דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
21/11/2013
מאז יובל לא היה לי ניסיון נוסף, את השרות הצבאי עברתי בשריון ומידי פעם הסתובבתי במועדונים והיו לי סטוצים פה ושם, שום דבר יציב – חוץ מהפנטזיה שנתקעה לי עמוק עמוק בראש, לחוות עוד פעם את הניסיון של להיות עבד של מישהו ולשרת אותו.
רק כשהשתחררתי מהצבא התחלתי לעשות ניסיונות אמיתיים למימוש הפנטזיה, נכנסתי לצ'אטים בפורומים של עבדים ואדונים וניסיתי לבדוק אם יש מצב כזה במציאות, או שזה קיים רק בפנטזיה שלי.
מהצ'אטים למדתי על כמה אתרים ונרשמתי לשניים מהם, אחד של אדונים המחפשים עבדים והשני עבדים המחפשים אדונים, והשארתי בשניהם הודעה בנוסח – עבד מתחיל בגיל עשרים ושתיים, גובה 178 מ' משקל 63 ק"ג, חלק ונאה, מחפש אדון.
הייתי באמת בחור נאה, גוף חלק, ישבן חלק לגמרי, פטמות חומות ומפתות, שיער שחור, עיניים חומות, רזה, אבל שרירי.
כבר באותו יום קיבלתי לפחות שבע הצעות. די מהר הסתבר לי שיש מלא פסיכופאתים ומתחזים ברשת, חלקם סתם מאונני מקלדת שמאוננים רק מההתכתבות.
בימים הבאים קיבלתי עוד פניות, עם שניים קבעתי מפגש, האחד הבריז ולא הגיע למקום המפגש, והשני לא דמה בכלל למה שהוא תאר בצ'אט והמפגש הסתיים תוך דקות בלי שיצא ממנו כלום.
זרם הפניות הלך ודעך ואני די התייאשתי, באחד הפורומים קראתי שיש יחס של כמעט שמונה מאות עובדים על אדון אחד, וזה גרם לי להיות פסימי לחלוטין.
נרשמתי לאתרים נוספים רגילים שבהם תיארתי את עצמי ככנוע המחפש אדון. קיבלתי כמה פניות וגם שם נחלתי אכזבות, בעיקר מהמתחזים והפסיכופטים למיניהם, גם כאלה שהציגו את עצמם כאדונים מנוסים היו בכלל סתם גברים שחיפשו מין מזדמן, וכל האדונות שלהם הסתכמה בקללות והוראות, "תמצוץ, מניאק." או "תקבלי יא שרמוטה."
כל זה לא דיבר אלי, ככל שזה הפך להיות קשה יותר להשגה כך רציתי בזה יותר ויותר.
ואז, כאשר כבר נואשתי מהסיכוי למצוא מישהו, הגיעה אלי פניה שריתקה אותי – עורך דין צעיר, 35, בהיר עור, שעיר במידה, גובה 188 משקל 72, ספורטיבי ומתאמן, מעוניין בעבד טוטאלי (24/7 כולל מגורים וכלכלה) תנאי קבלה קפדניים ביותר – אם מעוניין שלח כתובת מייל.
שלחתי את כתובת המייל מייד, אבל רק כעבור יומיים הגיע המייל הראשון.
עבד
כפי שכתבתי תנאי הקבלה קפדניים.
1. הצג אישורים רפואיים לבדיקות מקיפות על ידי רופא, למען הסר ספק, הבדיקות כוללות בדיקות דם ושתן, איידס, קונדילומה, הרפס, עגבת, כינמת, זיבה, דלקת שופכה וצהבת.
2. צרף צילומי גוף בעירום מלא חזית, צד וגב.
3. צרף תולדות חיים כולל אישורי השכלה ושרות צבאי.
4. פרט ניסיון כעבד, כמה אדונים שרתת ומה היה אופי השעבוד.
למייל מצורפת טיוטת חוזה שעבוד, העבד יקרא אותה בעיון, העבד רשאי להעיר הערות רק לגבי תקופת השעבוד (שנה אחת או שנתיים) כל יתר הסעיפים מוחלטים ואינם ניתנים לשינוי כלשהו.
לרשות העבד עומדים עשרים ואחת יום לביצוע הנדרש בסעיפים הר"מ. לאחר שאקבל את כל המפורט לעיל יוזמן העבד לראיון אישי ויקבל הוראות מדויקות לקראת הראיון.
קראתי שוב ושוב את המייל, ממש התרגשתי, בפעם הראשונה נראה לי שמאחורי המייל הזה יש אדון רציני שיודע מה הוא רוצה ואיך לשעבד, בדיוק כמו שפנטזתי במשך שנים.
הוא כתב את המייל בצורה מקצועית, יסודית ומצווה. הוא קרא לי עבד, ולא כתב אתה.
אחרי פעמים רבות שקראתי את המייל התפניתי לקרוא את החוזה. אני לא ממש מבין בענייני חוזים אבל ברור היה שנוסח על ידי עורך דין. היה כתוב בו שהחוזה הוא בין צד א שהוא האדון, לצד ב שהוא העבד.
היות שהאדון מעוניין בעבד שיעמוד לרשותו במשך 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע למשך שנה/שנתיים החל מיום_____ וכלה ביום______
והיות והעבד מעוניין לשרת את האדון בצורה מוחלטת כפי שמתואר בחוזה זה
ועוד סעיפי והיות…
אחר כך מפורטים תנאי השעבוד:
העבד מוותר על חירותו והופך לקניין של האדון למשך תקופת ההסכם
העבד יהיה תלוי באדון בתלות מוחלטת
העבד יציית לכל הוראה שניתנה לו על ידי האדון
העבד יבצע כל מטלה שתוטל על ידי האדון
וכאן יש פירוט של מטלות העבד ואופי השעבוד:
העבד ינקה ויתחזק את ביתו של האדון, יבשל, ינקה, יכבס ויגהץ
העבד ישמש את האדון לסיפוק צרכיו המיניים
העבד יבצע משימות שיוטלו עליו גם מחוץ לביתו של האדון, ככל שיידרש
העבד ישרת את קרוביו וחבריו של האדון ככל שיידרש
הרשימה די ארוכה אבל התמצית שלה היא שהעבד מוותר כליל על כל חירויותיו והופך להיות קניין בלעדי של האדון, ונתון לרצונו ומרותו.
אחד הסעיפים מדבר על התמורה הכספית שיקבל העבד ונאמר שם שמוסכם על הצדדים שהאדון יממן את הדיור הכלכלה של העבד, וישלם לו בנוסף עבור כל יום, כפי שנהוג בשירות בתי הסוהר לגבי אסירים עובדים.
לגבי תקופת השעבוד ניתנו שתי אופציות – שנה אחת או שנתיים, אבל בכל מקרה משך החוזה לא יפחת משנה.
במשך השבועיים הבאים הייתי עסוק אך ורק בבדיקות הרפואיות, צילומים וכתיבת קורות חיים. לגבי ניסיון קודם לא היה לי הרבה מה לכתוב, ציינתי את הניסיון בן השנה עם איש המשטרה והוספתי שמעבר לזה אין לי ניסיון, אבל אני מאוד מעוניין להשתעבד ומוכן ללמוד להיות עבד ראוי. כתבתי שאני מקווה שזה שאין לי ניסיון לא יהווה מכשול לקבלתי.
לאחר ששלחתי את כל החומר במייל כפי שנדרשתי המתנתי כשבוע עד לקבלת תשובה
התשובה הייתה זועמת – האדון כעס שפניתי אליו בלשון אתה ולא בלשון האדון. הוא כתב שהוא מפקפק אם אני בכלל מתאים, גם בלי ניסיון וגם בלי יראת כבוד לאדון.
כתבתי התנצלות וביקשתי את סליחת האדון, ורק אחרי יומיים נוספים שבהם כמעט לא ישנתי מרוב מתח הגיעה התשובה המיוחלת – העבד מוזמן לראיון בבית האדון.
על העבד לבוא עם החוזה כשהוא חתום על ידו, להביא את מסמכי המקור של הבדיקות הרפואיות, לבוא מצויד בתעודת זהות ו/או דרכון.
קיבלתי מהאדון הוראות לאן להגיע, לא ישירות לבית האדון כי אם לתחנת דלק מסוימת בשעה 19.00 משם האדון יאסוף אותי.
היו לי פרפרים בבטן, כל כך קיוויתי שהפעם זה לא סתם, התכתובת נראתה לי רצינית ומקצועית.
לא התאכזבתי, בשעה היעודה עמדתי במקום שהאדון הורה לי, ג'יפ אאודי כסוף נעצר לידי ואז ראיתי בפעם הראשונה את האדון שלי.
הוא פתח את החלון ושאל, "עבד?"
"כן אדון." עניתי.
"כנס."
לא העזתי להביט בו, אבל ממה שראיתי הוא נראה הרבה יותר טוב ממה שיכולתי לקוות, שיער בלונדיני, גוף נאה ושרירי חנוט בחליפה אפורה עם עניבת תכלת.
נכנסנו לחניה תת קרקעית של מגדל דירות ועלינו לדירה שלו בקומה אחת עשרה. הדירה הייתה ממש מפוארת, סלון ענק עם מרפסת המשקיפה אל הים, וריהוט עשוי בטוב טעם.
"תתפשט עבד." ציווה.
התפשטתי ונשארתי עם תחתונים, לבשתי לקראת הפגישה את הבגדים הכי טובים שלי.
הוא חזר וסקר אותי, "כשאני אומר לעבד להתפשט אז זה להתפשט לגמרי, ברור?"
"כן אדון." אמרתי והורדתי את התחתונים.
הוא התחיל לבדוק אותי כמו שבודקים סוס למכירה, הצליף בישבן לבדוק גמישות, תפס את פטמותיי וצבט, חפן את אשכיי ולחץ ובדק את שרירי ידיי וירכיי, פתח את פי ובדק שיניים.
האמת היא שזה היה מושא חלומותיי, שככה בדיוק יבדוק אותי אדון, כמו שבודקים סחורה.
"אני מבין שהעבד החליט על שנה." אמר כשהוא בודק את החוזה החתום על ידי.
"כן אדון, אבל אין סיבה שלא נאריך אותו אם יהיה לי טוב."
"העבד לא מבין את ייעודו, זה שיהיה לעבד טוב זה ממש לא מעניין אותי, ייעודו של העבד הוא שיהיה לי טוב, ושאני אהיה מרוצה ממנו, האם אני ברור? או שאתה עף מפה לפני שהתחלת."
"כן אדון, סליחה אדון, אני אעשה הכל כדי שלאדון יהיה טוב."
כעבור שבועיים התחיל פרק השעבוד הראשון בחיי, למשפחתי סיפרתי שהתקבלתי לעבודה סודית ויתכן שאעדר ולא תמיד אהיה בקשר, ארזתי כמה מחפצי ועברתי לדירת האדון.
תוך זמן קצר ביותר גיליתי שנפלתי לידיו של אדון די מוזר ומשונה, שמו הפרטי דן, הוא עורך דין מצליח, עסוק מאוד וגם כשהוא בבית הוא עובד בחדר עבודה משלו. יש לו חדר מיוחד עם מכשירים לאימון גופני, אבל זהו גם חדר המגורים שלי, יש לי שם מזרון עליו אני ישן.
אני קם מוקדם בבוקר ומכין לאדון ארוחת בוקר אחרי שהוא מתאמן ואני מקלח אותו, אבל תמיד הוא מאחר, תמיד בריצות, ובקושי אוכל, אבל את הכעס מוציא עלי. האמת היא שהוא כמעט לא מדבר איתי, בהתחלה הוא נתן לי דף הוראות כתוב שבו פירוט של משימות העבד, ומאז הוא מצפה שאשרת אותו ללא דיבור מיוחד.
אני אף פעם לא יודע אם להכין לו אוכל כי לעיתים קרובות הוא אוכל בחוץ, רוב היום אני עסוק במירוק הבית והוא מאוד קפדן, פעם הוא העביר אצבע על משקוף דלת ומצא שם אבק, העונש היה מיידי, הוא הורה לי להיכנס לחדר מכשירי הספורט וקשר אותי לאחד המכשירים ואז קצב לי שלושים הצלפות על הישבן עם שוט.
ואם חשבתי שהוא מוזר הרי שאימא שלו מרשעת גדולה ומוזרה גם היא, היא גרה באותו מגדל בקומה שמונה, בדרך כלל היא עושה את הקניות של המצרכים ומביאה אותם לדירה של הבן כי לי אסור לצאת מהדירה.
למעשה היא זו שולטת בבן שלה, קובעת לו מה ילבש ומה יאכל ומתערבת בכל דבר.
הוא אמר לי שאני צריך ללמוד אצל אימא שלו כיצד לבשל לו את האוכל שהוא אוהב, הלימוד הזה היה כרוך בהרבה מכות, בעיקר מצידה, אבל גם מצידו של בנה שמרביץ לי אחרי שהיא מתלוננת עלי בפניו.
בפעם הראשונה שהיא באה לביקור היא בדקה אותי כמו שבודקים עוף לשחיטה ושאלה את בנה אם הוא בטוח שאני לא נגוע באיזושהי מחלה.
צריך להגיד שאני כל הזמן עם לבוש מינימאלי. הבגדים שלי הוחרמו מיד עם בואי וניתנו לי חמש זוגות מכנסי ספורט ושלוש חולצות טי, כולם בצבע כתום, אין לי תחתונים, גרביים ונעליים, ואפילו לא נעלי בית. אני מתהלך יחף. את הבגדים שלי אני צריך לכבס בנפרד מהכביסות של האדון, כשהאדון עוזב את הבית הוא נועל את הדלת מבחוץ ולמעשה אני כלוא בדירה.
כחלק מהשירות אני חייב לעסות את האדון שלוש פעמים בשבוע אחרי שהוא מתאמן, אני גם מכין לו את הבגדים כל בוקר לפני יציאתו לעבודה, ושורך לו את שרוכי הנעליים כי הוא לא אוהב להתכופף.
לעיתים אני מצטווה לרדת לדירה של אימו כדי לעזור בניקיון, אני לא יורד לבד, רק בליווי של האדון או אימא שלו. יש לה שפחה משלה, בת שלושים וחמש שמסתובבת ערומה לגמרי בדירה.
אסור לנו לדבר בינינו אבל כשאימא של דן עוזבת את המקום השפחה מספרת לי שהגברת, כך היא מכנה אותה, היא אישה קשה, אבל זה מה שהיא רצתה כשפחה והיא מאריכה מידי שנה את הסכם השעבוד ברציפות זאת השנה השלישית, היא סיפרה לי שבעלה של הגברת עזב אותה לפני כמה שנים, ואני לא התפלאתי.
לשפחה אסור כמובן לצאת מהדירה וגם היא נעולה ואסור לה להיות בקשר עם אף אחד מקרוביה, לכולם היא סיפרה שהיא עזבה לחו"ל בעקבות אהבת חייה.
האדון שלי לא ממש מתעניין בסקס, הוא יותר מתעניין בעבודה מאשר במין, פעמיים בשבוע ובזמנים קבועים הוא קורא לי לחדר השינה שלו ואני מוצץ לו עד שהוא גומר לי בפה. הוא שוכב על הגב בלי לזוז ולוקח לפעמים חצי שעה של מציצות עד שהוא גומר, פעם ניסיתי לענג אותו בליקוק האשכים, אבל הוא נתן לי מכה בראש כדי שאתרכז בזין שלו. הוא אף פעם לא זיין אותי בתחת. אחרי שהוא גומר הוא רץ להתקלח כמי שנגעה בו מגפה.
הוא גם אף פעם לא התעניין אם אוננתי או גמרתי, מבחינתו יכולתי גם להיות רובוט שמבצע פקודות.
תקופת השעבוד שלי עברה די מהר, אפילו יותר מהר משחשבתי. בבוקר שבת אחד, כחודש לפני תום החוזה, האדון הודיע לי שהחליט לא להאריך את תקופת החוזה בשנה נוספת. הוא מסר לי את התיק עם חפצי האישיים שהבאתי לדירתו, וכן מעטפה ובה ארבע עשרה אלף ושש מאות שקל במזומן, ואמר לי שזה שכרי לשנת שעבוד לפי חישוב של ארבעים שקל כפול שלוש מאות שישים וחמישה ימים, למרות שלא שירתי אותו את מלוא התקופה. הוא אפילו לא אמר לי מדוע החליט לקצר את תקופת השעבוד בחודש.
למעשה לא היה לי שום תיעוד על השעבוד שלי כי העותק היחיד של חוזה השעבוד היה בידי האדון. בתוך שעה יצאתי חופשי לעולם.
לכאורה הייתי צריך לשמוח שאני יכול להסתובב בחופשיות ברחובות העיר ולא להיות כלוא בדירה, אבל הייתה לי תחושה מוזרה של חוסר, לא ידעתי מה לעשות עם החופש בלי להיות משועבד לאדון ששולט על חיי.
נסעתי לבית משפחתי ונשארתי שם חודשיים, גם להם היה מוזר הניתוק שלי במשך שנה, אבל כולם העריצו אותי בשל 'העבודה הסודית' וגם בשל המתנות שהבאתי להם.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il