דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
25/11/2013
כעבור חודשיים שכרתי דירת סטודיו ועברתי למגורים משלי, התחלתי לעבוד כמלצר והרווחתי לא רע, ככלות הכל לשרת אני יודע, וטוב. נרשמתי לאוניברסיטה והתחלתי ללמוד מחשבים.
חידשתי את החיפושים אחר אדון באתרים בהם הייתי רשום ואף נרשמתי לשני אתרים נוספים. כלום לא יצא מזה, כמו בעבר היו פניות מכל מיני פסיכים ומאונני מקלדת, וכרגיל, כל מיני מחפשי מין מתוסבכים, חלקם נשואים. שום דבר רציני, עברו שלוש שנים של חיפושים ללא תוצאות, אבל הצלחתי להשלים את התואר במחשבים תוך כדי עבודה, וזה היה הישג לא רע מבחינתי.
ואז לגמרי במקרה, במהלך צ'אט, גיליתי באחד הפורומים שיש סוכנויות שמתווכות בין אדונים לעבדים. הכתובות שלהם חסויות ואי אפשר להגיע אליהם בדרך רגילה, הכל מפה לאוזן ובסודיות מוחלטת היות וזה עלול להיחשב בסחר בבני אדם.
לאחר מאמצים מרובים הצלחתי לשכנע את העבד שהתכתבתי איתו להיפגש איתי לפגישה בבית קפה. במהלך ההתכתבות בינינו הוא סיפר לי שהוא שועבד לאדון באמצעות סוכנות והוא מאוד מרוצה.
כשנפגשנו הוא היה די חשדן, אבל סיפרתי לו בפרוטרוט את קורות העבדות שלי עם איש המשטרה ועם עורך הדין, כמובן, מבלי להסגיר פרטים מזהים, וכך הצלחתי לרכוש את אמונו.
הוא אמר לי שיש כמה סוכנויות לתיווך כאלה, גם בארץ, אבל יש גם סוכנויות בינלאומיות שעוסקות בתיווך של עבדים לאדונים הממוקמים באירופה, ובארצות הברית.
הוא עצמו היה משועבד לאדון באמצעות אחת הסוכנויות במשך ארבע שנים, החוזה עם האדון לא חודש והוא בהמתנה לשעבוד נוסף. כמובן שהוא לא הסכים למסור לי את הכתובות או הטלפונים של הסוכנויות, אבל הסכים שאתן לו את המייל והטלפון שלי והוא יעביר את הפרטים לסוכנות והם כבר יצרו איתי קשר אם ירצו.
כעבור חודש קיבלתי שיחה לנייד שלי
"שלום, אני מדבר עם אייל?"
"כן."
"שלום, מדבר אלי מהכוונה מקצועית."
"הכוונה מקצועית?"
"כן."
"מצטער, לא זקוק להכוונה מקצועית."
"או. קיי. תודה."
רק לאחר שניתק את השיחה הבנתי שזאת כנראה הסוכנות עליה שוחחתי עם העבד בבית הקפה, ניסיתי לבדוק את השיחות הנכנסות אבל הסתבר לי שהשיחה נעשתה מטלפון חסוי ולא ניתן היה לבצע שיחה חוזרת
כתבתי מייל לעבד וביקשתי ממנו להיפגש איתי שוב באופן בהול, הוא סרב ואני ממש התחננתי שיסכים לראות אותי לכמה דקות כי אני במצוקה.
נפגשנו באותו בית קפה וסיפרתי לו על השיחה מההכוונה המקצועית והוא ענה לי שככל הנראה זאת הסוכנות, אבל לא נראה לו שהם יצרו איתי שוב קשר. ביקשתי, ממש התחננתי אליו שינסה לדבר על ליבם שבכל זאת יצרו איתי קשר. הוא גם הזהיר אותי שאסור לי להזכיר בשיחה הטלפונית את המילים אדון או עבד.
רק כעבור שלושה שבועות יצר איתי אותו בחור בשם אלי קשר. הוא קבע מפגש בבית קפה בקומת הקרקע של מגדל משרדים, ודרש שאגיע במכנסי ברמודה, גופייה או חולצת טי, ונעלי אצבע מגומי. הוא הדגיש את זה וחזר על כך פעמיים. הוא גם הוסיף שעלי להתכונן לראיון שימשך שעות רבות.
אלי הגיע באיחור של חצי שעה, גבר שרירי בחליפה שחורה וחולצת טי שחורה, לא ראיתי את עיניו שהיו מכוסות במשקפי ריי באן, מבלי שישב הורה לי לשלם את החשבון וללכת בעקבותיו.
ירדנו לקומת החניות מינוס שתיים והלכנו לפינה הרחוקה של החניה, שם עמד ואן עם חלונות כהים. ליד הואן המתין בחור בחליפה דומה לזו של הבחור שכינה את עצמו אלי.
הוא פתח לי את הדלת הצדדית האחורית וסימן לי להיכנס, ואחר כך נכנס בעקבותיי. לאחר שהדלת נסגרה הוא הורה לי להתפשט לגמרי, כולל תחתונים, ובדק את הבגדים שלי, פריט פריט, עם גלאי מתכות. לאחר מכן שם כפפות חד פעמיות והחל לבדוק את גופי, כולל פתיחה של חור הישבן. כשסיים את הבדיקה לקח את בגדי ושם אותם בשקית ניילון, פתח את הדלת ואמר לאלי, "הוא נקי."
כובע גרב שחור הושם על ראשי ויותר לא ראיתי מה קורה, רק הרגשתי שאלי החל בנסיעה כשאני מוטל על רצפת הואן מאחור וראשי מכוסה. הבחור השני ישב על הכסא לידי והשגיח שלא אוריד את הכיסוי.
לאחר נסיעה שנמשכה יותר מחצי שעה הבנתי לפי הרעש של השער המתרומם כי אנו נכנסים לחניה במקום אחר מזה שהיינו בו. הואן חנה, הבחור שלידי משך אותי בידי מהרכב והוליך אותי דרך פרוזדורים, ושמעתי גם דלתות נפתחות. כשהסיר את כובע הגרב מצאתי שאני נמצא בחדר גדול, קירותיו בצבע לבן, רק חלון אחד היה בו, אבל נראה שהוא חלון פנימי מכוסה במראה. ידעתי שמאחורי המראה הזאת יכולים כנראה לצפות בי. במרכז החדר היה שולחן עם לוח זכוכית שקופה לגמרי, ושני כסאות, האחד מול השני.
לאחר דקות אחדות נכנס אלי ובידו קלסר. הבחור השני עזב, אלי הזמין אותי לשבת על אחד הכיסאות והתיישב מולי. "אני מצטער על אי הנעימות שנגרמה לך, אבל אתה חייב להבין שהארגון שלנו מאד דיסקרטי, ואנחנו חייבים לנקוט באמצעים הנדרשים."
"זה בסדר." עניתי, אבל הייתי נבוך כי הוא סקר את גופי החשוף דרך לוח הזכוכית השקוף.
אלי שלף דף נייר מודפס, "הפגישה שלנו יכולה להיות די ארוכה היום, אבל יכולה להיות קצרה ביותר, זאת אומרת לא יותר מדקה אחת." אמר והרים את הדף המודפס, "יש פה ייפוי כוח, אתה מתבקש לחתום עליו בתחילת השיחה, היה ולא תחתום הפגישה תסתיים."
"מה זה הייפוי כוח הזה?" שאלתי.
"ייפוי כוח קצר שמסמיך את הארגון שלנו לאתר עבורך יעוד מקצועי לפי בקשתך."
"אני יכול לקרוא?"
"כמובן." ענה והגיש לי את המסמך המנוסח בקצרה /
יפוי כח בלתי חוזר
אני הח"מ__________________ בעל תעודת זהות מספר_______________ מכתובת______________
מייפה את כוחה של ההכוונה המקצועית (להלן:"ההכוונה"), מרצוני החופשי, לפעול בשמי ולאתר עבורי יעוד מקצועי לפי בקשתי המפורשת ועל פי התנאים הנהוגים בהכוונה.
אני מסכים בזאת להימנות על משאבי כוח האדם של ההכוונה ונותן את אישורי המלא להציב אותי בייעוד מקצועי לפי שיקול דעתה הבלעדי של ההכוונה החל מיום ___________________ וכלה ביום_________________(חמש שנים)
אני מתחייב בזאת למלא אחר כל התנאים כפי שידרשו על ידי ההכוונה לצורך איתור והשמה ביעודי המקצועי.
אני מאשר בחתימתי זו כי לא יהיו לי כל טענות או מענות מכל סוג שהוא.
חתימה_________________
תאריך_________________
המסמך היה מאוד כוללני, אבל חתמתי עליו כי הבנתי שאם לא אחתום הפגישה תסתיים במיידי.
אלי לקח את תעודת הזהות והניחה לידו, "תקבל את התעודה אחר כך." אמר, "עכשיו נעבור לראיון."
אלי שאל לגילי וכשאמרתי לו שאני קרוב לעשרים וחמש הוא אמר שזה גיל גבולי, כי טווח הגילאים לביקוש של עבדים הוא שש עשרה עד עשרים ושתיים, אבל הם כמובן לא מתעסקים בקטינים מתחת לגיל שמונה עשרה, יחד עם זאת הוא ציין שאני נראה מצוין וזה כמובן יקל עליהם לאתר עבורי אדון.
אחר כך הוא שאל אותי לגבי הגיל המבוקש של האדון ועניתי לו שבין שלושים וחמש לארבעים וחמש. הוא אמר שבשל גילי אני צריך להיות יותר גמיש והוא ממליץ שאעלה את הרף העליון של הגיל המבוקש לחמישים או חמישים וחמש, והוסיף כי משך ההתקשרות שלי עם ההכוונה היא חמש שנים, ועד אז אהיה בן שלושים, שזה גיל מבוגר לעבד.
בהמשך הוא ביקש ממני תאור ניסיוני כעבד. סיפרתי לו על איש המשטרה ועל העורך דין וגם אמרתי לו שהיו לי כמה סטוצים חסרי חשיבות, וכי הרשת מלאה בפסיכים לכן פניתי לסוכנות.
הוא לא הגיב, אבל שאל אותי מה אופי העבדות שאני מחפש, והסביר לי שיש הרבה צורות של עבדות, החל מעבודות בית כמו ניקיון, כביסה, גיהוץ ובישול, עבד בחוות חקלאיות, עבד תעשייה, עבד מין בלבד, ויותר מזה, כמו עבד שעובד בזנות, אבל הם כמובן לא מתעסקים בסוג האחרון. הוא הסביר שיכול להיות שילוב של סוגי עבדות, אך שב והדגיש כי זה לא כולל זנות כיוון שהם לא מתעסקים בזה כלל.
עניתי שאני רוצה להיות עבד בית, וגם לשרת מינית אדון. הוא שאל באיזה יחס בין שני הסוגים, ואני אמרתי שאני יותר בצד של שירות לאדון, אבל אני מבין שזה כולל גם שירות מיני, אז יכול להיות שילוב של משרת עם עבד מין.
לאחר מכן הוא שאל אם אני מבין שעבד הוא קניין של אדון, וזה רשאי להשתמש בו כחפץ שלו וגם להעניש אותו.
אישרתי שאני מודע לזה.
הוא שאל אם יש לי ניסיון בב.ד.ס.מ ואמרתי לא שלא היה לי ניסיון כזה.
הוא ביקש שאסמן בסקאלה של 1 עד 10 עד כמה אני מוכן לסבול כעבד ב.ד.ס.מ
לא ידעתי מה להשיב לו אז סימנתי 5.
הוא גם ביקש שאסמן מה מקובל עלי בב.ד.ס.מ לפי הרשימה המפורטת – הצלפות, שעווה, קשירות, עינוי אשכים, עינוי פטמות, פיסט, השפלות ועוד ועוד…
בהמשך שאל אם אני מעדיף אדון בארץ או בחו"ל, ואם בחו"ל אז באילו ארצות, ואיזה שפות אני מדבר. הוא אמר שיש ביקוש גדול לעבדים בגרמניה, בצרפת ובאנגליה, אם כי גם שם יחס העבדים המחפשים אדונים הוא כמעט אדון אחד לכל שש מאות עבדים.
הוא ביקש שאדרג את המדינות לפי סדר עדיפות ואני ציינתי אנגליה, הולנד וגרמניה בלבד.
הוא הדגיש שההכוונה עושה מאמץ להתאמה מוחלטת בין אדון לעבד, ולא יכולה להרשות לעצמה כישלונות. העובדה שלארגון יש תשעים ושמונה אחוזי הצלחה בהתאמות אישיות מעידה על המקצועיות והיסודיות שלו.
הוא גם ציין שהעלות לא זולה, פתיחת תיק תעלה לי אלף יורו שישולמו על ידי בפגישה הבאה במזומן, ובנוסף יש תשלומים נוספים הכרוכים בטיפול ובמציאת היעוד.
שלב הראיון נמשך כשלוש שעות, במהלכו הוגשו לי קפה, כריכים ושתייה קלה. התרשמתי שהגישה של הארגון מקצועית מאוד. אלי סיים את הראיון, אסף את המסמכים בקלסר ויצא מהחדר.
אחריו נכנס גבר נוסף לבוש גם הוא בחליפה שחורה והציג את עצמו כמנתח אישיות. השיחה איתו נמשכה כשעתיים. הוא הציג לי הרבה מאוד שאלות אישיות, פנטזיות, זיכרונות ילדות, ציפיות מקצועיות וחוויות מיוחדות בחיים, תחביבים ועיסוקים חברתיים, ויחסים אישיים עם חברים ומשפחה.
דקות אחדות לאחר הראיון עם מנתח האישיות נכנס הגבר השני ולקח אותי לחדר אחר שנראה כמו סטודיו לצילומים. במרכז החדר מוקמה ספה בצבע אדום בורדו, ובתקרה נקבעו שורת נורות במה בצבעים שונים.
אל החדר נכנס גבר נוסף עמוס במצלמות, לאחר הכנות קצרות הוא החל להנחות אותי לגבי פוזות הצילום – ישיבה על הספה, שכיבה עליה, עם צעיף, עם כובע מצחייה, עם ספר, וכמובן בעירום מלא.
בהמשך הוא ביקש ממני לאונן כדי שזין שלי יעמוד, כל הניסיונות שלי להעמיד את הזין לא הצליחו. הייתי מתוח מידי, והוא שאל אותי אם אני רוצה חוברות. השבתי בשלילה ואז הוא הפעיל סרט וידאו עם סצנות של אדונים ועבדים. כשגם זה לא עבד עלי הוא אמר לי שלא תהיה ברירה אלא לתת לי כדור ויאגרה כי הוא חייב צילומים שלי עם זין מתוח, וגם למדוד לי את הזין במצב הזה. עצמתי את העיניים וניסית לשחזר כל מיני פנטזיות וזה עבד. הוא צילם במהירות ומדד לפני שהזין איבד גובה.
שוב הוחזרתי על ידי הגבר השני לחדר הראיונות, ואלי אמר שעלי לבצע סדרת בדיקות רפואיות, דומה מאוד לזו שביקש ממני דן – העורך דין.
בגדיי הוחזרו לי ויכולתי להתלבש בחדר הראיונות, ואז הונח על ראשי כובע הגרב השחור והוסעתי ברכב הואן, בשלב מסוים הרכב עצר, כיסוי הראש הוסר, הדלת נפתחה ומצאתי את עצמי ברחוב ממנו נלקחתי.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il