לאהוב את המים – פרק ז'

26/09/2013

הוא צחק ודחף אותי בחזרה. אחר כך שלח את זרועו והחל להדק אותה סביב צווארי. הרגשתי את הניחוח של גופו עולה באפי, מרעיל אותי. שלחתי את אצבעותיי ודגדגתי אותו בבטנו.

הרגשתי פתאום עט פוגע בראשי. הסתכלתי לכיוון של יוסי והוא היה שקוע בעבודתו. בין המשרד שלי לבין המשרד של יוסי היה מותקן חלון קטן, ולפעמים הוא ניצל זאת בשביל לעשות שטויות. נטלתי מרקר צהוב שהיה מוטל על השולחן של אנה וזרקתי אותו לעברו. הוא פגע לו במסגרת השחורה של המשקפיים. אחר כך סגרתי את החלון בחבטה. ידעתי שהוא יבוא ופחד מעורבב בהתרגשות מילא אותי. הוא אכן קם מכיסאו ונכנס לחדרי. "אני אגיש נגדך תלונה על התחצפות לקצין," אמר לי, ידיו מונחות על מותניו בתנועה מתריסה.
אמרתי, "אתה התחלת, אני אגיש נגדך תלונה."
"לידיעתך," אמר יוסי, "כשהחייל מתלונן על ההתנהגות של הקצין קוראים לזה קבילה." ואז הוא אמר לי, "תקבול גם על זה," והרגשתי איך כף היד שלו נוחתת על הקרקפת שלי. כאפה קטנה.
"נו, תחזיר לי," האיץ בי יוסי. קמתי ודחפתי אותו קלות. הוא צחק ודחף אותי בחזרה. אחר כך שלח את זרועו והחל להדק אותה סביב צווארי. הרגשתי את הניחוח של גופו עולה באפי, מרעיל אותי. שלחתי את אצבעותיי ודגדגתי אותו בבטנו. אצבעותיי ריקדו להן והוא החל להרפות את האחיזה, גועה מצחוק. היה ברור, שהוא מאלה שרגישים לדגדוגים.
אנה נכנסה לחדר, בעודי מכניע את יוסי. "מה אתם עושים?" שאלה. פניה לבשו ארשת של שעשוע, אך גם תמיהה קלה.
יוסי דחף אותי קלות. "זה ביני לבין הבן שלי." סינן.
"עדיין הקטע הזה שהוא הבן שלך?"
"כן, כן, הבן שלי. אני האבא שלו ואת האימא, ואת עוד תראי שנעשה ממנו גבר. יום אחד, הוא עוד יצא לדייט עם בחורה. בפעם הראשונה." אמר יוסי וכרגיל, צחק בקול רם מבדיחתו שלו.
"טוב, יוסי, מה שתגיד," אמרה אנה, "אתה והמוזרויות שלך."
"גם אני לא יודע מאיפה זה בא לו." אמרתי.
"חכה, חכה, הנקמה עוד תבוא…" אמר יוסי והלך משם.
אנה כחכחה בגרונה. הסתכלתי לעברה והיא חייכה חיוך קטן.
"מה שלומך, איתי? הכול בסדר?"
"כן." חייכתי.
"אני רואה שאתה ממש פורח פה. מבחינה חברתית, אני מתכוונת."
צחקתי, נבוך. "אפשר להגיד."
"אני רואה שאתה ויוסי ממש התקרבתם."
"זה נכון."
"יפה. אני מאוד שמחה לשמוע."
"כן, הוא כל הזמן מעיר לי שאני צריך לצאת עם בחורות…"
"טוב, כנראה שלשניכם מתאים לדבר על זה." חייכה אנה, ופתאום ראיתי בעיניה הירוקות צחוק קטן, ורציתי לתת לה נשיקה על לחייה העדינות. היא סידרה את הדפים על שולחנה. "יש ביניכם הרבה דמיון. נראה לי שיום אחד תשתלטו על המדינה שלנו."
"יוסי ואני? באמת?"
"כן, אולי. חוץ מזה שגם שניכם מאוד מסתוריים."
נשענתי על שולחני. "אני יודע שאני מסתורי, אבל… יוסי?"
היא מהנהנת לאיטה. "מאוד מסתורי."
ואז, פתאום, נפתח החלון שליד המשרד ועט נוסף פגע בראשי.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il