דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
06/08/2001
הנסיעה נמשכת כבר שבעה שבועות.
אתה כבר לא רק מחייך.
ברגע זה עיניך מביעות כעס. רוגז.
קמת.
עברת והתיישבת על ספסל אחד מאחורי.
לא לצידי.
דמעה ירדה מעיני.
אליה הצטרפו עוד ועוד דמעות. וכל דמעה, כאילו קורעת את לבי היא.
זעקתי מכאבים.
לבי כואב לי. ואין תרופה לכאב.
רציתי שתחזור לשבת לצידי.
חזרת.
הסתכלתי על פניך, ופרצתי בבכי.
אל תלך שוב… בבקשה, אל תלך…
סיפורו האישי של גיא לנץ. כל פרק נכתב בנקודה שונה בחיי המחבר, ומראה את המעבר החד לפעמים, בין אושר לכאב. סיפור אמיתי.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il