כאבו של אבי

23/09/2001

א.

הילד מחפש את אימו
בין צלליות.
נישקפת לה צללית בתוך רחוב
צר.
זוית אפה נראית למרחקים,
ותפילתה נראית זוהרת.

מחבק הילד את בובתו הסרוגה,
ויונק ממנה כאילו חלב,
דבש הוא יונק מפירחי העזוב,
תפארת אדרתה נוגעת בכליו.

ב.

אבי מקדש אותי בזיכרונותיו,
כותב לי כי אימו נפטרה בלבנה,
הוא רואה באפי המשכיות לסנטרו,
ואיננו מקדם את בבואתו בפאר.

נוגע הוא אל תוך אדרתי,
כמחפש את אדרת ילדותו.
שולף הוא חרב הקוראת, כרת!
זולף הוא מים רבים ומתוקים
אל מכלול נפשי.

מערבולות העשן הסמיך גורמות לנו,
הילדים הקטנים,
להראות מאוחדים,
כזכרים.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il