דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
07/07/2011
כשעזבת משכת את חייך מתוך לבי הארוג
לא-עד-כדי-סופו
והוא נתפש בך ונכרך.
נשענתי לאחור בכניעה
צופה בחוט משתחרר מתוכי
ועוקב אחרייך
תחילה כתיל אדום לוהט
הופך לכחול נוגה כמו צל
אט אט לסגול חלק ומשיי
ואז לפתיל אפרפר עמום.
יכולתי לספור
את צעדייך המתרחקים ממני
עם כל ליפוף שניתק בצביטה. יכולתי
לנסות למשוך בחזרה
ויכולתי אם רציתי
לנתק את החוט בנגיעה קלה.
אבל העדפתי
לפרוש ידיים
ולהמשיך להפרם.
וכשבאת לצעוק עלי
את נשמתך
או רק להשיר עלי קליפות של דמעה
ולקחת את חפצייך,
תפסת לך מקום בכיס הקטן
של ליבי
שנותר
ארוג.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il