למקסיקו וחזרה – פרק יח'

13/07/2015

צריך לצלצל פעמיים

צלצול טלפון. אחותו של אושרי ממקסיקו."אבא נעלם."

"אבא נעלם לי כבר לפני כמה שנים."

"אושרי, בבקשה."

"ריקה, מה את רוצה שאני אעשה?"

"הוא אמר שהוא נוסע לכנס באורוגוואי, אבל הוא בכלל לא יצא מהארץ."

"אני מקווה שכשהוא יחזור, יהיה לכן את האומץ להתעקש שייתן תשובות."

גדר גבוהה. שערים חשמליים. אי שם בתוך שטחי ענק של מטעים שכנה וילה מפוארת ששימשה את קרטל הסמים הידוע לשמצה. דוקטור בלקין הובא לשם בעיניים קשורות כדי לנתח איזה ברון סמים שנפצע קשה לאחר היתקלות עם המשטרה המקומית, וכשראה את חומרת הפציעה דרש צוות רפואי מיומן שיסייע בעדו. אמרו לו שכל מה שיש לו הוא בחור בעל ידע רפואי מסוים בסיעוד שנתן טיפול ראשוני מציל חיים, ונזירה מפורטוגל.

הברון נותח בחדר ניתוח שאלתרו במקום, ונזקק להשגחה צמודה מסביב לשעון כדי למנוע זיהומים. הרופא הכשיר את הסעודי ואת הנזירה להשגיח על הפצוע ובזכות זה הישאם ואיזבל זכו לחופש יחסי, שכן ממילא הגדרות והשומרים והבידוד מנעו אפשרויות בריחה.  באחד הערבים, בתום המשמרת המדומה שלו, הישאם נקרא לחדרו של פדרו, אחד המפקדים. פדרו ישב בתוך ג'קוזי מבעבע וביקש ממנו להיכנס, כדי שיוכלו לדבר.

"אין לי בגד ים."

"גם אני בלי. היכנס."

הישאם פשט את בגדיו ופדרו סקר בהנאה גלויה את גופו. "הדוקטור אמר שאתה טוב במה שאתה עושה."

"אני משתדל."

"אנחנו צריכים מישהו כמוך, שמדבר ערבית, שקורא ערבית ושמכיר את המנטליות הערבית כדי לקדם עסקאות עם בני עמך."

"אני אסיר פה, אתה זוכר?"

פדרו הציע לו לשקול הצעה שתרחיב את גבולות החופש שלו. ורמז לו רמיזה עבה שכדאי לו להיות נחוץ כדי להציל את חייו.

"ראית מה קרה לבחור שתפסו במלון. אחרי שחקרו אותו ואחרי שהבינו שלא תהיה ממנו תועלת, הרגו אותו."

"אללה ירחמו."

"מה בכלל באת לעשות במקסיקו?"

"הייתי אמור להיפגש עם סוחר נשים בשביל הבוס שלי." הישאם סיפר לו שהוא עובד בשביל אדם שקוראים  לו עבדלכרים שמנהל מבלגיה סוכנות שמשיגה נשים זרות לעשירי סעודיה והאמירויות שמאסו באופיין הכנוע והצייתני של הנשים המקומיות.

"כמה הוא מוכן לשלם בעד המשלוח שיש לנו במרתף?"

"להערכתי כלום. הוא  לא היה לוקח את הבנות שאתם מחזיקים פה."

"מדוע?"

"הן רזות מדיי ומורעבות ויעשו כל דבר בשביל אוכל, ויש להם סימני שלשלות על הידיים ועל הרגליים. זה אומר שאתם מציעים אסירות מיואשות והוא מחפש צעירות תוססות ופרועות שצריך לאלף. בשביל הרבה גברים כבדים אצלנו אילוף הנשים האלה זה לא רק סקס אלא, בעיקר, הכנעה של מה שמסמל את החולי ואת הפריצות של תרבות המערב. דרך כיבושן של הנשים האלה הם חוגגים את ניצחונם. מה שאני מנסה לומר לך זה שאתם, במו ידכם, משחיתים את הסחורה."

הישאם התרומם כדי לצאת מהמים אלא שפדרו משכו באחת מרגליו. הישאם התיישב על מעקה הג'קוזי ופדרו הרים את גופו המקועקע אל בין רגליו של הישאם ולכד את איברו בשפתיו. הישאם הסתכל מלמעלה על האיש עם עורף הפר. פדרו ידע למצוץ. הישאם תפס את ראשו של פדרו והניעו במהירות לפנים ולאחור ופדרו זרם. אחר כך פדרו התרומם וירד לאיטו אל השרביט הסעודי.

"רגע. קונדום."

"לא צריך."

"בשבילך. באירופה השתוללנו בבתי זונות ולא נזהרנו."

פדרו מתח קונדום והתיישב על ירכיו של הישאם כדי למצות את החדירה, ואחרי שהרגיש כי הקצה הגיע, עלה וירד עד שהישאם גמר בתוכו.

"סלק מפה את הקונדום. שאף אחד לא ימצא אותו בטעות."

למחרת היום הבנות שוחררו מכבליהן, וקיבלו מזון איכותי. פדרו ידע שאם יביא עסקה טובה בזמן שהברון מחלים מפציעתו, זה יעשה לו טוב בשורות הארגון.

"קשר אותי עם הבוס שלך."

"קח אותי לטלפון."

"זה לא יקרה. שיחות כאלה אנחנו עושים מחוץ לווילה."

"אם ככה, יש בעיה. עבדלכרים מאוד חשדן ותצטרך לשכנע אותו שאני איתך."

"נצטרך לחשוב על משהו."

"אתה יודע מה, יש לי רעיון שיישמע לך אידיוטי. כשאתה מתקשר אליו, הגד לו שבצל סגול הרבה יותר טעים מבצל לבן. אולי הוא ייזכר בוויכוח שהיה לנו לפני שנסעתי ויידע שאני קישרתי בינכם."

בעודם מדברים, אחד השומרים נכנס פנימה ופדרו הורה לו להתפשט. למנואל היה גוף יפה ומתעתע – גוף נערי עדין שעוטר בקעקועים של חברי כנופיות ותיקים. פדרו הורה למנואל להישען קדימה ובא מאחוריו. פדרו סימן להישאם לחדור אליו. הישאם שם על עצמו קונדום ופילס דרכו לפתח הצר. פדרו השתולל בין השניים. הישאם אחז בחזהו השעיר של פדרו וחש את הזיעה נאגרת על גופו. מנואל גמר בתוך כף ידו של פדרו והישאם גמר בתוכו. פדרו התמכר להישאם. לטעם גופו. לאבריו המחושלים. לזיונים איתו. לשיחות איתו. הישאם החליט להתחבר אליו כדי למצוא דרך מוצא החוצה וכדי להשפיע עליו לשמור על החטופות.

פדרו, מצדו, התקשר לעבדלכרים שדרש אימות נוסף.

עברו שבועות ובוילה הייתה תכונה לקראת בואו של איש חשוב. החיילים צחצחו את המקום לכבודו של פרנסואה, תמנון צרפתי שבחש בעסקות נשק עם רודנים, עם ארגוני טרור ועם כנופיות פשע. אחרי כמה שעות של דיונים בדלתיים סגורות, הפמליה עזבה. פרנסואה קיבל את הצעתו של פדרו להשאיר את הבן סטפן בוילה, כאיש קשר. שניהם ידעו למה וגם האבנים הקטנות שריצפו את הג'קוזי ידעו למה.

בלילה הישאם נקרא לג'קוזי. ליד פדרו ישב בחור שהוא לא הכיר. פלג הגוף שמעל קו המים היה בנוי היטב. הפנים בלטו בחיוורונן וההיגוי היה צרפתי מובהק. "כנס למים."

פדרו אף פעם לא דיבר להישאם בלשון ציווי ואף פעם לא כפה עצמו. להיפך. הישאם הבין מיד שהצגת השליטה הזו נועדה לעשות רושם על הזר. הישאם פשט את בגדיו ונכנס למים.

סטפן התקרב אליו וסגר את אצבעותיו על האיבר המנומנם, "ישן, מה?"

"צריך להעיר אותו."

סטפן סימן להישאם לעמוד. פדרו נשען על דופן הג'קוזי ונגע בעצמו מתחת למים. סטפן סיפר אודות ימיו כשחקן כדורגל ואודות החלוץ האלג'יראי שהיה להם בקבוצה ואיך אחרי כל משחק האלג'יראי היה מזיין אותו במלתחות תחת המים הזורמים.

"היה לו זין כמו שלך. אם יש משהו טוב אצלכם הערבים, זה הדבר הזה."

סטפן החל למצוץ, ופדרו התקרב ושלח את לשונו לאיבריו האחרים של הישאם. סטפן הסתובב והקים גם את פדרו, עבר למצוץ לו וסימן להישאם להיכנס לתוכו. הישאם קדח בתוכו וסטפן התפתל והשמיע כמה מלים בודדות שידע בערבית, מילים שנשמעו כמו דיבוב גרוע של סרט כחול. סטפן הדף את פדרו הנמצץ על גבו והשכיבו מחוץ לג'קוזי. סטפן הלביש קונדום על פדרו, השתחרר מהישאם והתיישב על פדרו. הוא פער את אחוריו בפיסוק רחב והזמין את הישאם להצטרף. הישאם בא מאחור ונדחק לחור שכבר הכיל את פדרו. שני האיברים התחככו זה בזה בתוך המנהרה הצרפתית שלא ידעה שובע. אחרי שצנחו מסופקים ומזיעים, הישאם התלבש כדי לחזור לחדרו. סטפן אחז בידו. "אל תלך. הלילה עוד צעיר." פדרו הנהן שזה בסדר. שהוא יכול להישאר.

פדרו אמר שהוא צריך ללכת לראות מה קורה, והישאם שהבחין במחשב הנייד של סטפן כבר טווה תכנית. הוא נכנס עירום לג'קוזי וסטפן מיהר להצטרף אליו. תוך כדי דיבורים, התיז מים, כאילו בהיסח דעת, על המחשב וכשסטפן שם לבו למחשב הרטוב שלו, נבהל.

"תן לי לבדוק לך אותו."

"אי אפשר. יש כאן קבצים שאם תראה אותם, אצטרך להרוג אותך."

"אתה יכול לעמוד לידי. הבדיקה לא מצריכה כניסה לקבצים."

סטפן הדליק אותו והישאם העלה תוכנה שהקפיצה חלונות שנפתחו ושנסגרו. אחרי כמה פעולות, לחץ על התחל מחדש והמחשב סגר עצמו ועלה שוב.

"עכשיו אתה יכול לבדוק אם הקבצים שלך נפגעו."

הישאם הסב ראשו והתרחק מהמחשב כדי לתת לסטפן פרטיות. אחר כך חזר לג'קוזי. סטפן סיים את ענייניו עם המחשב ושב למים, רעב ומשתוקק לעוד זיון.

הישאם המשיך לעשות חיל. בדרכו הקסים את חיילי המקום וכבש את ליבותיהם. כבר לא רק פדרו ומנואל נהו  אחריו. בזכותו, כבודם של השבויים נשמר והם זכו לטיפול הולם. בהרבה מובנים, הבחור הזה הפך את החטיפה הנוראה לחוויה הרבה  פחות מפחידה.

גם דוקטור בלקין נשבה בקסמו של הצעיר. בימים שפדרו לא היה מעסיק את הישאם, הישאם היה יושב עם דוקטור בלקין. הישאם סיפר לו אודות  ילדותו אצל משפחת אמו במזרח ירושלים ואודות נעוריו בסעודיה ובדובאי, לשם נסעו בעקבות עבודתו של האב כסוחר תבלינים.

"בישראל היית?"

"בירושלים. לפעמים היינו הולכים לתפילות יום ששי בהר הבית. ואתה?"

"הייתי כמה פעמים בעיר הזו."

"אתה יהודי, דוקטור. נכון?"

"כן. מאיפה אתה יודע?"

הישאם הוביל את הרופא לחדרו, שלף אבן מהקיר ומתחתיה הוציא שרשרת עם מגן דוד.

"כשהגעת לכאן בפעם הראשונה מצאתי את זה על הרצפה. לא אוהבים פה יהודים אז החבאתי."

"השרשרת הזו של הבן שלי. הוא עזב את הבית לפני כמה שנים ועזב את מקסיקו."

"לאן?"

"הוא חי היום באירופה."

דוקטור בלקין החליט להיות זהיר ולא לספר שהבן שלו נמצא בישראל. מי יודע, אולי בזמנים האלה זה לא נורא להיות יהודי, כל עוד אתה לא מזוהה עם מדינת ישראל השנואה.

" אם הוא היה כאן לידך עכשיו. מה היית  אומר לו ?"

"הייתי אומר לו משהו שלא אמרתי לו הרבה מאוד זמן, שאני אוהב אותו ומתגעגע ושאני רוצה לשוב ולהיות חלק מחייו."

"ומדוע לא אמרת לו לפני שהגעת לכאן?"

"לא הרגשתי צורך. חשבתי שזה ברור. לפעמים אני חושב שטוב שקורים אירועים כאלה כי כשמרגישים את הסכנה ואת הבדידות, פתאום מבינים מה חשוב באמת. מאז שאני כאן, גם לי יש מחשבות על דברים שלא עשיתי ושהייתי צריך או דברים שעשיתי ולא הייתי צריך."

"הלוואי ואללה ייתן לך ההזדמנות לתקן."

פדרו ביקש לקרוא להישאם. הישאם יצא לחדרו ובדרך הגיח מנואל ומשך את ידו לחדר צדדי. "יש כאן אנשים לא מתאים להם מה שאתה עושה כאן. אתה מייצר לעצמך אויבים."

"מה אתה מציע לעשות?"

"פקח עיניים. ינסו לגרום לך לעשות דברים שיכעיסו את פדרו כדי שיסיר את חסותו ממך וכדי שתהיה הרבה יותר פגיע. עכשיו אני מסתלק מכאן ואנחנו לא דיברנו."

"רגע. יש מישהו מסוים."

"כן. ניקולא. עד שאתה הגעת הוא היה הזיון הקבוע של פדרו ואיש סודו. עכשיו הם התרחקו."

"מה הוא כבר יכול לעשות?"

"מספיק שהוא ישלח אותך למקום שאסור לך להיות בו כדי שתהיה לו סיבה לירות בך. היה זהיר."
"עוד משהו?"

"אני אפקח עין. עכשיו אני עף. לא הייתי פה ולא דיברנו."

ריח הסכנה מתחיל לבעבע. הישאם הבין שעליו להוריד פרופיל. באחת הפעמים שפדרו לא היה בוילה, הישאם נקרא לחדרו ומצא שם את ניקולא בתוך הג'קוזי.

"התפשט והיכנס. אני רוצה לזיין את התחת הערבי שלך." וכדי שיהיה ברור מה הוא מתכנן לו, ניקולא התרומם וטלטל בידו איבר גדול ועבה.

"זה לא יקרה."

"אתה מעז להתנגד לי?"

"כן."

ניקולא יצא עירום מהמים ובעודו מטפטף, שלף מערמת הבגדים שלו אקדח, "אני יכול לירות בך כאן ועכשיו ולהגיד שמצאתי אותך מחטט פה בחדר."

"את זה לא תוכל להגיד. הבט לנקודה האדומה שם. כשפדרו לא נמצא בחדר שלו המקום מצולם."

ניקולא נבהל, התנגב והסתלק. יותר מאוחר, הישאם תפס אותו וקרא לו לצד. "אדאג שפדרו לא יראה את ההקלטה מאתמול. אבל אם יקרה לי משהו, יש מי שיודע היכן ההקלטה הזו נמצאת והלך עליך."

"למה? למה אתה עוזר לי?"

"כדי שתבין שאני לא האויב שלך. אני לא בחרתי להיות פה. הייתי מעדיף להיות עכשיו בבית ולא בכלא הזה." עכשיו גם ניקולא השתכנע שהישאם לא אויב שלו.

בחדר האוכל, הישאם פגש שוב את דוקטור בלקין ופניו היו מודאגות. "אמרו לי שמשחררים אותי מחר. זה אומר שאולי גם אותך הם כבר לא יצטרכו יותר…"

"הם צריכים. הם סומכים עליי שעם המנטליות הערבית שלי, אוכל לעזור להם לקדם עסקאות."

"אתה בטוח?"

"לא במאת האחוזים. אני יכול לבקש ממך משהו כשאתה יוצא מכאן."

"מה הדבר?"

"אני רוצה שתשלח הודעה בשבילי, רק כדי שמשפחה שלי תדע שאני חי."

"צריך לעשות את זה חכם. הם בודקים אותי בקפידה לפני שלוקחים אותי מכאן."

באמתלה שצריך לתעד כיצד הברון טופל עד עכשיו נרשם דו"ח רפואי ובתוכו הוצפנו כתובת הדוא"ל למשלוח והמסר. דוקטור בלקין לקח לעצמו העתק למקרה שהוא יהיה זה שיוזעק להמשיך בטיפול.

שוב טלפון ממקסיקו. "אושרי, אולי תבוא. אבא עוד לא חזר. אימא משתגעת מדאגה ואני מתחרפנת."

אושרי התרכך, "אבוא, אבל זה לא יהיה פשוט כי יש לי תינוק קטן ואני הורה יחיד."

"אתה מה?"

אושרי שם לב שבזה הרגע הוא הפיל עליה פצצה בלי שום התראה מוקדמת. "כן. אני אבא."

 

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il