דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
31/03/2010
כשאני חושבת עליה אני מתגעגעת אליה, כשאני מתגעגעת אליה – אני מתרגמת את זה לרצון לחיבוק
ולרצון לנשיקה ארוכה מכל הלב, ולהתגלגלות איתה על המיטה מצד לצד מקיר לקיר, כשהרגליים שלנו מתחככות אחת בשנייה.
כשאני חושבת עליה – אני מתה מגעגועים אליה ולמה שהיה בנינו. בעיקר לדברים הטובים שקרו לנו יחד.
ולריח שלה שתמיד ובכל מצב ואיך שלא תפסתי אותה – היה ריח מטריף שיכולתי להסניף ולהסניף
ולא להתייגע מזה לעולם.
כשאני נזכרת בה – בא לי לבכות ובא לי לצרוח ובא לי לסגור את התריס, ולהחשיך את העולם שלי כמו שהיא החשיכה את העולם שלה ושלי על שתינו.
מה שהכי קשה לי בכל המצב המחורבן הזה, זה שהיא חיה, עדיין לא מתה. לו הייתה מתה – הייתי מקבעת את הזיכרון והייתי מניחה פרחים ויושבת שעות ובוכה, ומתחת לאבן היא הייתה מקשיבה ואוהבת אותי.
אבל היא חיה יותר מתמיד, וכל הרקמות מלאות החיים שלה מחייכות כשהוא מתפשט לקראתה.
והם מזדיינים על מיטה רחבה מתגלגלים מצד לצד ומקיר לקיר, ואני מתחת לבלטות מקשיבה לה כשהיא נאנחת ונאנחת…
ונאנחת… למה עוד לא עברתי דירה.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il