ליברטניות – פרק א'

10/10/2010

"you will never find me in default regarding perversion! Lust is now my only
god , the single measure of my conduct, the sole basis of all my actions…" Philosophy in the boudoir / Marquis De Sade

הכרות
האנושי נהנה להתעטף במחשבה הנוחה כי חייו מוכתבים לו מראש על ידי אותם אלים אכזריים אשר כוחם מגיע לכל קצוות תבל והם נהנים לשטות בו.
אך הדבר המכריע ביותר בחיים אלו, הינו אופיו של אותו אינדיבידואל והוא זה אשר לבסוף חותם את גורלו.
אתם, לבטח תחשבו שאת מעלליי מכתיבים אותם אלים – טעות בידיכם. אופיי החופשי, המבצע אך ורק את תאוותיו ותשוקותיו שלו עצמו, מתעתד להתל באלה שנקראו בפיכם אלים.
מעולם לא היו בי סמליים דתיים, לא בתודעתי, לא איתי ולא עליי. כל חיי שאפתי להגיע למקור הכי טהור של הקיום עצמו, ולהוריד את כל הנגעים שהוסיפה על מקור זה החיה הקרויה אדם, בניסיון להביא את עצמה להבנה כלשהיא באשר למהות חייה. הבנה שגויה ברוב המקרים, ובפעמים החשובות ביותר, בנוסף לויתור על כל היכולות הטבעיות שלה למען גאולה זו או אחרת, וישועה מובטחת אך חמקמקה יותר מבתולה זקנה בהרמון קיסרי. עד כדי כך, שהחיה 'אדם' נתנה לעצמה להיות מובלת על ידי הבנה זו כעבד לאלו אשר השתמשו באווילות זו ככלי נשקם .
הרצון העז להגיע לליבת האמת היה דבר ששאפתי להחדיר לכל תלמידותיי, שכבה אחר שכבה נשרה מעליהן והן נפתחו בפניי .רצונותיהן הישנים, אותן תשוקות, חירויות מקוריות שנדחקו לשוליים, עלו וצפו ממעמקי בטנן וליבן לתוך מחשבותיהן וישר אל תוך ידיהן הכול-יכולות.
בתחילה, רבות מהן התקשו להכיל את אבדן דרכן הישנה ואת הרגשות המתעוררים בהן וסוחפים אותן, עד כי כך שהייתי חייבת להניחן לנפשן.
עקבתי אחריהן.
כולן הסתגרו בחדריהן ובחדרי ליבן, חלקן בכאב ורובן בפחד. אך אף אחת מהן לא פסחה על כך שכוח חדש נגלה בפניהן. כל אחת ואחת מהן מצאה חיות שלא הייתה ידועה לה קודם, שמחה, שחרור וסיפוק החלו לזרום בדמה. רגשות אלו היו אמיתיים, מתוך הליבה, מתוך המקור, כאשר הם צצים לא ניתן להניח להם וחייבים לפעול על פיהם. ברגע שתלמידותיי הבשילו, כל דבר שעשו נעשה בתוספת עצומה של כוח, שמחה והתלהבות אדירה.
כח ראשוני, זה הגיע לכל מקום בחייהן שהחלו להתפרס על פני מרחבים שבעבר נחשבו אסורים וכעת לא פסקו לגדול ולהתרחב, ולהוסיף לתלמידותיי מידה של משמעות וכמובן הנאה שלא פסקה להתעצם.
נאלצתי למצוא זמן ומקום מתאימים ובחשיבות ראשונה, הזדמנות נדירה כדי להשיג את התלמידות הנחשקות הללו. כיאה לפשע, שכן כך וודאי תקראו למעשיי. שעת החטאים הייתה ידועה, אור היום לא יוכל להסתיר את אשר הוא עוון וחטא בפני אלוהיכם, והלילה… הלילה צופן בחובו נפלאות נסתרות. באשר למקום, העדפותיי כבר ידועות לי ודורשות מקום נוח ומבודד שאוכל לפעול ממנו על מנת להרגיע במהירות האפשרית את הדם הרותח בקרבי ומתסיס את מחשבותיי.
מקום המתאים לתפקיד זה, מצאתי באחד הכפרים המבודדים בבריטניה שבו התגוררתי בתקופת לימודיי, משועשעת מההמצאות החדשות שבני משפחת האדם ממציאים ומלמדים את שאר בני המשפחה כאילו היו אמת. נשמות עדינות, סקרניות ונחושות רבות, הציפו את הקמפוס ואת הכפר בו ביליתי זמן רב מזמני הפנוי, קרקע פורייה זו רק חיכתה שאקטוף את פירותיה ואשביע את נפשי. כל שנותר לי היה-לאתר נקודה מבודדת ונוחה.
צורך זה, ואהבתי לחופש שבטבע, הובילו אותי לחפש באזורים הכפריים מחוץ לקמפוס. חסרונם של הארכיטקטורות האפורות ציננו את דמי התוסס ואפשרו לי לחשוב שוב על תוכניתי וכל הדרוש כדי לקיימה לתקופה ארוכה. הנופים הירוקים כחולים היו לי להשראה הגדולה ביותר, ומנהגי היה, לצאת למרחבים אלו בכל פעם שלא יכולתי לסבול עוד את נזקי האדם מסביבי שהיו פוצעים את בשרי ואת נפשי.
בליבי, טבע ללא מגע יד אדם שווה ערך הוא לנקטר ולאמברוזיה של האלים שלכם, וכאשר האדם מרשה לעצמו להרוס מראות אלו ואת אשר הם צופנים בחובם, הורס הוא למעשה את קיומו עצמו, את בסיס שלוותו לה נפשו זקוקה בכדי להתקיים כאחת. שלמה.
לאחר שיטוטים רבים, עלה על דעתי שתכסיסיי- רצוי שיתרחשו בתוך הקמפוס, והאזור הכפרי יישאר בתול עד שאלמד אותו על בוריו. כך נבחרה כנסיית הקמפוס, בהיותה לקראת שעות הלילה המאוחרות מקום שקט, חשוך ומבודד.
אשר להזדמנות, הציד הוכיח את עצמו מהנה ממש כמו הטרף ואת כל מסעות הציד שלי ותוצאותיהם ברצוני לחלוק עמכם. להעיז ולנסות לרגש את לבבותיכם ולקוות שתזכו לאותו עונג לו זכיתי אני.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il