דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
02/02/2015
כל בר דעת יודע שבני זוג מספרים זה לזה הכל, ואם אתה מספר סוד למישהו שיש לו בן, או בת זוג, רוב הסיכויים שהסוד שלך ידון בפרטי פרטים בחדר השינה שלהם, אלא אם כן יש להם סיבה טובה מאוד לא לספר.
מורג לא ביקש ממני לשמור בסוד את הסיבה האמיתית לפרידה שלו מריקו, ולא הייתה שום סיבה שלא אגלה לאילן מה עולל האקס של אחיינו, אבל עובדה שלא סיפרתי. חבל, אולי אם כן הייתי מספר לא הייתי מתחיל לחלום את החלומות האלו?
בהתחלה הם היו די מעורפלים – סתם חלומות ארוטיים על סקס, חלומות מהסוג שיש מידי פעם לכל אחד, אבל גם אחרי שהתעוררתי חרמן וזקור אבר, ופרקתי את החרמנות שלי על אילן המופתע שניסה למחות קלושות ואחר כך נכנע, מצחקק ומרוצה, הם המשיכו להטריד אותי, ונעשו ברורים ומפורשים יותר ויותר ככל ששהותו של מורג בביתנו התמשכה.
לאט לאט הדמות הגברית הצעירה, המעורפלת משהו, שדמתה מאוד לאילן בנעוריו הלכה והתבהרה, עד שאפילו אני לא יכולתי להתחמק יותר ממה שהתת-מודע שלי שהתייאש מקוצר הבנתי ניסה לגלות לי.
מזה שנים רבות מאוד לא היה לי קראש על אף אחד, הרגשתי נבוך ומבויש ודי מטופש, וקיוויתי שאם אדחיק ואתעלם העניין פשוט יעלם. זה לא קרה כמובן, זו הבעיה עם תשוקות מודחקות – אתה חוסם אותן במציאות והן מתפרצות בחלומות – או כמו שהיטיב לבטא זאת בשנינות אוסקר ווילד שידע דבר אחד או שניים על תשוקות ופיתויים – הדרך הטובה ביותר להתגבר על פיתוי היא להיכנע לו.
הייתי נותן הרבה אם יכולתי להישמע לעצתו הנבונה, אבל זה היה בלתי אפשרי. מושא תשוקותיי הצעיר היה בטח פורץ בצחוק אם היה יודע על מה אני חולם, ואם הבדל השנים הגדול בינינו לא היה גרוע דיו הוא גם היה קרוב משפחתו של בן זוגי שהתייחס אליו כאילו היה בנו. מה הפלא שיכולתי להרשות לעצמי לפנטז על מורג רק בחסותו הברוכה של תת המודע חסר הבושה שלי?
בזמנו, כשרק התחלנו לגור יחד, ניהלנו, אני ואילן, דיון מבודח למחצה בנושא המונוגמיות, להפתעתי אילן הצהיר שאין לו בעיה עם סטוצים בתנאי שהכול יעשה בדיסקרטיות, והבטיח לי לשמור בסוד את הבגידות שלו בתנאי שגם אני אעשה אותו דבר.
"אז אתה בעד זוגיות פתוחה?" שאלתי בדאגה, "כי אני ממש נגד, ניסיתי את זה כמה פעמים וזה לא עובד, עדיף להיפרד קודם ולחסוך את כאבי הלב והעצבים."
אילן צחק, שתה עוד כוס יין, ואמר שאני נורא סקסי כשאני מקנא, ובגילנו הדיון הזה הוא די תיאורטי, אפילו פתטי.
מחיתי שאני לא מקנא, אבל אני לא רואה שום טעם בזוגיות אם כל אחד מחפש זיונים מהצד ו…
"אוף! די להיות כבד כזה מוני, תשתה קצת ותשתחרר." מזג לי אילן כוס יין וחייך אלי חיוך מקסים.
"בסדר, אבל תזכור שזה היה רעיון שלך, אז אל תתלונן לי אחר כך." הזהרתי אותו, שתיתי כוס יין, והשתחררתי, למרבה שמחתו של אילן שגם הוא, כטוב ליבו ביין, נעשה משוחרר מהרגיל.
מאז נהגנו ללגום מידי פעם מעט יין, בעיקר בסופי שבוע, ולהשתחרר, אבל אחרי שהבנתי סוף סוף את הרמז ששלחו לי חלומותיי נמנעתי ברוב זהירות משתיית אלכוהול, והשתדלתי להתרחק ממורג, מקפיד להביט הצידה כשהוא התפשט, ולברוח על נפשי כשהוא הלך בבית בלי חולצה.
זה היה קשה, היינו שלושה גברים, תקועים בדירה קטנה וצפופה אחת, משתמשים באותה מקלחת, וכאילו להכעיס מזג האוויר התחמם, ומורג שחש בטוח ונינוח במחיצתי הסתובב רוב הזמן בתחתונים, בלי לדעת מה הוא מעולל לחבר הקשיש והשמן של הדוד שלו.
"לא תאמין את מי פגשתי היום." סיפר לנו אילן בהתרגשות כשחזר ממשמרת הערב.
"את מי?" שאל מורג שעמד וטיגן חביתת ירקות – בין יתר מעלותיו הוא גם אהב לבשל, ורמת הארוחות שעלו על שולחננו מאז שמורג הגיע אלינו השתפרה מאוד, וכבר התחלתי להתלונן שהוא הורס לי את הדיאטה.
"את ריקו. הוא ניסה להעמיד פנים שהוא הגיע לבית המלאכה במקרה, סתם עבר בסביבה, אבל היה ברור שהוא משקר, מי מסתובב סתם במקום המסריח הזה? ועוד בערב?"
"שמעתי שיש באזור התעשייה פאבים ובתי קזינו לא חוקיים." הערתי, אבל אילן הגיב להשערתי בתנועת יד מבטלת, ואמר שהמפעל שהוא עובד בו נמצא בחור כזה מגעיל ומסריח שאפילו גוזלנים לא מוכנים להגיע אליו, ובשעות הערב הוא שמם לגמרי. "ברור שהוא בא במיוחד כדי לדבר איתי." פסק.
"מה יש לו לדבר אתך?" שאל מורג, כיבה את הגז והחל לחטט במקרר ולשלוף ממנו ירקות – הוא הקפיד שנאכל סלט כל ערב, ניסה עלינו כל מיני רטבים, ולא הפסיק להמציא מנות חדשות ומרתקות, טעימות ומפתות מאוד לחיך וגם לעין, וכבר אמרתי לו שלדעתי עליו ללכת ללמוד בישול מפני שהוא כישרון טבעי. רק יום קודם אילן העיר, טיפה בעוקצנות, שאנחנו פשוט צמד חמד, "מורג אוהב לבשל ואתה אוהב לאכול." אמר והוסיף צביטה קנטרנית במותניי.
"הוא בא כדי לברר עליך כמובן." אמר אילן, אחז במרפקו של מורג והושיב אותו לשולחן.
"עוד לא הכנתי סלט." מחה מורג.
"הסלט לא יברח." נזף אילן רכות באחיינו והתחיל לתאר את הפגישה המפתיעה שלו עם ריקו שנראה לדבריו אומלל וחולה.
"אני חושב שהוא ירד כמה ק"ג טובים מאז שנפרדתם, והעיניים שלו היו אדומות כאילו שהוא בוכה כל לילה, בקושי הכרתי אותו, הוא לא התגלח איזה שבוע ונראה כאילו שהוא קם משבעה, ממש ריחמתי עליו, אולי לפחות תיפגש איתו גגי?"
מורג הניד לאות לאו, ופניו התקשחו, "לא." אמר בפשטות.
"אבל למה? מה הוא עשה לך?"
מורג הגניב לעברי מבט שואל, ואני משכתי בכתפיי והשפלתי את עיני כי פתאום עלה בדעתי שאילן יפגע מאוד אם ידע שמורג העדיף להתוודות בפני, ולא בפניו, והתחלתי להזיע מרוב מבוכה. למרבה המזל מורג היה רגיש מספיק כדי להבין את דקויות המצב, ובלי לציין שאני מכיר כבר את הסיפור גילה לדודו המשתאה למה הוא נפרד מריקו.
אילן לא ידע את נפשו מרוב השתוממות, "באמת? ריקו קיבל קליינטים בדירה שלכם?" תהה, והוסיף שזה מאוד לא מקובל, ושרוב נערי הליווי העצמאיים מעדיפים ללכת למלוניות, ולא להביא אנשים לדירה הפרטית שלהם.
"איך אתה יודע?" שאל מורג בתמימות, ואחר כך קלט כמה טיפשית שאלתו והסמיק, ולרגע נתקפנו שלשתינו מבוכה עצומה.
"גם אני הלכתי לפעמים לנערי ליווי." אמרתי כדי לטהר את האווירה, ונפגעתי מעט כשמורג שאל, בצורה די מעליבה לדעתי, אם אנחנו בטוחים שלא יצא לנו להיות גם עם האקס שלו?
"הלכתי לנערי ליווי רק כשחייתי לבד בחוץ לארץ." הבהרתי לו, "וחוץ מזה, ריקו שלך הוא ממש לא הטיפוס שלי, אני מעדיף בחורים כהים."
"הוא גם לא הטיפוס שלי." אמר אילן, "זאת אומרת, הוא בחור יפה והכל, אני לא אומר שלא, אבל אני מעדיף גברים פחות חלקים, בחורים שנראים יותר… שיש להם יותר…" הוא הביט בי במבט נואש, כאילו רצה שאושיע אותו, אבל אני שידעתי בדיוק איזה בחורים הוא מעדיף, שתקתי.
"אני מעדיף בחורים גדולים יותר, כאלה שנראים כמו מוני." סיכם במבוכה, ושוב השתררה שתיקה מעיקה במטבחנו הקטן והדחוס.
"מה שאילן מנסה להגיד זה שהוא מעדיף דובים, אבל כמו שאתה שם לב זה עדיין מביך אותו, מפליא כמה מעט הוא השתנה מאז שהוא היה בגילך." אמרתי ברשעות, והטחתי את הצלחת שאחזתי בידי על השולחן, ופתאום תפסתי שאני כועס ופגוע, ונרגז עד כדי כך שאיבדתי את תאבוני.
לא יכולתי לסבול יותר את המבטים החודרים שהשניים תקעו בי, וברחתי לחדר השינה שלנו, ישבתי על המיטה, אוחז את ראשי הכואב בכפות ידיי, התאפקתי לא לבכות, ושאלתי את נפשי למות.
אילן נכנס אחרי והתיישב לצידי, "סליחה מוני, אני מצטער אם נפגעת." אמר בקול שקט, והניח יד על כתפי.
"לא נפגעתי, למה שאני אפגע? הרי לא קרה שום דבר מיוחד." אמרתי וניערתי מעלי את זרועו.
אילן נאנח וחזר לחבק אותי, "אני אוהב אותך." אמר בקול שקט, ישר לאוזני, "אתה אהבת חיי מוני, אף פעם לא אהבתי מישהו כמו שאני אוהב אותך, ואם פגעתי בך אני מבקש סליחה."
"לא פגעת בי." עניתי ולחצתי בכפות ידי על עיני כדי לעצור את הדמעות שהתעקשו להתפרץ מהן.
"אז למה אתה בוכה?" שאל אילן ברוך, וכשהוא מתעלם מטענתי שאני לא בוכה נישק את לחיי, ליטף את שערי, והדף אותי בעדינות לאחור עד שנשכבתי על המיטה, ונשכב לצידי.
"אני בוכה כי אני דראמה קווין דבילית, אני רק נראה כמו דוב, אבל בלב אני סתם הומואית רגשנית שעושה פיל מכל זבוב." אמרתי, וביקשתי סליחה, ואמרתי לו שגם אני אוהב רק אותו.
"למרות שאני כבר לא יפה וצעיר כמו מורג?" גיחך אילן, השתיק את שטף מחאותיי בנשיקה, ואמר לי שהוא מבין הכל, וזה בסדר, הוא יודע שאני לא אשם והוא אוהב אותי גם כשאני עושה חורים בגב של גבר אחר.
"חשבתי שלא שמת לב."
"איך יכולתי לא לשים לב?"
"לא עשיתי שום דבר, רק הסתכלתי, וגם זה רק כשלא הייתה לי ברירה."
"אני יודע חמוד, זה בסדר." דחף אילן ידיים חמדניות מתחת לחולצתי, מלטף את הפרווה שעל חזי ואת פטמותיי, ומי יודע עד לאן היינו נסחפים לולא שמענו פתאום את פעמון הדלת מצלצל.
"יש לנו אורח." התיישב אילן בקפיצה, וחייך, "אני לא מאמין, לא חשבתי שיהיה לו אומץ."
"למי?" תהיתי, "על מה אתה מדבר?"
"על ריקו." הפטיר אילן כאילו זה מובן מאליו, וקם, יישר את חולצתו ודהר החוצה ואני בעקבותיו, ואכן, זה היה ריקו בכבודו ובעצמו.
הוא התגלח והסתפר לכבוד הביקור, אבל עדיין נראה הרבה פחות טוב מהצעיר החייכן והבוטח בעצמו שראיתי בתמונות.
"נורא רזית." שמעתי את מורג אומר לו לפני שהושיט לו יד ללחיצה, מתחמק בזריזות מהנשיקה שריקו ניסה לשתול על לחיו, "הנה, תכיר, זה מוני, החבר של הדוד שלי."
"שלום מוני." אמר ריקו בנימוס, ועיניו הכחולות היפות חלפו על דמותי במהירות כשתייק אותי במוחו כעוד ויאז'ה שמנה, שעירה ולא מעניינת שאין צורך לספור אותה. למרבה הצער הוא צדק, אבל למרות שהייתי מבוגר, שמן ושעיר היה לי בן זוג אוהב שקיבל אותי כמו שאני, ושמח לישון איתי כל לילה, ואילו הוא היה צעיר ויפה אבל הגבר שהוא היה מאוהב בו לא רצה אפילו לנשק את לחיו.
"מה אתה רוצה ריקו?" שאל מורג באכזריות שרק גברים צעירים ויפים מסוגלים לה.
ריקו האדים, התנצל שבא בלי להודיע, ושאל בהכנעה אם מורג מוכן להניח לו להסביר.
"תנסה." משך מורג בכתפיו בחוסר אכפתיות. אם ריקו לא היה צעיר ומאוהב כל כך הוא היה מבין עד כמה האדישות שהפגין מורג היא לא אמיתית, אבל הוא היה רק ילד יפה, והוא לא היה רגיל שמישהו יפגין כלפיו אדישות מעליבה כזו. היה ברור שהמצב מביך ומבלבל אותו, אבל לזכותו היה עלי להגיד שהוא לא התייאש, וניסה בכל זאת לדבר על ליבו של מורג ולהסביר איך קרה שהוא הפך להיות נער ליווי.
לדעתי הם היו צריכים לנהל את השיחה הזו בפרטיות, וזה מה שאמרתי, אבל מורג פסק שאין לו סודות מפנינו, וביקש שנישאר, וכך היה.
נשארנו איתם והקשבנו לסיפור על פי גרסתו של ריקו שהעברית שלו לא הייתה רהוטה כמו של מורג, מה שלא הפריע לו לנסות להביע את רגשותיו, ולהסביר איך קרה שבגלל קלות דעת של בחור צעיר ובודד שנקלע למצב של ייאוש ובדידות בארץ זרה הוא התפתה, והסכים לקבל מתנות כספיות מגברים מבוגרים שחיזרו אחריו, ואיך הוא התרגל לחיות ברמת חיים גבוהה, ועד כמה התאמץ והשתדל להפסיק עם העבודה הזו אחרי שהתאהב במורג.
"אני נורא מצטער ששיקרתי לך ובגדתי, אבל חוץ מהזקן הזה שממש התחנן לפני, ורדף אחרי באובססיביות ניתקתי קשר עם כולם, כבר שנה שלמה לא הייתי עם אף אחד חוץ ממך." אמר בהתרגשות, ועיניו היפות התמלאו דמעות.
"אבל היית איתו, ראיתי אתכם." הזכיר לו מורג, וגם עיניו ברקו מדמעות שהוא היה גאה מכדי להזיל.
"אני יודע, ואני כל כך מצטער, אני מבקש סליחה מורג, אני כל כך אוהב אותך, הוא פשוט… הוא לא עזב אותי, ביקש והציק, וכל הזמן העלה את המחיר, ובסוף… הייתי טיפש ואמרתי לו שיש לי חבר ולכן לא משנה כמה הוא ישלם לי, אני פשוט לא רוצה, ואז הוא הלך לחוקר פרטי ובירר את הפרטים שלך, ואיים עלי שאם אני לא אתן לו למצוץ לי הוא ילך ויספר לך הכל ו…" ריקו כבש את פניו בכפות ידיו, והתחיל להתייפח בקול נואש, "הייתי צריך לספר לך הכל עוד בהתחלה, אבל כל כך פחדתי לאבד אותך, ומרוב שפחדתי זה בדיוק מה שקרה." יבב, והוסיף עוד משפטים ארוכים ונרגשים בשפת אימו שנשמעה קצת כמו גרמנית שבורה ונוקשה, ובניגוד לאיטלקית המוזיקלית והמתנגנת לא הייתה מתאימה מטבעה להבעת רגשות לוהטים מסוג זה, אבל דווקא עקב מגבלותיה היו דבריו נוגעים עוד יותר ללב, לטעמי בכל אופן, ולמרות שלא הבנתי אף מילה התמלא ליבי רחמים על הנער, ומסתבר שגם ליבו של מורג לא היה לב אבן, וסוף סוף הוא נכנע וחיבק את ריקו שהתמוגג מבכי בזרועותיו, והשניים נעלמו בחדר השינה של מורג, ולא יצאו ממנו עד למחרת בבוקר.
אפילוג
בבוקר זכינו לאכול עוד פעם אחת מהסלט המפואר של מורג, ולהתענג פעם אחרונה על הטוסטים המטוגנים, הטעימים להפליא שרק הוא ידע להכין, ואחר כך השניים עזבו עם המזוודה של מורג, כשהם מבטיחים לשוב ולבקר בעתיד.
"סוף טוב, הכל טוב." זרח אלי אילן אחרי שסיימנו להדיח את הכלים ולסדר את המטבח.
"אני מקווה שאתה צודק, לא תתגעגע אליו?"
"כן, קצת. מצד שני טוב שהוא חזר הביתה, אני אוהב אותו כמו בן, אבל הוא קצת מבוגר מידי לגור איתנו ועוד בדירה כל כך קטנה שמתאימה רק לשניים, אני מעדיף להיות אתך לבד, רק אני ואתה." חיבק אותי אילן, וצחק כששאלתי אותו אם הוא באמת הלך רק לנערי ליווי שנראים כמוני, "יש בכלל נערי ליווי כאלה?"
"לא, אין אף אחד כמוך, אתה יחיד ומיוחד במינו." התחנף אלי אילן, "השתדלתי מאוד למצוא מישהו דומה לך, אבל אף פעם לא הצלחתי, איזה מזל שמצאתי אותך שוב."
"נכון." הסכמתי איתו, אבל כשהוא שאל אותי אם הבחורים שאני קניתי מהם אהבה נראו כמוהו הזכרתי לו שהחלטנו על מדיניות של דיסקרטיות וסתמתי את פיו בנשיקה, וכמה טוב שהוא היה חכם מספיק להסכים איתי, ולהתנשק במקום לדבר.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il