לגזור ציפורנים – לספק אישה הלילה

06/08/2009

ובינתיים רק:
– לנקות את השתן שהכלבה שלה השאירה בחצר.
– לסדר שלושה כדורים לבנים מרירים על הלשון המתפתלת שלה ולוודא שהיא בולעת.
– להסוות כתמי עור ופצעים על המצח והסנטר שלה בקונסילר שמנוני.
– לדחוף שתי קעריות מיניאטוריות שקופות לתוך כל אחת מהעיניים הדומעות שלה.
– לגרד פירורים של משהו שנמצא בתבנית על השיש לתוך הפה שלה לפני שהיא יוצאת.
– לפלס לה את הדרך בין כל המיוזעים בקו 111 כדי שתוכל לשבת שעה וחצי במושב שלפני הדלת האחורית בדרך שלה.
– לכתוב משהו משמים כל הדרך.
– לנגב שולי אסלה ציבורית. להפשיל ממנה מכנס רופס- בלי לפתוח כפתור (חצי דקה פחות בפנים).
– לנגב.
*רגעים של חסד. כיור, סבון, מים, נייר סופג.
– לנסות לשכנע את המוח שלה לצאת בלי לתת הוראות לגעת שוב בידית.
– לשלם שישה שקלים ושלושים אגורות על ארוחת הצהריים שלה.
– להידחף בין לסתותיה הפעורות עשרים דקות ארוכות מעל לאסלה אקראית.
*רגעים של חסד. כיור, סבון, מים, נייר סופג.
לגזור ציפורניים. בוצע.
לספק אישה.
כבר? אפשר לגשת לכיור קטנה?
"את אשכרה מזיינת אותי"
אני שומעת את האישה האחרת דופקת לה פידבק כשאנחנו מתפתלות שם במרץ מנסות להתעלם – (מכתמי דיו כחוליםכתומים על כל החלק השמאלי שלי וגם משהו שכתבתי שם, משהו חשוב שאני לא מצליחה לקרוא בגלל)- ממה שהיא עשתה לנו היום, ממי שאנחנו באמת, מנסות לקבל על עצמנו זהות שונה, להיכנס לתפקיד- (שהיא מדמה לנו עכשיו, ובחיי שקצת צפוף לי וחשוך לי… ומעוך לי… ומה את צועקת, קיבינימט? את לא רואה שאני מנסה להתרכז!?)- חזק כל-כך שכבר נבנה שם אגו ואם היא לא גומרת עכשיו – (יש לי כביסה שתליתי הבוקר שאני חייבת להוריד לפני הגשם, כלומר כן אני מזיינת אותך! אני לגמרי לגמרי… חיבקתי את אמא שלה עכשיו / החלפתי חול לחתולה… נו מה?!) – סליחה? – (אפשר לצאת שנייה להסתבן? נורא מלוכלך לי פתאום…) –
"כן… כן… "
(אוקי, אז אולי אחר-כך?)
ודווקא אז האגו שלי משתלט כי היא גורמת לי להרגיש שעשיתי את הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות מכל היעודים שהצורה הפאלית הזאת ייעדה לי.
אני מבטלת למשמע ההתרצות שלה את כל רצונותיי לשוב לרגע קטן של אושר תחת מפלי סבון ורודים ומתעקשת לשמר את ריח האהבים שאוחז בי שונה כל כך מריח אקונומיקה בינינו.
אבל היא, חייבת לגלגל סיגריה.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il