דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
12/10/2017
בהתחלה הייתי כל כך אסיר תודה ומופתע שבחור חטוב ושווה כמו ניר מוכן לארח אותי במיטתו עד שלא טרחתי לברר מה בדיוק המעמד שלי במערכת היחסים שלנו, ואם זו בעצם מערכת יחסים או סתם יזיזות סתמית.
הניסיון שלי במערכות יחסים היה דל מאוד. רק בצבא הייתי רזה מספיק כדי להעז להתפשט ליד גבר, אבל מאחר והייתי קרבי ושירתי בסביבה גברית מצ'ואיסטית והומופובית מאוד, (כל קללה שנייה הייתה יא הומו), פחדתי פחד מוות מיציאה מהארון והאמת, רוב הזמן הייתי עייף מידי ומטונף מידי מכדי לחשוב על סקס. רק בחופשות המעטות שלנו נפגשתי פה ושם עם גברים שהיו בארון כמוני, ורוב הפגישות היו מייאשות ונטולות סיפוק.
אחרי הצבא חזרתי לגור אצל ההורים והתחלתי ללמוד. הצירוף המסוכן של האוכל של אימא עם ישיבה ממושכת על ספסל הלימודים גרם לי לחזור ולהשמין שוב ולכן, למרות האווירה החופשית והליברלית יותר במכללה, שוב לא העזתי לחשוף את המשיכה שלי לגברים.
רק אחרי שסוף סוף מצאתי עבודה סבירה יחסית עם משכורת נורמאלית ושכרתי דירה הרגשתי שהגיע הזמן לחפש אהבה. במשך כמה חודשים הייתי מרוצה ושמח בחלקי. הקילוגרמים נשרו, השרירים התפתחו, כמעט שחזרתי לגזרה הנהדרת שלי מתקופת הצבא, אבל למה לא שמעתי עדיין את הבחור שמבלה איתי במיטה כמעט שלוש פעמים בשבוע אומר לי שהוא אוהב אותי? ועזבו הצהרות אהבה, למה אנחנו מבלים רק במיטה, לא יוצאים לשום מקום ובקושי מדברים?
אם היה לי אומץ הייתי תופס את ניר לשיחת יחסנו לאן ומנסה לקבל תשובות על השאלות המציקות הללו, אבל פחדתי. חששתי שהוא יתעצבן ויגיד שאני מציק ומתעלק, שאני רק זיון בעיניו, והכי חששתי שהוא פשוט יפסיק להגיע אלי ויתחיל להתעלם ממני, ושוב אצטרך להכיר מישהו חדש ולעבור שוב את כל התהליך המעייף הזה של הכרות עם אדם חדש ובניית אינטימיות איתו. אני יודע שיש גברים שעושים סטוצים, נהנים מהצייד וכל הזמן מחפשים בשר טרי, ושזה הספורט המקובל והנפוץ ביותר אצל הומואים, אבל אם יש משהו שלמדתי במשך השנים על עצמי זה שהעניין הזה הוא פשוט לא בשבילי. לא מסוגל להיות ערום במיטה עם מישהו שאני לא מכיר, זה היה קשה ומביך מספיק עם ניר, ועד שהתרגלתי אליו ונקשרתי אליו עבר זמן, אז עכשיו לסכן את הקשר הזה שנעשה חשוב לי כל כך? אבל מה אם הוא בכלל לא רואה אותי כבן זוג, מה אם אני סתם זיון סתמי בעיניו ויש לו עוד כמה בחורים שהוא נוחת אצלם לזיון? נכון שהוא ישן אצלי לפחות פעמיים או יותר בשבוע אבל בחדר הכושר הוא פוגש כל כך הרבה בחורים יפים, הוא בטח סובל אותי רק לבינתיים, עד שימצא משהו מוצלח יותר, עיניתי את עצמי, מתלבט מה לעשות ומה להגיד.
"תמיר, אתה נראה ממש נהדר." החמיאו לי במשרד, ובהתחלה כמה בנות ניסו להתקרב אלי ולברר אם יש לי מישהי, ואחר כך היו גם כמה גברים שניסו… יכול להיות ששביט גילה להם שאני מאוהבי הגברים?
"אתה חושב ששביט הוציא אותי מהארון?" שאלתי את ניר, "בזמן האחרון הבנות הפסיקו לנסות לפתות אותי לדייטים, אבל כל מיני גברים… מה דעתך?"
"מה כל מיני גברים?" הרים ניר את ראשו מצלחת הספגטי בולונז שהכנתי במיוחד בשבילו, "ולמה אתה לא אוכל איתי ספגטי? כדאי לך, הוא ממש טעים."
"אני יודע, אבל זה יותר מידי פחמימות."
"אתה מתאמן פעמיים בשבוע, אתה צריך את הפחמימות האלה." פסק ניר בטון של מאמן מנוסה, "ומה אמרת בנוגע לגברים ההם? יש לכם הומואים במשרד?"
"יש כמה, ויש גם קליינטים… עד עכשיו רק בנות ניסו לגשש אצלי, אבל לאחרונה גם גברים ואני לא מבין למה, מה קרה פתאום?"
"זה כי לאחרונה אתה נראה פשוט מעולה." חייך ניר וליטף קלות את זרועי, "ומאז שלקחתי אותך לקנות בגדים גם המלתחה שלך השתפרה מאוד ו…" הוא הניח את המזלג, ניגב את פיו במפית ונעץ בי מבט בוחן, "מה, כבר נמאסתי עליך תמיר? בא לך על אחרים?"
"לא, ממש לא." מחיתי בתוקף, "למה אתה שואל? אתה מקנא?"
"לא, מה פתאום? מבחינתי תעשה מה שאתה רוצה." חזר ניר לאכול בשוויון נפש.
זה כבר היה יותר מידי בשבילי, "לך לעזאזל ניר!" התפרצתי והשלכתי על השולחן בזעם את המזלג שבו חפרתי בסלט המשעמם שלי. המזלג פגע בכוס המים של ניר והיא החליקה מהשולחן והתנפצה על הרצפה.
"מה קרה? למה אתה כועס?" שמר ניר על קור רוחו ואפילו חייך מעט.
"למה? אתה עוד שואל למה?" התרתחתי, יודע שאני נוהג בחוסר היגיון ורק מזיק לעצמי, אבל לא מסוגל להתאפק, "תחשוב לבד למה!" רעמתי והטלתי את עצמי על המיטה, כובש את פני בכרית.
"תמיר, תמירוש, תקשיב לי בבקשה." הניח ניר יד מפצירה על כתפי, "אני מבין שנעלבת ואני מבקש סליחה, אני תמיד מחייך ברגעים הלא מתאימים ומעליב אנשים לא בכוונה, אין לי שליטה על זה, מדובר בחיוך של מבוכה, לא התכוונתי לצחוק עליך, אני ממש ממש מתנצל."
"על מה בדיוק? יש לך מושג מה מציק לי?" הסתובבתי ונעצתי בו מבט. לשמחתי הוא נראה מוטרד ומצטער ולמרות חששותיי לא היה שמץ של קוצר רוח בהתנהגותו.
"לא, ואני מקווה שתספר לי." המשיך ניר ללטף אותי, מחליק את ידו בעדינות על חזי ובטני.
הסטתי את ידו המגששת והתיישבתי, "אני רוצה לדעת מה אני בשבילך? מה אתה חושב עלי, עלינו? מה בדיוק קורה פה?"
"אה, זו שיחת יחסינו לאן?" חייך ניר שוב חיוך שראיתי בו זחיחות מעליבה. מבוכה עלק! כל הדם עלה לי לראש וכל המחשבות, ההתלבטויות וההיסוסים שעינו אותי כל כך הרבה זמן צפו ועלו בי בבת אחת. "הייתה, השיחה נגמרה ברגע זה." הצהרתי.
"מה נגמרה, אבל היא עוד לא התחילה, עוד לא אמרתי כלום."
"הטון המתנשא שלך יחד עם החיוך הגועלי הזה אמרו כבר הכל, ברור שבשבילך אני רק זיון נוח ולא ממש חשוב. טוב, יפה מצידך שסבלת אותי כשהייתי שמן ומכוער, אבל זה נגמר, מעכשיו אני לא בעניין שלך יותר, אתה חופשי ללכת."
פניו של ניר נאטמו וחיוכו קפא, "תגיד, התחרפנת בגלל מחסור בפחמימות או מה? כבר חודשיים אני מנסה לאסוף די אומץ כדי להגיד לך שאני אוהב אותך, ושאני רוצה שנתחיל לגור יחד, איך הבנת מזה שאני… שאני…" הוא קם ונעמד בגבו אלי, מנסה להתגבר על מה שנראה כמו בכי אילם.
"אתה אוהב אותי?" קפצתי מהמיטה המום ונרגש וסובבתי אותו אלי, נדהם לגלות שאכן הוא בוכה, "אז למה לא אמרת כלום?"
"פחדתי ש… חיכיתי לרגע המתאים… לא העזתי… אתה בחור כל כך יפה וחכם, אתה עורך דין עם תואר שני ואני סתם מאמן כושר דיסלקט." גמגם ניר, נבוך.
אימצתי אותו אל ליבי בכוח, "ניר, טיפש אחד, היית צריך להגיד לי מזמן מה אתה מרגיש, אני כל כך אוהב אותך, דביל אחד."
"גם אני," ניגב ניר את דמעותיו, "מה דעתך שנתחיל לגור יחד? בדיוק עכשיו התפנתה דירה גדולה יותר בבלוק שלי ואם נשלם יחד שכר דירה אז… נראה לך?"
"כן חמוד, נראה לי, נראה לי מאוד."
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il