לאהוב את המים – פרק טו'

24/10/2013

יוסי התקרב אליי וצחק בקול רם, ופניו החמודות היו קרובות לפניי עד למרחק נשיקה, כמו אז, כשחבריו של משה אלבז עמדו בינינו אחרי שנגע בי ואמרו, "נשיקה, נשיקה!" תהיתי אם יוסי ואני נתנשק יום אחד.

כשהייתי בכיתה ט', משה אלבז התקרב אליי מאחור בזמן ההפסקה והתחיל למשש לי את התחת – והאמת היא שידעתי שזה עומד לקרות עוד מתחילת ההפסקה. נכנסתי לכיתה והם היו שם, הוא ועדת הזאבים שמקיפה אותו תמיד. ראיתי שהם צוחקים ביניהם והייתה אווירה טעונה מסביב. גם כשהוא ניתק ממקומו ועשה חצי סיבוב עד שהגיע לעברי, ידעתי שמשהו הולך לקרות. לכן לא הייתי מופתע כשהרגשתי את כפות ידיו מעסות לי את פלחי הישבן. לא מופתע, רק קפוא. זה היה מול כל הכיתה, ורק אחר כך, כשהוא התנתק וכולם התגודדו סביבו, הרגשתי איך הקרח מפשיר לאט לאט, ובמקומו מגיע העלבון הצורב.
ביום החמישי ההוא, כשהייתי במשרדי, הרגשתי את אותה אווירה טעונה, את אותה שובבות שאין לה מעצורים. אנה, גבריאל ואני ישבנו כרגיל במשרד, ויוסי ורונית הגיעו לביקור. יוסי ואני החלפנו בינינו כל מיני חידודים כמו במשחק פינג פונג. הוא שוב לעג לי על כך שאני לא יוצא עם בנות וראשו היה נטוי קצת לאחור כשצחק בקול רם. ייתכן שדבר כזה היה מטריד אותי לפני מספר חודשים, אבל כעת רק שאלתי את עצמי מדוע הוא מדבר כל הזמן על בנות. ייתכן שהוא מסתיר את נטייתו המינית. נזכרתי בדברים שאמרה לי אנה אז, שיש בו משהו מסתורי.
רונית ויוסי נשענו על השולחן שלי, רציתי לצאת לרגע מהחדר כי הנחתי את הפלאפון בחוץ. ביקשתי מהם לזוז. רונית זזה, אבל יוסי התבונן בי בחיוך מתגרה, נשאר עומד ואמר, "אין בעיה, תעבור." אני התבוננתי בו, בגופו, בבליטה הקטנה שבלטה ממכנסיו, בישבנו העגלגל, וגופי נדרך מהמחשבה שאתחכך בו.
רונית אמרה בקולה המעצבן, "יוסי, זאת הטרדה מינית לדעתי!" ויוסי, שנבהל מדבריה למרות שנאמרו בהומור, זז לרגע ממקומו ואז הלכתי.
"אתה באמת מטריד אותי כל הזמן!" קראתי בקול, ואנה הרימה לרגע את מבטה מהדפים שעל שולחנה. "לא הטרדה מינית אמנם," הבהרתי, "אבל הרבה הטרדות וגם הצקות."
יוסי התקרב אליי וצחק בקול רם, ופניו החמודות היו קרובות לפניי עד למרחק נשיקה, כמו אז, כשחבריו של משה אלבז עמדו בינינו אחרי שנגע בי ואמרו, "נשיקה, נשיקה!" תהיתי אם יוסי ואני נתנשק יום אחד.
ראיתי שרונית עושה משהו על המחשב שלי, והתקרבתי. היא פתחה את תוכנת הצייר. היה שם ציור סכמטי של איש ושל ארון פתוח לרווחה לידו, ושם הקובץ – "איתי יוצא מהארון".
"די עם זה," אמרתי בקול עבה מהרגיל. "לכו מפה, אני רוצה לעבוד."
"בסדר, בסדר." אמרה רונית לאט, ואז שאלה: "למה אתה כל כך עצבני? תן לי שנייה לסיים."
"רונית, זה לא יפה." אמר יוסי.
הרגשתי איך כל העיניים נעוצות בי. "אין בעיה," אמרתי לרונית, וכשסיימה, לקחתי בעדינות את העכבר ושמרתי את הקובץ על הדסקטופ. "אבל אתם צריכים ללכת עכשיו. הגיע הזמן לעבוד. לכו, לכו."
קיוויתי שהצלחתי להיראות בסדר, אבל כשכולם הלכו לא ידעתי למה להתייחס – לרמיזותיו המיניות של יוסי? לאופן בו אמר, "זה לא יפה", כאילו הוא חושד בי? כל הרגשות היו מצויים בערבוביה, והיצר המיני גבר על כולם. גבריאל ישב מולי ליד מחשבו ורגש של אשמה עלה בי, על כך שאילצתי אותו לחזות בהתרחשות מינית מדי. איך הוא, כבחור חרדי, הבין את הסיטואציה שהתפתחה מול עיניו?
ואז, בטלפון ביום שישי, בשיחת הטלפון עם רונה. "אני מרגישה שיש משהו אלים בהתנהגות שלו." אמרה לי מיד. "זה עולה כל הזמן ממה שאתה מספר."
"ככה את חושבת?" שאלתי. לא ידעתי אם אני סומך על האינטואיציה שלה. "ומה דעתך, הוא הומו?"
"יכול להיות." אמרה. "יש כמה סימנים ממה שאתה אומר. אבל קשה לדעת."
המהמתי, מאשר שאני מקשיב לדבריה.
"תיזהר ממנו," היא הוסיפה פתאום. "אני לא יודעת מה הכוונות שלו ומה הוא רוצה להשיג. אבל יש לי הרגשה לא טובה בקשר למניעים שלו."
"תודה, אבל את לא ממש מכירה אותו. איך את יודעת?"
"זה נראה לי ממה שאתה מספר. לא יודעת. באמת יש לו משהו אלים, בלי קשר לנטייה המינית שלו."
"אבל כנראה שהוא הומו, נכון? אם הוא כל הזמן מתעסק ב…"
"קשה, קשה לדעת." היא חותכת. "אני חושבת שבכל מקרה כדאי להיזהר."
מה זה אומר, להיזהר.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il