ניסיון

10/09/2008

פתאום אני תופסת. ההכרה נופלת עליי כשאני לא מוכנה, מכה בי בכל הכוח עד שאני נופלת מרגליי.

זאת הייתה הנשיקה האחרונה שלנו, ולא ידעתי.

איך לא ידעתי? איך? איך נתתי לאחד הרגעים החשובים בחיי לחמוק ממני, והוא שוב לא יחזור לעולם?

אני מרגישה כאילו האדמה נשמטה תחת רגליי היחפות. המקום המוכר, החמים, הנוח, נמוג באחת ואני חשופה לעולם. כאב האבדן חריף כאילו מעולם לא ביכיתי את הפרידה, אותך, אותנו, כאילו מעולם לא עיכלתי, מעולם לא נפרדתי.

היא הייתה תחילת הסוף, הנשיקה האחרונה הזאת;

ואני לא ידעתי.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il