דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
01/04/2001
כל אחד חולם להיות בהלוויה של עצמו ואני הצלחתי, אני טופח לעצמי על הכנפיים החדשות. מפרגן לעצמי בגדול. אני רואה את כולם ולמעשה קצת מופתע,המון אנשים ששכחתי מזמן.
ככה זה אנשים אוהבים להיפגש, אוהבים לבכות, להפעיל את שרירי הלב והרגש, לתת לעיניים לדמוע, אנשים אוהבים הלוויות. ואני מרחף מעל, קליל כנוצה… מביט בהם. חברים מבית הספר התיכון, החבר'ה מהגרעין, החברים לשעבר ואתה. כן, גם אתה.
"משהו בתוכי מת.. " שומע אותך מספר לאמא שלי, בוכה על כתפה.
שקרן! אתה שקרן.
לא דיברנו בשבועיים האחרונים לפני כן, עזבת אותי אבל זה כבר לא משנה, ולא ישנה שום דבר…
איזה מטומטמת אחת מהמשרד ניגשת אליך לוחצת את ידך ואומרת "חבל שהוא לא ידע, כמה אנשים אוהבים אותו." אני קולט אותך מציץ בזוית העין אל הקיבוצניק היפה שאהבתי לפניך, ונזכר איך באחת המריבות שלנו הטחת בי "מה אתה בכלל עושה איתי, תחזור לקיבוצניק שלך, תחזור לכל שאר החברים שלך, הרי תמיד היו לך בחורים יפים ממני, מה אתה בכלל עושה איתי?" ואני חשבתי לעצמי על הפצע שבלבך, וליטפתי אותך ואמרתי לך בפעם האלף באותו יום שאני אוהב אותך.
העורבים של חברה קדישא מובילים את הגופה העטופה בבד ברזנט שחור ועבה וכולם משתרכים אחריהם. שתי בחורות שאני לא מכיר משוחחות ביניהן בלחש, אני שומע הכל "את חושבת שהוא התאבד?"
"אני לא יודעת, יכול להיות מדובר בתאונת דרכים… שמעתי שהוא היה שיכור לגמרי."
"שיכור? באמת? אני שמעתי שהוא היה מסומם לחלוטין, ראו אותו גם רוקד באיזה מועדון כמה שעות לפני כן."
"תגידי,מי היה החבר שלך שלו, את יודעת ?… ".
העגלה מגיעה לקבר, בד הברזנט מוסר, וגופתי מתגלה עטוית תכריכים לבנים. האמת, תמיד נראיתי טוב בלבן, לא נעים להודות.
אחרי ההלוויה כולם מתפזרים למכוניות וגשם מתחיל לרדת. אני שומע את אחת הדודות שלי לוחשת "השמיים בוכים עליו" ולא יכול שלא לצחוק. אני גם רואה אותך מציע טרמפ לקיבוצניק היפה שהיה פעם שלי, לאן אתה לוקח אותו בדיוק?
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il