לוח וגיר

22/12/2010

המורה חדווה סרקה איזה תלתל סורר שלא היה בתסרוקתה המוקפדת והמנופחת ופסעה בצעד נמרץ לתוך כיתה י"ב בבי"ס רמת אשלים. מבט זועף היה נסוך על פניה כשהמתינה להשתתקות התלמידים הסוררים ואז החלה בעוד שיעור ספרות משעמם כמנהגה בעשרים וחמש השנים האחרונות. הארשת חמורת הסבר לא סרה מעל פניה של המורה חדווה מאז בעלה עזב אותה לטובת מזכירתו הצעירונת שנה לאחר חתונתם והותיר אותה בודדה, מרירה וזועפת על צעירים באשר הם צעירים. כולם ידעו שהמורה חדווה אינה מהמורים המתרועעים עם תלמידיהם אבל מה שאף אחד מהמורים שעבדו איתה ואף לא מתלמידיה לא ידע זה שמאחורי תסרוקתה החסודה והנוקדנית של המורה חדווה מסתתר משהו אחר, משהו שאיש לא ידע עליו.
למורה חדווה היו עוד חיים נסתרים. למען האמת, אלה לא היו ממש חיים אלא פנטסיה על חיים אלטרנטיביים שהסעירה את המורה חדווה. בשנה האחרונה היא הוציאה, שלא כהרגלה, אלפי שקלים על התמכרותה החדשה: הזמנות דיסקרטיות מחברת ס.מ. שיווק. אכן, המורה חדווה הפכה בשנה האחרונה לאחת מלקוחותיה הטובים ביותר של החברה, אך עד היום לא עשתה כל שימוש בכל מה שהזמינה. המורה חדווה התמכרה לפנטזיה ולא העזה לעשות את הצעד הנוסף ולממשה. 'כשיגיע הזמן הוא יגיע, העיקר שהיא תהיה ערוכה לכל מצב,' היא חשבה עם כל הזמנה נוספת שעשתה.

פיליפ היה תלמיד חדש שהגיע לבית הספר בשלהי כיתה י"א. הוא היה עולה חדש מצרפת שדבר עברית בסיסית ולא הכי מודרנית. פיליפ היה עדין מדי ואירופאי מדי בהתנהגותו לחבורת הנערים והנערות המחוספסים בתיכון רמת אשלים והיה קורבן מושלם להתעללויותיה של המורה חדווה. כבר עם כניסתו לכיתה לפני כמה חודשים הבהירה לו המורה חדווה כי החל מכיתה י"ב הוא לא יזכה אצלה לשום הנחות, עולה חדש או לא, קשיי שפה או לא, שום דבר לא עניין אותה.
"שילמד טוב באולפן בקיץ," אמרה למנהלת, "אצלי בשיעורי ספרות, שנה לפני הבגרות אני לא יכולה לעשות הנחות לאף אחד ולהוריד את הרמה." המנהלת לא ערערה על קביעתה הנחרצת של המורה חדווה, כי עם הצלחות לא מתווכחים. שנה אחר שנה היו תלמידי התיכון מוציאים את הציונים הגבוהים ביותר בספרות בכל העיר ואולי אף בכל האזור.
פיליפ המסכן התקשה לעמוד בקצב העברת החומר בכיתה ובקצב השיעורים והמטלות שהטילה המורה חדווה על תלמידיה חדשות לבקרים. כל אי עמידה במטלות הפכה את פיליפ המסכן ללעג ולקלס מפי לשונה המושחזת של המורה חדווה, אשר פעם אחת אף הביאה אותו כמעט לידי דמעות. פיליפ לא ראה כל מוצא ממצבו. גם מעבר לכיתה אחרת לא יכול היה להוות פתרון כי המורה חדווה הייתה המורה היחידה לספרות בשכבת י"ב ובית הספר שהגדיר את עצמו כבי"ס הומני קבע כמדיניות שכל התלמידים בכל המגמות חייבים לעבור בחינת בגרות בספרות ברמה של 5 יחידות לפחות. גם מעבר לבית ספר אחר לא בא בחשבון כי רק ברמת אשלים היו לימודי גרפיקה ממוחשבת שהיו אהבתו הגדולה של פיליפ, אשר לא היה מוכן לוותר עליהם בעטיה של המורה חדוה המרשעת.

לילוש הייתה תלמידה דעתנית ונמרצת בכיתתו של פיליפ. שמה הרשמי היה לי-נור או לי כפי שנהגה להציג עצמה וכפי שהופיעה ברישומי בית הספר, אבל כל מכריה קראו לה לילוש כבר שנים ואף המורים ישרו עימם קו. לילוש הייתה פעילה במועצת התלמידים ובשמירה על זכויות התלמידים ומה שעשתה המורה חדווה לא מצא חן בעיניה כלל ועיקר. בניגוד להצלחותיה האחרות בשמירת זכויות התלמידים וההערכה הרבה שזכתה לה ממנהלת בית הספר, במקרה של פיליפ היא נכשלה כשלון חרוץ. המורה חדווה זכתה לגיבוי מלא מהמנהלת, שחזרה ואמרה שאם פיליפ מתקשה לעמוד ברמה הגבוהה של הלימודים בביה"ס רמת אשלים, הוא יכול לבקש העברה לתיכון מקיף ז' בגבעת חמציצים. החומה הבצורה שנתקלה בה לילוש במאבק במורה חדווה במישור הפדגוגי גרמו לה להתחיל לחשוב על פתרונות אלטרנטיביים, למשל לחפש איזה כתם שחור בחייה האישיים של המורה חדווה, אך היא עדיין לא ידעה איך לעשות זאת.
לא רק חוש הצדק שלה עמד למול עיניה של לילוש בנסיונותיה להגן על פיליפ, אלא גם המשיכה העזה שחשה כלפיו כבר כשהגיע לראשונה לכיתתה, עוף זר ומוזר זה על גינוניו ונימוסיו הכל כך לא אופייניים לבנים בשכבה. לילוש נמשכה לגופו החטוב, העדין והחלק, לשקט שלו ולביישנותו. היא אפילו שמה לב לבליטה שבמכנסיו כל פעם שהיא הייתה בסביבה, אבל מה שהיא לא שמה לב שכשהיא היתה שם בסביבה, גם סמי הערס היה שם. מה שלילוש המסכנה לא ידעה זה שלא משנה כמה תבליט את חזה היפה או תשרבב את שפתיה הבשרניות, תשומת ליבו של פיליפ לא הייתה נתונה אליה, אלא לסמי הערס שתמיד איכשהו היה בקרבתה.

סמי היה עבריין צעצוע שכזה, ממשפחה שעשתה הון בצד האפור של החוק ורכשה לפני שנים בית מידות בשכונת רמת אשלים היוקרתית. אתה יכול להוציא את האנשים משכונת הפשע, אבל קשה הרבה יותר להוציא את הפשע מאישיותם של האנשים. לארבע עשרה השנים הראשונות בחייו של סמי היתה השפעה מכרעת על אופיו ואישיותו. עד אז כבר הספיקה להטביע בו שכונת הפשע בה גר כל ילדותו את חותמה הסופי. לא עזרו לו מגורים בשכונת היוקרה בשנים האחרונות ולא כל הכסף ששפכו עליו הוריו. אין מה לעשות, סמי נולד עבריין, גדל כעבריין ונותר עבריין. אף שהיום לא היה חסר לו כלום והיו לו כסף ואמצעים ככל בן עשירים מפונק, סמי היה מכור לתחושת הסיכון שבעולם הפשע ולאדרנלין שכל שוד או פריצה הזרימו לעורקיו והסבו לו הנאה רבה. סמי גם אהב בסתר את לילוש. למרות קשיחותו הרבה כלפי חוץ, היה נמס כארטיק ביום קיץ חם בכל פעם שלילוש אפילו רק דיברה אליו.
סמי הירבה לפנטז על לילוש ובלילות היה מאונן במחשבות עליה ועל שדיה המקסימים. למרות שלילוש לא יצאה עם אף אחד קבוע הוא ממש קינא בכל פעם ששוחחה עם מישהו מהבנים בשכבה.

פיליפ המסכן, שנאנק תחת רגלה הדורסנית של המורה חדווה ונחת לשונה המושחזת, מצא נחמה פורתא בפנטזיות שלו על סמי הערס הקטן. עד כמה שיראה הדבר מוזר, פיליפ, האירופאי הענוג נמשך משיכה עזה לסמי, שמילא את חלומותיו הרטובים מרגע שנכנס לכיתה וראה אותו לראשונה. סמי היה לבוש במכנסי ג'ינס משופשפים, חולצת כפתורים משובצת אשר פרט לכפתור אחד באזור הבטן, כל היתר היו פתוחים והבליטו את החזה המוצק והסקסי של סמי ובמיוחד את הפטמות הרחבות והכהות.
בתחילה חשב פיליפ שסמי בכלל הומו. לא בגלל שהערס הקטן הזה התנהג כמו הומו בכלל, אלא בגלל שפיליפ לא ראה אותו מעולם עם שום בחורה, בניגוד לערסים האחרים של בית הספר וגם בגלל שפיליפ ייחל בתוך לבו פנימה שסמי יהיה הומו. פיליפ פינטז על סמי לא מעט.
בחלומותיו היה הזין השחור של סמי חורש באחוריו הלבנבנים של פיליפ שהיה מתעורר מחלומותיו האירוטיים רק כשהיה חש ברטיבות הזרע שנפלט מרוב תשוקה למשהו שהוא לא האמין שיקרה אי פעם במציאות.

סמי שמע שלילוש "מחפשת" את המורה חדווה וגם באיזה שהוא מקום ריחם על פיליפ המסכן והחליט לעשות מעשה. בחשכת הליל של יום שישי האחרון בשעה 3:00 לפנות בוקר פרץ סמי לביתה של המורה חדווה שיצאה לסוף שבוע בים המלח. הפריצה עצמה עברה בקלות רבה. הבית היה קוטג' ישן בקצה השכונה ברחוב ללא מוצא שהיה אפלולי למדי אחרי שסמי דאג יום קודם לשבור את פנס הרחוב היחידי שהיה ממוקם בו. את הפריצה תכנן סמי בתור מעשה נקמה. הוא לא ציפה למצוא שלל רב ותכנן להשחית את הבית ככל שיוכל. לבצע בו וונדליזם של ממש, אבל מה שמצא אחר כך עלה על הטוב שבחלומותיו ונתן ללילוש ובעקיפין גם לפיליפ את התשובה לכל צרכיהם.

לילוש לא ידעה דבר על כל תוכניות הנקמה של סמי והכינה תוכנית נקמה משל עצמה שיצאה לדרך באותו יום שישי, תוכנית שתחלץ את פיליפ המסכן ממלתעותיה של המורה חדווה המרשעת. לילוש הצטיידה במכשיר mp3 קטן עם פונקצית הקלטה וחיכתה לרגע בו תלך המורה חדווה לשרותים.

למורה חדווה, אישה מבוגרת ומוקפדת, היו מנהגים קבועים שלא השתנו כבר שנים. מדי שעה 11:00, בהפסקה הגדולה, היתה המורה חדווה ניגשת לחדר המורים ללגימת שתי כוסות תה מסורתיות, האחת עם לימון והשניה עם נענע והיתה מלווה את שתייתם בבליסת עוגיות אוריאו שהייתה מכורה להן כבר כמה שנים. אחרי כ- 10 דקות היתה פוסעת לה לחדר השרותים להשתחרר מנוזליה העודפים ומשם חוזרת לחדר המורים לישיבה נינוחה נוספת עד תום ההפסקה.
המזל הצטרף לסייע ללילוש במימוש תוכניותיה, ולמזל הזה קראו מנחם אב הבית. לפני חודשיים לקח על עצמו מנחם את פרויקט שיפוץ שירותי המורים אך עיכובים מעיכובים שונים הביאו לכך שעד אותו יום לא הסתיימה סאגת השיפוצים הארוכה הזו והמורים נאלצו להשתמש בשרותים הכלליים הנמצאים בסמוך.

כשיצאה המורה חדווה מתוך אחד התאים בחדר השרותים היא מצאה שם את לילוש עומדת ומחכה ליד הכיורים. להפתעתה, ראתה את לילוש מקרבת את זרועה לפיה ומתחילה ללקק ולנשק את עצמה בקול גדול. עוד היא מביטה בה בתמהון, פצתה לילוש את פיה ואמרה "המורה חדווה מה את עושה לי?"
"מממהה? ממממה?" גמגמה המורה חדווה המופתעת ואז נשמעו עוד מצמוצי נשיקות רטובות של לילוש על זרועה שלה וקולה של לילוש שוב נשמע: "המורה חדווה, די, למה את עושה לי את זה!" ובטרם הספיקה המורה חדווה לומר משהו פרצה לילוש בבכי ונמלטה במהירות מחדר השירותים תוך טריקת דלת.
המורה חדווה לא הצליחה לעכל את המחזה בו צפתה לפני דקות ספורות. היא לא הבינה מה קרה ללילוש, התלמידה המצטיינת והפעלתנית שהחלה להתנהג באופן מוזר כל כך. אולי לחצי הלימודים והפעילויות הרבות שיבשו עליה את דעתה? אולי היא לקחה סמים? המורה חדווה לא הבינה, אבל מה שראתה לא מצא חן בעיניה. היא יצאה מחדר השירותים בהחלטה נחרצת להחזיר את לילוש למסלול. בקשיחות, אם צריך, 'כמו שאני יודעת', חשבה לעצמה. מה שהמורה חדווה לא ידעה זה שקורי העכביש הלכו ונרקמו סביבה והמלכודת הלכה וסגרה עליה מכל הכיוונים.

אביבה המנהלת לא ידעה מאיפה נחתה עליה הצרה הזאת. טלפון נזעם מהוריה של התלמידה המצטיינת לילוש חכמוני שהודיעו לה שקרה לבתם משהו טראומתי בבית הספר רק לפני זמן קצר וכי נמלטה לביתה, הסתגרה בחדרה והיא מסרבת לדבר איתם על כך ואף מסרבת ללכת ללימודים. אלף מחשבות התרוצצו במוחה של אביבה, אבל אף אחת מהן לא התקרבה אפילו לפצצה שהטילה עליה לילוש הבוכיה יומיים אחר כך כשנכנסה לחדרה, נתמכת ע"י יועצת בית הספר והתחילה לגולל את סיפורה.
הטרדה מינית של תלמידה בידי מורָה בין כתלי בית הספר היה מבחינתה של המנהלת משהו שלא יעלה על הדעת. לא עזרו למורה חדווה כל שנותיה הארוכות כמורה מצליחה, ההאשמות שהוטחו בה נחתו על קרקע פוריה. קרקע של דעות קדומות וחשדות מודחקים שהיו למנהלת הצעירה נגד המורה הוותיקה ממנה בהרבה, הרווקה הזקנה וחמורת הסבר. המורה חדווה חייבת להיות לסבית, חשבה לה אביבה. אחרת למה היא לא נשואה? למה בעלה ברח ממנה בשאט נפש לפני 25 שנה או משהו כזה. למה אף פעם לא שמעה עליה בהקשר לגברים אחרים? משהו רקוב בממלכת רמת אשלים ולמשהו הרקוב הזה קוראים המורה חדווה. המנהלת אביבה חרצה את הדין אפילו לפני ששמעה מה יש למורה חדווה לומר.
"כל ההתחסדות הצבועה הזו שלה" היא גוללה בפני בעלה בארוחת הערב "קשיחות, קפדנות, הכל מסיכה אחת גדולה. יש לנו עסק עם לסבית שהטרידה מינית ילדה שעוד לא מלאו לה שבע עשרה אפילו."
"ואולי אלה האשמות שווא?" הקשה בעלה. "מאיפה את יכולה לדעת מה האמת?"
"יש הקלטה שאינה מותירה מקום לכל ספק." אמרה המנהלת ובמוחה כבר הלכה והתגבשה התוכנית איך לטפל בבעיה הקשה שהונחה לפתחה.

המורה חדווה פסעה לה בקור רוח וחסרת כל דאגה למשרדה של המנהלת למחרת היום והופתעה לגלות את המנהלת אביבה בפנים חמורות סבר, שלא כהרגלה. קור מקפיא נשב מכיוונה של המנהלת אל המורה חדווה, שהחלה להרגיש שמשהו משונה מתרחש פה. שהמנהלת הצעירה איבדה את יראת הכבוד שתמיד רחשה לה ומבט מוזר של בוז ושאט נפש התנוסס על פניה.
"הגיעו אליי ידיעות חמורות ומדאיגות ביותר לגביך." פתחה המנהלת ואמרה, "ולמען האמת אינני יודעת אפילו מאיפה להתחיל."
'אשר יגורתי בא לי', חשבה לה המורה חדווה בחרדה רבה. 'אבל איך? חברת ס.מ. שיווק הבטיחה לה שיש דיסקרטיות מוחלטת במערך המשלוחים וההפצה שלה. מישהו פה מעל בתפקידו, אבל אין לה שום אפשרות להתלונן…'
רק אז הבינה המורה חדווה, לחרדתה הרבה, שלראשונה מזה 25 שנה נקלעה למצב שלא ידעה כיצד להתמודד איתו ולכן החליטה להגיב בדרך היחידה שידעה כל חייה. לתקוף. להלחם.
"אני לא יודעת בדיוק על מה את מדברת, אבל אם זה קשור לחיי הפרטיים, אני חושבת שאין לבית הספר שום זכות להתערב…" אמרה המורה חדווה אך המנהלת קטעה אותה באמצע דבריה.
"שום זכות להתערב? עניינים פרטיים? הטרדה מינית בין כתלי בית הספר זה עניינים פרטיים? מאיפה יש לך את החוצפה אני לא מבינה? ואני עוד רציתי להציע לך לפרוש מרצון…" אמרה המנהלת בכעס רב.
"איזו הטרדה? מה פתאום לפרוש? את מדברת עליי? יש פה איזו טעות, זה לא יכול להיות!" אמרה המורה חדווה הנדהמת.
"חבל לך על הזמן לנסות להכחיש, יש הקלטות. הדרך היחידה שלא תוגש תלונה למשטרה כנגדך על הטרדה מינית, היא שתפרשי מרצון." אמרה המנהלת וחתמה את הדיון במילים: "את יוצאת לחופשה לאלתר ויש לך ארבעים ושמונה שעות להודיע מה החלטת לפני שיינקטו נגדך צעדים מנהלתיים אחרים. אני לא מציעה לך להסתבך עם ההורים של לילוש. אם לא תהיה להם ברירה הם יפעלו כנגדך בכל הכוח העומד לרשותם."
רק אז התחילה המורה חדוה להבין מה קורה, את גודל העלילה ואת המבוי הסתום שנקלעה אליו, אבל עדיין לא הבינה למה זה מגיע לה. מה היא בכלל עשתה? זה הפרס שהיא מקבלת על עשרים וחמש שנה של עבודה מסורה בהם הביאה אלפי תלמידים להצלחה בבחינות בגרות? זה מה שמגיע לה? אבלה וחפוית ראש אספה המורה חדווה את חפציה ועזבה את בית הספר בדרכה לביתה הריק.

סמי היה מאושר עד הגג. בחלומותיו הכי וורודים הוא לא ציפה למצוא דבר שכזה ובטח שלא במרתף ביתה של חדווה מורתו המרשעת. "ס.מ שיווק" קרא סמי את הכתוב על האריזה. סמי שמעודו לא נתקל בחפצים כמו אלה שמצא בבית של חדווה ניסה לשער למה הם משמשים ובייחוד מה חדווה עושה איתם. "היא בחיים לא השתמשה בזה," פסק סמי "הכול סגור וארוז." סמי התבלבל מעט, לא מבין לשם מה חדווה מחזיקה כמות כזו של אבזור בביתה ולא עושה בהם כול שימוש. "אולי זה לא שלה," הרהר סמי בקול רם, "אולי יש לה מישהו." חשב. "כן, כן, יש לה מישהו." החליט סמי חד וחלק כי הציוד איננו של חדווה וכי הוא משמש אותה ואת בן זוגה הסודי.
סמי חשב כבר על המהלך הבא שלו. עתה הוא כבר לא התעניין לנקום בחדווה ולרצות את לילוש. במוחו נרקמה תוכנית טובה יותר וזדונית יותר מהראשונה. "לילוש תמות על זה," הוא חשב לעצמו, "זה יותר טוב ממה שיכולנו לדמיין אי פעם." סמי הצטייד במצלמה ובשעת לילה פקד בשנית את ביתה של חדווה. הוא עמד מחוץ לביתה, מציץ מבעד לחלון מחפש איפה חדווה. במוחו חשב לתפוס אותה ברגע מביך ואז יוכל לסחוט ממנה ככול העולה על רוחו. "זה ישפר לי את הציון פלאים," חשב והחל מריץ בראשו מה יוכל לסחוט מחדוה בתמורה לשתיקתו.

פיליפ המסכן לא ידע את נפשו מרוב אושר ביום בו הושעתה המורה חדווה מבית הספר. השמועות ששטפו את בית הספר דיברו על רומן סודי בין המורה לבין מישהו מהתלמידים. כל אחד ניסה לנחש במי מדובר אבל איש לא העלה על דעתו במי באמת מדובר. מה שאף אחד לא הצליח להבין היה, מי מהבנים של בית הספר יחשוק בכלל במורה חדווה המרשעת.
כדי להזין את חלומותיו הפרועים על סמי הערס ולתת להם אחיזה קטנטנה במציאות, החל פיליפ לעקוב אחרי סמי בסתר. בכל פעם שהוא עשה זאת הוא רק חלם על הרגע בו יסתובב אליו סמי, יחייך אליו חיוך גדול ויאמר "פיליפ, בדיוק חשבתי עליך." ואז יגרור אותו לחורשה הקרובה ויבצע בו את זממו, אבל סמי מעולם לא הסתובב ומעולם לא דיבר איתו.
בלילה בו פרץ סמי לביתה של המורה חדוה, פיליפ היה בארוע משפחתי ולכן החמיץ את כל האקשן ואף לא ידע עליו דבר וחצי דבר, אולם בלילה בו חזר סמי מצוייד במצלמה, הסתתר גם פיליפ בין השיחים שמול הבית וליבו הולם בפחד.

המורה חדווה נכנסה לביתה וירדה למרתף. היא אחזה בידה קופסת קרטון קטנה שהיה כתוב עליה "סט 1.01". 'מעניין,' חשבה לעצמה, 'מעולם לא פתחתי את זה.' ובהחלטה של הרגע קרעה את נייר הסלוטייפ מעל האריזה. היא הוציאה מתוך הקופסא שקית ניילון קטנה שעטפה בתוכה כיסוי עיניים שחור וקטיפתי, זוג אזיקים וקולר צוואר מתכתי עם שרשרת. היא קרעה את העטיפה ואחזה בכיסוי העיניים ביראת כבוד. כיסוי העיניים היה עבה ומסיבי מבד שחור וקטיפתי נעים למגע. המורה חדווה התפתתה עוד קצת וקרבה את כיסוי העיניים למצחה. היא לבשה אותו על עיניה, מתענגת על מרקמו ומגעו העדין, נהנית מהחושך שנוצר לה ושיחקה באצבעותיה בסגירה ופתיחה של האזיקים והקולר, במין מונוטוניות מרגיעה שכזאת.

סמי נדרך מחוץ לחלון והחל מצלם קומץ תמונות, תופס את המורה חדווה לא מוכנה ויותר מזה לא רואה ולא יודעת כי הוא שם בכלל. אלמלא אתרע מזלו שהמורה חדווה הורידה את כיסוי העיניים בדיוק ברגע שהפלאש הבזיק באפילה, היתה מזימתו של סמי צולחת בלא שהמורה חדווה הייתה יודעת מאומה עד לרגע שבו עולמה האפלולי היה נחשף כלפי כל. לפתע שמע סמי קריאה מכיוון הבית "היי, מי זה שם?" הוא החל להמלט, אבל בדרכו הסתבך שרוולו בגדר תיל שהסתתרה בין השיחים ובעודו נאבק להשתחרר הרגיש יד כבדה מונחת על כתפו ואת המילים: "סמי? מה אתה עושה כאן?" רגע לפני שהוא התעשת, סמי כבר היה אזוק בידיו ולצווארו קולר מתכת ושרשרת בעזרתם הובל כלאחר כבוד למרתפה האפלולי של המורה חדווה.
פיליפ, שראה ממקום המסתור שלו כי המורה חדווה תפסה ואזקה את סמי, החל גם להתרגש. בפנטזיות שלו זה היה הוא שתופס כך וכובל את סמי ורותם אותו למימוש הפנטזיות הרטובות שלו עליו, מה שגרם לו כבר אז לזקפה חזקה. הוא המשיך לעקוב אחרי סמי והציץ מהחלון הנמוך במתרחש במרתף.

המורה חדווה לא חשבה. היא פעלה באופן אוטומטי כאשר אביזרי סט 1.01 שעד לאותו יום שכנו לבטח באריזתם, היו עתה כרוכים על ידיו וצווארו של סמי הערס. זעמה הרב של המורה חדווה על העוול שנגרם לה, שיבש עליה את דעתה בעודה נועלת את שרשרת הקולר לאנקול שהיה מעוגן לקיר המרתף ושטפה את סמי בשצף קצף: " אתם עשיתם יד אחת נגדי, אה? אני אגדע את היד הזו שהתרוממה עליי לקפד קריירה של עשרים וחמש שנה, אני כבר אראה לכם מה זה להתעסק עם המורה חדווה. רק קודם תאמר לי… מי עוד שותף איתך ועם לילוש במזימה הזו להכפיש את שמי?"

סמי עוד לא התאושש מההלם. פתאום כנגד אדנותה התקיפה של המורה חדוה, עבריין הצעצוע הזה הפך לפודל מסכן שהביט בגורלו בעיניים כלות. כשלא השיב שמע לחרדתו את המילים: "טוב, אם כך אתה לא מותיר לי שום ברירה." והבחין במורה חדווה הפוסעת אל ארון האביזרים ומוציאה מתוכו שוט בן תשע זנבות.
"מה.. ממממה את עושה?" גמגם סמי אחוז הפחד.
"אני הולכת להצליף בך עכשיו עד שתאמר לי מי עוד שותף במזימה. מה גרם לכם לפעול כך נגדי יום בהיר אחד…" ואז נחת השוט על כפות רגליו היחפות של סמי המסכן בפעם הראשונה שפלט זעקה לאוויר.

פיליפ כבר היה עסוק באוננות נמרצת ברגע שהמורה חדווה החלה להצליף בסמי, עד שהוא גמר בגדול, מנסה לחנוק את צעקת הגמירה שלו שבאה יחד עם צרחת הכאב של סמי כשאחת ההצלפות ניחתה בטעות בסמוך לזין שלו.

המורה חדווה סיימה את הסשן וכשרצתה ללכת לישון היא אזקה את סמי למיטת ברזל שהייתה שם במרתף, יד אחת לכל אחד מעמודי המיטה וגם את הרגליים קשרה בחבל לעמודי המיטה הנותרים, אך סמי שהיה כבר מת מעייפות נרדם דקות ספורות אחר כך.

סמי חלם על לילוש. בחלומו לילוש מגיעה אליו, פוסקת את פיה הוורדרד המתוק ויורדת לו על הזין. בחלומו היא גם מרימה את שולי חצאית המעודדות הקצרה שלה ומתיישבת על הזין הזקור שלו ומתחילה לרכב עליו. החלום היה כל כך טוב שסמי לא רצה להתעורר ממנו בכלל, אבל הרגע הבלתי נמנע הגיע כשהוא גמר, התעורר, ומצא את עצמו כשהזין השחור והגדול שלו תקוע באחוריו הלבנבנים והחלקים של פיליפ, שיושב עליו בנונשלנטיות, עיניו עצומות והוא דוהר באיטיות על הזין שלו.
"פאק, מה אתה עושה?!" קרא סמי וניסה להדוף את פיליפ מעליו, דבר שהיה קצת קשה לביצוע כשידיו ורגליו כבולות. פיליפ, שהתעורר מהטראנס הענוג בו היה שרוי, נבהל לרגע אבל אז החליט שהתפתלויותיו של סמי וכל נסיונות ההשתחררות שלו, רק מענגים אותו עוד יותר והוא המשיך בדהרה, כשסמי, על כורחו גמר שוב בתוכו, ממלא אותו במטען החם שלו.
"עוף ממני, יא הומו!" צעק סמי אך פיליפ המשיך לדהור עוד רגע קט, עד שהשפריץ בעוצמה הישר לתוך פיו הזועק של סמי שרק התפרע עוד יותר כשזה קרה אבל מלבד לירוק את הזרע מפיו, לקלל ולצעוק, לא ממש יכול היה לעשות משהו.
"אני כבר אזיין אותך, יא הומו מניאק. יא מזדיין, אני אקרע אותך!" איים סמי, אך פיליפ שחש שידו על העליונה העז עוד לומר לו, "בבקשה…אם בא לך לזיין אותי שוב, אני אשמח".
"כוססססססאמממאמממק, יא מתחנגל!" זעק סמי ופניו מאדימות מכעס, אך הזין השחור הגדול שלו עדיין תקוע באחוריו הלבנבנים של פיליפ הענוג.

המורה חדווה התעוררה משנתה מכל הרעש והמהומה וירדה במהירות למרתף לראות מה קרה. כשנכנסה לשם לא האמינה למראה עיניה כשראתה את סמי הערס מזיין את פיליפ הענוג. בהתרגשות רבה שלפה את האייפון שלה והחלה לצלם את המתרחש, אבל לפתע החלה להרגיש בחילה וצבת ענקית איימה לעקור את ליבה מחזה. מחשבתה האחרונה היתה שהנה זה קורה גם לה. גם היא כאימה לפניה, לא תזכה לחגוג את יום הולדתה החמישים.

סמי היה הראשון שקלט מה קרה. "תמצא את המפתח ותשחרר אותי מהר." אמר בבהלה לפיליפ, "אנחנו חייבים לעוף מפה לפני שיאשימו אותנו שהרגנו אותה." אבל לפיליפ, שחיכה לפנטזיה הזו שלו כל כך הרבה זמן, היו מחשבות אחרות. הוא ירד מהמיטה, אמר לסמי להיות בשקט כי יש לו תוכנית שתוציא את כולם נקי.

פיליפ ירד מהמיטה, אחז בגופה הרופס של המורה חדווה ומשך אותה במעלה המדרגות לסלון. אחר כך הוציא מתיקו את ספר ה"החטא ועונשו" שאותו למדו באותה עת בכיתה ואת מחברת הספרות שלו וצלצל למד"א. "תגיעו מהר, המורה שלי התמוטטה באמצע שיעור פרטי. אני בביתה ברח'…" פלט פיליפ את קטעי המידע החיוני וישב להמתין בשלווה לצוות הרפואי, כשסמי הכבול ממתין בשקט מתוח במרתף שלמטה.
בינתיים ערך פיליפ חיפוש קצר בבית ומצא צרור מפתחות רזרבי אותו מיהר לשלשל לכיסו. לאחר שהאמבולנס הגיע והרופא קבע את מותה של המורה חדווה מהתקף לב קטלני, יצא פיליפ מהבית כשהוא מתאמץ למחוק את חיוכו על ששתי בעיותיו הגדולות נפתרו ביום אחד: הצקותיה של המורה חדווה וחרמנותו הגדולה על סמי הערס, שעוד לא ידע מה מחכה לו. דבר אחד שכח פיליפ בחפזונו, האייפון של המורה חדווה שבו מצולמים הוא וסמי רגע לפני מותה של המורה חדווה ואשר עדיין היה לפות בידה בעת שצוות מד"א פינה אותה מהבית.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il