ימי התום – פרק כ'

19/03/2014

בבית הוא שלף בקבוק שתייה מהמקרר ומזג נוזל צהבהב בהיר וריחני לכוסיות קטנות. "מה זה?" רחרחתי בחשדנות.
"לימונצ'לו תוצרת בית, סמי הכין אותו לבד לפני כמה שנים, טעים?"
"כן." אמרתי ובלעתי הכל בבת אחת. המשקה הקר ירד לקיבתי, משאיר אחריו נתיב לוהט, "אפשר עוד?"
"בטח." הוא מזג שוב לשנינו, "לחיים." הניף את כוסו באוויר.
"לחיים." הסכמתי, נבוך מעט, והקשתי בהיסוס את כוסי בכוסו.
"כן, לחיים." חזר תום אחרי, "לחיים כי סמי מת, אבל אנחנו עדיין חיים." הכריז והביט בי כמצפה שאתנגד.
"זה נכון." הסכמתי איתו, "אנחנו עדיין חיים."
"אהבתי אותו מאוד, אבל הוא מת, גם אם אני אבכה ואתאבל עד סוף חיי הוא עדיין יישאר מת, אני תמיד אתגעגע אליו, אבל אני יודע שהוא רצה שאני אמשיך לחיות אחריו."
"נכון, אני בטוח שהוא רצה שתמשיך לחיות." אישרתי.
"ולחיות טוב." הוסיף תום, ופניו הסמיקו.
"אם כבר לחיות אז עדיף לחיות טוב." הסכמתי.
"מאז שסמי חלה החיים שלי לא היו טובים." סיכם תום, ורוקן עוד כוס, "הייתי עצוב מאוד." סיפר לי וניסה למזוג עוד כוס. ידיו לא היו יציבות וחלק מהמשקה נשפך על השולחן, "לא רק עצוב אלא גם חרמן." הוסיף, רכן מעל השולחן וליקק בלשונו את הטיפות שהכתימו אותו, "וגם אתה צלי, גם אתה עצוב וחרמן כמוני." הוא הזדקף והביט בעיני, "נכון?"
"אהה… כן, בערך…" גמגמתי, נבוך, ותקעתי מבט בתוך הכוס הקרה שאחזתי בידי.
"תשתה, תשתה, למה אתה לא שותה?" האיץ בי תום. שתיתי לאיטי, בעוד הוא ממשיך לדבר, "סמי ידע שאני עצוב, וידע שהוא עוזב בקרוב, בגלל זה הוא הזמין אותך." סיפר לי בגילוי לב.
"אתה חושב ככה?" שאלתי, וליבי נחמץ מצער, קצת על עצמי וקצת על סמי, ובעיקר על תום.
"כן, אני חושב ככה, בעצם אני בטוח."
"הוא אמר לך שהוא רוצה שאני… שאני…" המילים לעו בפי, "מה הוא אמר לך בעצם?"
"כלום, אתה יודע איך הוא היה, הוא לא דיבר הרבה, אבל הוא נתן לי להבין לבד." מזג תום את שאריות הלימונצ'לו לכוסו, רוקן אותה בלגימה אחת חטופה וקם.
"להבין לבד מה?" שאלתי, מבין שתום שיכור, ושאני פוחד.
"תחשוב לבד." חייך תום, ניגש אלי, לפת את עורפי ונישק אותי על פי.
"תום!" נבהלתי וקפצתי מכיסאי, "מה אתה עושה?"
"מה שהייתי צריך לעשות מזמן." ענה תום ונישק אותי שוב, "ואל תגיד לי שאתה לא הומו." גיחך, והדף אותי אל הקיר, "תחבק אותי." דרש.
כרכתי את ידי סביבו, ספק מנסה להדוף אותו, ספק להיאחז בו, "אתה שיכור תום."
"אני יודע, שיכור וחרמן, אתה יודע כמה זמן לא זיינתי?"
"אהה… לא, הרבה זמן?"
"המון, ואתה?"
"אני גם."
"וזה לא חסר לך?"
"לא ממש, התרגלתי, נוח לי יותר ככה."
"מה נוח? אתה לא חרמן?"
"אני… האמת שלא תום, מצטער, כנראה שאני לא כל כך בקטע של חרמנות."
"שטויות, אין דבר כזה." הכריז תום בביטחון, והחל לפרום את כפתורי מכנסי. ניסיתי לעצור אותו, אבל הוא היה צעיר וחזק ממני, והרבה יותר שיכור ממני, ועקב כך חסר כל מעצורים.
"תום, בבקשה." מחיתי בצורה לא משכנעת, "תפסיק, די, אני מתבייש."
"ממה יש לך להתבייש? אנחנו חברים, לא? נו, בוא." תבע תום ומשך אותי בחולצתי לעבר חדר השינה שלי. מבוהל, נבוך ומבולבל, אוחז את מכנסי הפרומים בידי, הנחתי לו לסחוב אותי אחריו, ולהטיל אותי על המיטה.
האדם היחיד שקיימתי איתו יחסי מין הייתה אשתי. המין איתה היה מצווה שקיימתי כמו שהתפללתי ונטלתי ידיים. זה היה תמיד חפוז ומבויש, ונעשה בחושך, בחשאיות ולא למען ההנאה אלא על מנת לקיים מצוות פרו ורבו.
אחר כך הייתה נירה… חיבבתי אותה וחשתי שהיא מחבבת אותי, כל זמן שלא הייתי צריך לגעת בה הכל היה בסדר, אבל היא לא הסתפקה בכך, משום מה היא ציפתה שאני איזום ואעשה מעשה, ואני הרגשתי בכך, וידעתי שאני חייב להתנהג כמו גבר, לרצות אותה ולנסות לגעת בה, ומאוד רציתי לרצות בכך, רציתי בכל מאודי לגרום לה אושר, אבל לא הייתי מסוגל להביא את עצמי להתגבר על רטט הבהלה והסלידה שהיה אוחז בי כל פעם שהיינו לבד. הפגנתי יצירתיות שלא ידעתי שמצויה בי ובמשך זמן רב התמדתי להתחמק מלהיות איתה במצב אינטימי. היא הבליגה עוד ועוד עד שנמאס לה והיא התפרצה בכעס, מטיחה בפני שאני משתעשע בה ומבזבז את זמנה ומה הבעיה שלי לכל הרוחות? לא הייתה לי תשובה חוץ מאשר לחטוף התמוטטות עצבים, מה שחיסל סופית את היחסים איתה. לא פלא שאני חש בושה ומבוכה כל פעם שאני נזכר בנירה ושאני חושש להתקרב למישהי או לחשוב על מין.
לפחות עם תום לא היה עלי לעשות כלום, הוא לא ציפה שאיזום או אעשה משהו אלא הפשיט אותי ואת עצמו, נשכב עלי, נישק אותי בלהיטות שוב ושוב, וצחק כשביקשתי ממנו להחשיך את החדר.
"לא רוצה חושך, אני רוצה לראות אותך." אמר, ואחז באברי שהפלא ופלא, הזדקף בתוך כף ידו, ואחר כך בפיו.
"זה כל כך טוב." נאנח תום, "כל כך התגעגעתי להרגיש את זה." הוא נדחק תחתי, ודרש ממני לשכב עליו, לחבק אותו בכוח, ולנשק אותו, מעביר ידיים חמדניות על חזי שהיה שעיר מאוד לעומת גופו החלק. בהתחלה התביישתי בגופי, גוף של גבר בן ארבעים פלוס, לא רזה במיוחד ולא כל כך ספורטיבי, אבל תום התענג עליו בצורה כל כך גלויה וקולנית עד שהמבוכה שלי התפוגגה, ואסיר תודה על ההנאה שהסב לי ניסיתי להשיב לו מידה כנגד מידה, ולציית להוראותיו. ליטפתי ונישקתי, ואפילו נגעתי באברו היפה והעבה, שהיה חלקלק ולוהט בכף ידי.
תום משך אותי אליו כך ששכבתי על גופו, כרך את רגליו סביבי, אחז בכתפי, התקמר אלי והצמיד את אברו אל בטני, חיכך את אגן ירכיו בגופי, גנח, נרעד וגמר בצעקה בעוד זרעו, חם ודביק, ניתז על בטני.
"עכשיו אתה!" דרש.
"אני לא חושב שאני יכול תום, אני… תשמע אני…" הוא התעלם מגמגומי, רכן מעלי, לופת את אשכי בכפו האחת, ואת אברי בשנייה, "יש לך זין מדהים." אמר בהתלהבות שגרמה לי להסמיק, והכניס אותו לפיו.
"תום, תום, תפסיק, אני…" מופתע והמום מעצמי גמרתי בפיו, וכשהתחלתי להתנצל הוא צחק אמר לי להפסיק לדבר שטויות, והצמיד את שפתיו אל שפתי, מחדיר את לשונו לפי, מניח לי לטעום את טעם הזרע שלי.
"אני כל כך אוהב זין, אני אוהב למצוץ, ואני אוהב לבלוע." הכריז בלי שמץ בושה, "ואני גם אוהב להתנשק." הוסיף, "אתה לא אוהב להתנשק צלי?" תבע לדעת.
"לא יודע, אני… אני לא יודע מה אני אוהב, אין לי כל כך הרבה ניסיון תום."
"אל תדאג, אני אלמד אותך." הבטיח תום, וזינק מהמיטה, נמרץ ומלא חיים, "בוא נתקלח יחד." פקד עלי.
הוא שפשף את גבי בספוג, דרש שאחפוף את ראשו, ואחר כך סיבן בשפע סבון את אברי עד שהזדקף שוב, ואמר שהוא רוצה לשבת עלי.
"לשבת?" הופתעתי, "אבל…"
"אני יודע, אין לנו קונדומים, אבל אני מבטיח לך שאין לי איידס, ואני מתאר לעצמי שגם לך אין." הציץ בי בתקווה.
"מאוד לא סביר שיש לי." הסכמתי, והעברתי יד זהירה על אברו המסובן והזקוף.
"חזק יותר." תבע תום, ושלף מאי שם בקבוק של חומר שמנוני וריחני. "לובריקאנט." הסביר לי, והחל למרוח את אברי, "עכשיו אתה." הסתובב בגבו אלי, "תמרח אותי." דרש, והפנה אלי את ישבנו.
"אתה מתכוון? אבל תום…"
"נו." איבד תום את סבלנותו, ורכן מעט קדימה. נבוך מעט, אבל גם חרמן שוב וסקרן החלתי למרוח את הלובריקאנט בין פלחי עכוזו העגלגל, ועל פי הטבעת שלו, ועל פי דרישתו גם בתוכו, מחדיר בזהירות את אצבעי לתוך החור ההדוק, החלקלק והחמים שלו.
"שב." הוא סגר בקוצר רוח את מכסה האסלה, והדף אותי כך שהתיישבתי עליה, ולפני שהספקתי להתעשת צנח על ברכי, "תחזיק אותי." דרש. כרכתי את ידי על מותניו הגמישים והוא התפתל בזריזות, מתמרן את עצמו עלי, ולפני שהבנתי מה קורה נבלע אברי הזקוף בתוך ישבנו. זה היה נעים וחמים ומגרה להפליא.
תום התנועע, גנח, הכריז שזה ממש טוב ואחז בכפי, מניח אותה על אברו, מדריך אותי איך ללטף אותו כמו שהוא אוהב, חזק אבל לא חזק מידי, לאט, אבל לא לאט מידי. הפעם אני היה זה שגמר ראשון, ותום גמר מיד אחרי, ונשמט בזרועותיי, רועד. "זה כל כך טוב." נאנח, "כל כך התגעגעתי להרגיש זין, אתה לא?"
"אהה… תום, אני…"
"מה, לא היה לך טוב?" חקר תום, קם מעלי, וכמעט נפל.
נחפזתי לאחוז בו, "תיזהר חמוד."
תום השעין את ראשו על כתפי, "היה לך טוב?" חקר.
"כן, מאוד חמוד, אבל אה… אתה הראשון שאני… אף פעם לא עשיתי דבר כזה עם גבר."
"ועם אישה? אני מתאר לעצמי שעם אשתך הסקס לא היה להיט כי הייתם דוסים וזה, אבל זה בטח היה מוצלח יותר עם הבחורה ההיא, איך קראו לה."
"נירה, שמה נירה, ואיתה לא היה סקס." הודיתי, מבויש, "האמת שמאז שאשתי נכנסה להיריון עם פייגה לא היה לי סקס עם אף אחת."
"ומה עם אחד?" תהה תום וחזר למקלחון.
"גם לא, אתה הראשון תום."
"באמת?" הוא חייך, "אחלה, נו, בוא כבר צלי, תתרחץ גם אתה ובוא נלך לישון, אני הרוס מעייפות."

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il