דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
17/02/2014
איתי דיבר ודיבר. דלת חדרו של יוסי הייתה סגורה. מדי פעם הוא המשיך לתקתק על המקלדת ברצף. הייתה לו המון עבודה להספיק ולסיים, אבל הוא לא רצה להיות קצר רוח כלפיי החייל שעיצב, שעמד לצאת לקצונה בעוד מספר ימים.
"אם היית מתנהג כמו אז, בתקופה שהגעת לפה, הייתי דואג." אמר לו יוסי. "אבל עכשיו נראה לי שזה יהיה בסדר. רוב הדאגות שלך והחששות שלך היו בנושא החברתי, ומאוד התקדמת והשתפרת בזמן השירות שלך כאן."
"כן, אבל נשארו גם המון דברים אחרים." אמר איתי. "יש הרבה דברים שאני לא יודע לעשות, לבנות אוהלים, ולשים כדורים במחסניות, שמעתי שביום הראשון נותנים רק חצי שעה לעשות את זה, והניווטים. אני נורא לחוץ מזה."
"אין לך ממה לדאוג." ניסה יוסי להרגיע, מפנה אליו מבט. "אתה תהיה בסדר. החוכמה היא לדעת לעבוד נכון ובחוכמה עם האנשים שסביבך, לדעת להשתמש במה שיש לכל אחד להציע. ומה אתה חושב, שאנה או אני אלופים בניווטים? ממש ממש לא. זה פשוט הסתדר. מה שהיה בבה"ד אחד זה שגל, הבן זוג שלי לניווטים שהיה איתי בחדר היה בחור שחצן, מלא מעצמו, שרק דיבר כל הזמן על ההצלחות שלו עם בנות. אז השתמשתי בשחצנות שלו לטובתי ובניווטים נתתי לו להוביל. קיבלנו מאה."
איתי הביט בו במבט ספקני של לי-לא-יהיה-מזל, ושתק. יוסי חזר לתקתק על המקלדת במרץ. הוא הסתובב רק כשאיתי אמר, "תשמע, אני עושה שיחות פרידה עם הרבה אנשים פה, זה לא סוד, אבל היה לי חשוב במיוחד לדבר איתך."
לבו של יוסי הלם. כמו אז.
"רציתי להגיד לך תודה על האופן שבו קיבלת אותי לפה. על זה שהיה אכפת לך ממני, וראיתי את זה גם בזה שאמרת לי ביקורת ודברים שאני צריך לתקן."
"מצד שני היו כמה דברים שפגעו בך."
"זה נכון, אבל אני מדבר יותר על השיחות בינינו, על זה שאמרת לי לצאת מהקונכייה, למשל. אף אחד מהחברים שלי באזרחות או מהאנשים במשפחה לא היה אומר לי דבר כזה. הרבה יותר קל לקבל אנשים כמו שהם, אתה מבין? בלי לנסות לאתגר בשום דבר."
יוסי ידע מבפנים איך פניו משנות צבעיהן, הרגיש מבפנים את דפיקות הלב, את ההתרגשות שנובעת מההבנה הזאת שעשה משהו למישהו, שהזיז משהו בעולם.
"אתה… לא היה לי קשר כמו הקשר שלנו עם אף חייל כאן." אמר יוסי. "עברת דרך משמעותית מאוד מאז שהגעת לכאן, וכל הכבוד לך על זה, אבל תזכור שזאת רק ההתחלה."
הוא שלח את ידו קדימה ואיתי, מופתע, לחץ אותה. אחר כך קם.
"טוב, עכשיו נשאר למצוא מישהו חדש להוציא לקצונה." חייך יוסי וחשף את טורי השיניים. הוא לא ידע למה אמר את זה, אבל זה יצא ממנו בטבעיות כמו שנחש חומק מתחת לסלע. איתי חייך בחזרה ויצא מהחדר.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il