרי ששבנו מהטיול קפצתי לביקור אצל אבא ועדי נושא איתי מתנה – אגרטל יפה מזכוכית כחולה שקניתי בשבילם בחנות מזכרות קטנה.
"תודה חמוד." אמר עדי, לקח ממני את החבילה הארוזה בטוב טעם, וניסה לחייך.
"מה קרה?" נבהלתי למראה פניו הסחופות, "אתה חולה? אבא בסדר? איפה הוא בעצם?"
"יצא." אמר עדי, והחל להתעסק בפתיחת המתנה שלי, מקפל בזהירות את נייר העטיפה, "איזה יופי, פשוט מקסים." הרים את האגרטל הכחול, מניח לאור להשתבר דרכו ולהטיל בבואות כחולות על הקיר ממול, "תודה גילי, יש לך טעם נהדר."
"בבקשה." עניתי והתיישבתי, "ועכשיו תגיד לי מה קרה, למה אתה נראה חולה, ואיפה אבא?"
"אמרתי לך, יצא."
"בשעה כזו? יצא לאן?"
"אתה מכיר את אבא שלך, יש לו את העניינים שלו." הסב עדי את עיניו מעלי, מנסה להיראות שווה נפש, ופיו רטט כאילו עמד לפרוץ בבכי.
"עדי, בבקשה, אל תהיה כזה, תספר לי מה קורה."
הוא נאנח, "גילי, אתה כבר לא ילד, לפעמים אנשים שחיים יחד הרבה שנים…" עיניו התמלאו דמעות, והוא מצמץ בכוח כדי לעצור אותן, וניסה לשוב ולהסביר, "אני ואבא שלך מאוד אוהבים זה את זה, אבל כמו אצל כולם גם אצלנו יש לפעמים תקופות קשות, אתה מבין?"
"לא." העפתי מבט בשעוני, "עוד מעט שמונה בלילה, איפה אבא, לאן הוא נעלם?"
עדי נשבר, הפסיק להעמיד פנים שהוא שולט במצב והתיישב מולי, דמעות זולגות מעיניו. "אני חושב שהוא לא אוהב אותי יותר." אמר, הניח את ראשו על זרועותיו השלובות על השולחן, והתייפח כמו ילד קטן.
"עדי, בבקשה, אל תבכה." נבהלתי, "די, הבכי לא יעזור, תספר לי מה קרה."
הוא ניגב את עיניו בשרוולו וקינח את אפו, מנסה להירגע, "הכי כואב זה שהוא משקר לי בפרצוף, אומר לי שאני סתם מדמיין, לא קרה שום דבר, כאילו שאני לא רואה איך הוא עושה צחוק מעצמו בגלל הילד היפה הזה."
"איזה ילד יפה, על מה אתה מדבר? מה לאבא ולילדים?" נבהלתי, לאבא היו הרבה חסרונות, אבל מעולם לא חשדתי בו שהוא פדופיל.
"אל תדאג, חוקית הוא בוגר, אבל תכל'ס הוא עדיין ילד שגר אצל ההורים. אני מחזיק מעמד רק כי בעוד חודש הוא יתגייס ואז, אולי, זה ייגמר, הלוואי."
"אתה רוצה להגיד לי שאבא, בן אדם בן חמישים פלוס, מתעסק עם ילד שעוד לא התגייס? איפה הוא הכיר אותו בכלל, באטרף?"
"איזה אטרף? אתה מכיר את אבא שלך, הרי הוא בקושי יודע איך להדליק מחשב, עד היום הוא מסתבך עם הנייד העתיק שלו ולא יודע איך להוציא ממנו הודעות. הוא לא יצליח למצוא את אטרף גם אם יכוונו לו אקדח לראש, כבר עשר שנים אני מנסה להסביר לו מה ההבדל בין אי-מייל ובין אתר אינטרנט ולא מצליח." עדי חייך חיוך עצוב, "מיכה הוא לגמרי לאו-טק, בגלל זה אני אוהב אותו כל כך."
"אז איך הוא פגש את הילד הזה?"
"עובדה שהוא פגש אותו, אולי קשה לך להאמין אבל אנשים נפגשו גם לפני שהיה אינטרנט בעולם, הנה, אני ואבא שלך נפגשנו בתחנת אוטובוס."
"אתה רוצה להגיד לי שאבא פגש איזה ילד בתחנת אוטובוס?"
"לא גילי, הוא פגש אותו אצל אימא שלך, יום אחרי שנסעתם לחופשה הייתה אצל אימא שלך איזה סתימה בכיור, ובועז עם הפריצת דיסק שלו… היא פחדה ששוב ייתפס לו הגב וקראה לאבא שלך, ובדיוק כשהוא גמר להתעסק עם הכיור נכנס הבן הצעיר של השכנים וזהו… מאז אבא שלך והתום הזה…"
"תום? אבא ותום? אבל… אתה בטח צוחק, מה יש לילד צעיר ויפה כזה לחפש אצל אבא שלי?"
"אתה מכיר את תום?" הופתע עדי.
"כן, אני מכיר אותו, הוא באמת בחור יפה, אבל… בחייך, אבא מבוגר ממנו באיזה שלושים שנה, איך זה יכול להיות?"
"עובדה." משך עדי בכתפיו, מובס.
"אבל, אבל… למה אתה שותק לו?"
"אני לא שותק, אבל מה אני יכול לעשות? לנעול אותו בבית?"
"אתה יכול… אני לא יודע, להתרגז? לצעוק? לאיים לעזוב אותו?"
"לעזוב לאן? אני איתו מאז שמלאו לי עשרים וחמש, כל החיים שלי הם פה, בדירה הזו ששייכת לשנינו, וחוץ מזה אני אוהב אותו, לאן אני יכול ללכת?"
"לא אמרתי שתלך, רק שתאיים ללכת."
"אין טעם לאיים איום שאתה לא מסוגל לבצע, מיכה יודע שאין לי לאן ללכת."
"איזה שטויות, בטח שיש לך, אתה יכול לבוא להיות אצלנו קצת."
"באמת?" הוא הביט בי במבט אסיר תודה, "יפה מצידך להציע את זה גילי, אני מאוד מודה לך, אני אחשוב על זה, אבל אולי כדאי שקודם תשאל את טל."
"אני לא צריך לשאול אותו, אני יודע שהוא יסכים."
"בסדר, הלילה אני אדבר עם מיכה עוד פעם אחת אחרונה ואם זה לא יעזור… בכל מקרה, תודה גילי."
"על לא דבר, אנחנו נשמח לארח אותך עדי." נפרדתי ממנו ושבתי הביתה.
טל נדהם לשמע הסיפור, ואמר שבטח, עדי מוזמן אלינו מתי שירצה, "אבל אני לא חושב שהוא יבוא, לא נראה לי שהוא יעזוב את אבא שלך."
"גם אם הוא משפיל אותו ככה?"
"גם. תראה אם הוא היה רוצה לעזוב הוא היה עושה את זה כבר מזמן יש לו מספיק חברים שהיו שמחים לעזור, ויש את אימא שלו שחיה לבד בבית ענקי ובטח הייתה שמחה לארח אותו, יש לו לאן ללכת, הוא נשאר עם אבא שלך כי זה מה שהוא רוצה."
"אני במקומו הייתי מסתלק מיד."
"אתה כן, אבל אתה אף פעם לא תהיה במקומו כי אתה כמו אבא שלך, אתה לא תתאהב אף פעם במישהו שעלול לבגוד בך, אתם שניכם לא לוקחים סיכונים, אבל עדי טיפוס לגמרי שונה."
"וואלה, איך אתה יודע?" בחנתי בחשדנות את בן זוגי תוהה למה הוא מתכוון.
"אני יודע כי עדי הוא בדיוק כמוני." רכן אלי טל ונישק אותי, אמר לי להפסיק לדאוג כל כך והלך לישון.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il