ימי התום – פרק כא'

24/03/2014

התעוררתי למחרת בבוקר לצידו של תום הישן ושכבתי בשקט, מביט בכתמי השמש שפיזזו על הקיר, חושב על מה שקרה ומנסה לתכנן את מה שיקרה בעתיד.
תום זע לצידי פיהק הסתובב אלי ונכרך סביבי דוחק אלי את זקפתו. "בוקר טוב צלי."
"בוקר טוב תום." עניתי וניסיתי לקום, אבל הוא לא הניח לי. "חכה רגע, אני רוצה… בוא הנה, תשכב עלי." דרש.
"רק רגע תום, אני חייב להשתין קודם." חמקתי ממנו לשירותים, השתנתי וצחצחתי שיניים, שקלתי להתגלח אבל ויתרתי כי תום נדנד לי שאחזור למיטה. חזרתי והוא הסתער עלי, גמיש וחמים, נלהב ומאוד מאוד חרמן. ההתלהבות שלו הדליקה גם אותי ושנינו התחבקנו והתלטפנו והתחככנו זה בזה עד שגמרנו, ורק אז ראיתי שכבר ממש מאוחר והייתי חייב לדהור החוצה בלי לשתות קפה.
"אתה נראה נהדר." החמיאה לי רותי הגננת, שהייתה לא רק הבוסית שלי אלא גם ידידה טובה, "רזית, לא?"
"אה… כן, קצת." הסמקתי, והיא צחקה ושאלה מי המאושרת, ופתאום קלטתי שיהיה עלי לצאת יום אחד לפניה מהארון, למרות שרק אתמול הבנתי שאני בכלל בארון. רותי הייתה אישה נחמדה מאוד, לא צעירה, אבל מלאת מרץ ואהבה גדולה לילדים. היא קיבלה אותי כעוזר גננת רק בזכות הידידות עם אימא שלי, ובהתחלה הייתה מסויגת מאוד, וכשהייתי עם הילדים השגיחה עלי בעיני נץ, אבל עם הזמן היא למדה לסמוך עלי והחמיאה לי שאני מוצלח עם הילדים כמו אישה, ולא הפסיקה לנסות לשדך לי כל מיני מכרות גרושות שלה כדי שלא אהיה לבד.
מה היא תגיד אם היא תדע שאני בעצם הומו? האם אני באמת הומו? איך זה שלא גיליתי שזה מה שאני עד שתום פיתה אותי, ובעצם, הוא פיתה אותי, או הכריח אותי? ואולי הסכמתי רק כי לא היה לי נעים להגיד לו שאני לא הומו? אבל הרי נהניתי, ותום כל כך חמוד וכל כך נעים לי לחבק אותו ולגעת בו, מוזר שהוא רוצה דווקא אותי, בן אדם שמבוגר ממנו ביותר מעשר שנים ולא נראה כל כך טוב, במקום בחור נחמד בגילו. מצד שני אולי הוא באמת נמשך רק למבוגרים, עובדה שהוא חי עם סמי שהיה מבוגר עוד יותר ממני, אבל סמי היה גבר מרשים וכריזמטי ועשיר ואני, אני סתם אחד… לא מרשים ולא שום דבר ובטח שלא עשיר, יכול להיות שהיתרון היחיד שלי מבחינתו הוא שאני פשוט כבר נמצא שם, שאני מסתדר איתו טוב, ושהכרתי את סמי?
אחרי שהילדים נשכבו למנוחת הצהרים הלכתי לשירותים, העפתי מבט ספקני במראה. ניסיתי לראות את עצמי במבט אובייקטיבי, כאילו מהצד. לא הצלחתי, נראיתי לעצמי כמו תמיד, אולי קצת רזה יותר, אבל עדיין סתם אני הרגיל והמשעמם.
מה פתאום אני הומו? נתקפתי ספקות, ומה תגיד אימא כשהיא תגלה? והיא תגלה, זה בטוח, היא תמיד מגלה הכל, ונירה? מה היא תגיד? אולי אחרי שאגלה לה שאני הומו היא תוכל לסלוח לי שלא רציתי אותה? זאת אומרת אם אני באמת הומו.
הילדים התעוררו ואחרי שאכלו ארוחה קלה התחילו ההורים להגיע ולאסוף אותם. הרוב היו אימהות כמובן ולראשונה בחנתי אותן בקפידה, תוהה מה תהיה דעתן עלי אם הן תדענה מה עשיתי רק הבוקר עם גבר אחר, האם הורי ילדי הגן יכעסו? יגעלו ממני? אולי אפילו ידרשו לסלק אותי, כי מה פתאום שהומו יגע בילדים שלהם? לא, תפסיק לחשוב ככה בצלאל, למה שלמישהו יהיה אכפת מה אתה עושה במיטה, ולמה שיחששו ממך פתאום? הרי גם אם יגלו שאתה הומו עדיין תהיה אותו צלי שלא יפגע מעולם בילד וזה לא קשור בכלל למה שאתה עושה בחיים הפרטיים שלך. ניסיתי להירגע ולהיות הגיוני ובכל זאת לא יכולתי להפסיק לדאוג איך יגיבו כל האנשים שמכירים אותי אם אגלה להם פתאום שאני הומו. לפחות היה לי ברור מה תגיד גרושתי היא תיתקף זעם ופחד ותתעב אותי עוד יותר מתמיד, ופייגה? היא בטח תזדעזע ולא תרצה אפילו לדבר איתי בטלפון, או להזמין אותי לחתונתה, והבנים? הם כבר לא חרדים, אבל בכל זאת, מה הם יגידו כשיגלו שאבא שלהם ישן עם גבר? וחי איתו באותה דירה כאילו שהם נשואים?
"איך היא הייתה היום?" פנה אלי אבא של חן, "היא בכתה הרבה אחרי שהלכתי?"
"לא, ממש לא." חייכתי אליו, מבחין פתאום שאבא של חן הוא גבר נאה מאוד, ולבוש ממש יפה, הג'ינס הזה הלם אותו להפליא, והחולצה המגוהצת למשעי שלבש הבליטה את כתפיו הרחבות והדגישה את כחול עיניו. "היא נרגעה מהר אחרי שהלכת, והייתה ילדה נהדרת כל היום, ציירה ציור יפה ואכלה טוב, וישנה בשקט." ליטפתי את ראשה המתולתל של חן הקטנה שהתרפקה על אבא, וחייכה אלי בגנדרנות.
"איזה יופי לראות לפעמים גם אבא שבא לקחת את הילדים מהגן." הערתי לרותי אחרי שחן ואבא שלה נעלמו.
רותי גיחכה, "מה, אתה לא יודע? לחן אין אימא, יש לה רק אבא ואבא."
"באמת?" נדהמתי, "אבל… אבל איך?"
"אימא פונדקאית." הסבירה רותי, "זה נעשה די נפוץ בזמן האחרון, בעיקר אצל זוגות הומואים."
"אבל בכל זאת, איך אפשר לגדל ילד בלי אימא?"
"עובדה שאפשר." פסקה רותי, והוסיפה שחבל שדווקא הבחורים הכי יפים ומטופחים הם הומואים, זה כזה בזבוז.
השיחה עם רותי עודדה אותי מעט, נרגעתי כשנוכחתי לראות באיזה טבעיות היא קיבלה את העובדה שאבא של חן הומו, ומיד אחרי שיצאתי מהגן אזרתי עוד והתקשרתי לנירה. נפרדנו במריבה נוראית, אבל אחרי שאושפזתי היא סלחה לי ואפילו באה לבקר אותי מידי פעם. אימא קיוותה שעוד נחזור, ובזמנו שיערתי שמה שהפריע לי בנירה הייתה החיבה שפרחה בינה לבין אימא, והאופי המתוח והרציני מידי שלה שהלחיץ גם אותי. איך לא חשבתי על זה שאני מתחמק ממנה כי אני בכלל הומו?
נירה שמחה לשמוע אותי ומיד הזמינה אותי בחמימות רבה לבקר אצלה. ההתלהבות בקולה הדאיגה אותי והחלטתי שמין הצדק הוא שהיא תהיה הראשונה לשמוע למה היחסים שלנו לא עלו יפה. התלבטתי אם לבקש ממנה לשמור בסוד את הגילוי שאנחית עליה, או להניח לה להוציא אותי מהארון, ובסופו של דבר החלטתי לא להחליט אלא לזרום על פי התגובה שלה.
ברגע שנכנסתי לדירתה הקטנה והנקייה נעצרתי מוכה תימהון, "את בהיריון." קראתי, לוטש מבט מוקסם בבטנה התפוחה.
היא צחקה ופרשה אלי את ידיה לחיבוק, "נכון." אישרה, " אני בחודש החמישי." הודיעה לי באושר.
חיבקתי אותה בעדינות וכל הרגשות השליליים שהיו בי כלפיה נעלמו, "זה נהדר נירה, מי האב המאושר?"
"אין לי מושג. קניתי זרע בבנק הזרע וזהו, חבל שלא חשבתי על זה קודם, זה היה חוסך לשנינו הרבה כאב לב."
"לשנינו?" התפלאתי, "למה את מתכוונת?"
"אני מתכוונת לזה שניסיתי בכוח להפוך אותך לבן זוג שלי כי רציתי להיות אימא, ואתה בחור כזה נחמד ועדין, במקום להגיד לי שאתה לא בעניין ניסית לרצות אותי ולא לפגוע בי, ובסוף נכנסת לכזאת מצוקה עד שחטפת התמוטטות עצבים. אני צריכה לבקש ממך סליחה צלי?"
"לא, זה בסדר, באמת שאין צורך. אני מאוד שמח בשמחתך, מה אומרים ההורים שלך?"
"מזועזעים עד עמקי נשמתם ומסרבים לדבר איתי." הצהירה נירה בשמחה.
"אבל נירה, איך תסתדרי לבד? בכל זאת, תינוק זה המון אחריות, את לא פוחדת שיהיה לך קשה?"
היא משכה בכתפיה בחוסר דאגה ואמרה שכל תינוק מביא את המזל שלו, ויהיה בסדר, "אבל אם אתה כל כך דואג לי אתה מוזמן לעזור, אני אשמח מאוד, אני הולכת לשיעורי הכנה ללידה בחודש הבא ויהיה נחמד אם יבוא איתי מישהו."
"מי? אני?" נבהלתי, "אבל… טוב, בסדר, למה לא, אבל תשמעי נירה, קודם אני חייב לספר לך משהו."
"בבקשה. אני מקשיבה." זרחה נירה לעומתי והתיישבה לה בנחת, רגליה מקופלות תחתיה בתנוחה נינוחה, מאוד לא אופיינית לה. "מה?" שאלה מביטה בי בחיוך, "למה אתה עושה פרצוף כזה?"
"אני פשוט המום כמה השתנית, תמיד היית רצינית כל כך ו… אה… היית מאוד מאופקת, ועכשיו את… את הרבה יותר, לא יודע מה, את שונה."
"הייתי קוץ בתחת ומעצבנת, ורק עכשיו, כשאני בהיריון נרגעתי." השיבה נירה בנחת, "אז מה רצית לספר לי?"
"רציתי שתדעי שאני… אני חי עכשיו עם גבר."
"חי עם גבר?" היא הרימה את גבותיה לעומתי, "חי איתו באותה דירה כמו שותף, או כמו בן זוג?"
"כמו בן זוג, בערך, זאת אומרת, זה עוד טרי מאוד, ואני עוד לא בטוח שזה באמת זה, אבל… מה שאני מנסה להגיד זה שאני חושב שאולי אני הומו."
"אולי?" צחקה נירה, "בן כמה אתה? ארבעים ושלוש, ארבעה, ורק עכשיו אתה חושב שאולי אתה הומו? איפה היית עד עכשיו?"
"הייתי דוס." הסברתי, "ואחר כך מאושפז, ואחר כך אצל אימא ו… אה… כן, זה נשמע טיפשי, אני יודע, אבל ככה זה, את לא נראית כל כך מופתעת."
"לא, אני לא. אתה שוכח שביליתי כמה חודשים מאוד מייאשים בניסיון להכניס אותך למיטה, למעשה אני מרגישה הקלה, אבל צלי, באמת, אף אחד לא יקבל אותך כהומו עם בגדים כאלה, אתה חייב לשדרג את עצמך ומיד."
"את צודקת." הסכמתי, "בקרוב אני ותום נלך לעשות קניות, ואני אראה יותר ייצוגי."
"תום, ככה קוראים לו? בן כמה הוא? איפה נפגשתם? אתה אוהב אותו?" הסתקרנה נירה.
סיפרתי לה את כל הסיפור שלי ושל תום והיא הקשיבה בעניין מחניף, העירה הערות, התרגשה וצחקה, ולראשונה מאז הכרתי אותה ביליתי איתה בנעימים ונהניתי מכל רגע.
ההנאה שלי התפוגגה כשחזרתי הביתה ומצאתי את תום ממתין לי בפנים חמוצות. "איפה היית?" התנפל עלי בכעס, "אני יושב פה שעות כמו אידיוט ודואג לך, למה הנייד שלך כבוי?"
"אה… אני… לא שמתי לב, באמת, סליחה תום, דאגת לי? איזה חמוד אתה." ניסיתי לנשק אותו, אבל הוא הדף אותי מעליו והמשיך לכעוס.
"אבל תומי, באמת, מה עובר עליך, למה אתה לחוץ כל כך? מה כבר היה יכול לקרות לי?"
"אם אתה לא מבין לבד אני לא יכול להסביר לך." ענה לי תום תשובה שהזכירה לי מאוד את גרושתי הרגזנית.
כדי לפייס אותו סיפרתי לו על נירה ועל ההיריון שלה, וכמה היא השתנתה לטובה, התחנפתי אליו קצת, ואפילו הוצאתי ממנו הבטחה שמחר נלך לקנות לי בגדים חדשים. "אני רוצה ג'ינס כמו שיש לאבא של חן, וגם חולצה כזו עם פסים." סיפרתי לתום, וגיליתי לו מה רותי סיפרה לי על אבא של חן שמגדל אותה עם עוד אבא, ותום שוב התעצבן ושאל אם ככה זה הולך להיות מעכשיו.
"איך ככה? למה אתה כועס שוב?"
"אני לא כועס, אני… אני דואג לך."
"לי?" הופתעתי, "למה תום, מה הבעיה?"
"אתה הבעיה, לא היית עם אף אחד חוץ ממני כי רק לפני יומיים קלטת שאתה בעניין של גברים, אבל עוד מעט תבין שהעולם מלא גברים, תקבל תיאבון ותרצה לנסות ולגוון ו…"
"מי, אני?" נדהמתי, "מה פתאום לגוון? הרי אני אתך תום."
"נו, אז מה, אתה לא יודע איך זה הומואים?"
"מה זאת אומרת איך זה הומואים? על מה אתה מדבר תום?"
תום נאנח ואמר שאני טמבל, ושאני עוד אלמד, וסירב להרחיב יותר בנושא.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il