דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
| היייתי בת שבע עשרה ועבדתי במלון הוא עבד איתי, הוא היה נחמד, הוא ראה אותי אולי אהב . יום בהיר או לילה הוא אחז באחורי ודימה את איברו חודר אותי. אחכ צחק. לא ידעתי אם כן או לא. אולי רצה אותי אולי צחק , לכי תדעי אולי חלילה, יש לו חיידק. אולי זו אשמתי, כל מה שלא וכל מה שאולי הרי היו באשמתי, אולי ככה היה אומר ואולי הייתי מסכימה ולא נפגעתי כי הייתי חזקה מערכת יחסים ראשונה בתחילת שנות העשרים. אהבתי ונאהבתי רימיתי שיקרתי פשעתי ובגדתי והכי גרוע וויתרתי בקול ענות חלושה הכל נגמר נעלבתי וידעתי שזו אשמתי, כל מה שלא וכל מה שאולי הרי היו באשמתי, ככה היא אמרה וכך גם הסכמתי ולא נפגעתי כי הייתי חזקה מערכת יחסים שנייה הייתי בת שלושים, אהבתי ונאהבתי. הייתי שם בבריטניה היינו זוג מהסרטים אולי. נולדו שני ילדים, מדהיממממיםםםם פשוט זוג מהסרטים. ילד בכור עם צרכים מיוחדים מה מלכד יותר אי פעם מאשר אינדיקציה מבורא עולם שנותן רק ילד כזה להורים שיכולים? ואז חזרנו ארצה. הסתובבתי סהרורית אבל הכל בהיחבא, לא ויתרתי לא סיפרתי למעשה רציתי להיות שם ועכשיו אני כאן, ואז פוטרתי. הייתי בבית, נולד השלישי ופוטרתי, מנהלת בכירה כביכול קבוצה רב לאומית כביכול ופוטרתי. אני כותבת עכשיו למרות שאז הייתי כותב ולא כותבת כי זה לא באמת וידעתי שזו אשמתי, כל מה שלא וכל מה שאולי הרי היו באשמתי, ככה היא אמרה וכך גם הסכמתי ולא נפגעתי כי הייתי חזקה הייתי בת ארבעים בדיוק ושתיתי לשכרה בבית מלון בנברסקה לבד. בלי כסף בלי כוח הסתכלתי על כל מה שקרה ולא רימיתי ולא ויתרתי . והגוף הגיב אמרתי לעצמי בפה מלא את לא חזקה, אף פעם לא היית. מערכת היחסים השלישית, לא אדם לא בהמה אלא מחלה איך אישה מפתחת מערכת יחסים בריאה עם מחלה? כנראה בלתי אפשרי אבל תמיד אפשר לפתח מערכת יחסים חולה עם מחלה.. אין פה מטפורות. הפרקינסון לא העמידה את הערכת ערך עצמי לאפס אלא פשוט לקחה ולקחה עד שלא הרבה נשאר. בהרבה מובנים היא בריאה כי הפרקינסון מעולם לא הייתה רעילה לכולי, מעולם לא האשימה אותי מעולם לא ניתקה אותי מעולם לא זרקה עלי בקבוק וודקה מלא. ואפילו שהפכה אותי לכמעט סיעודית ואפילו שאני לא יכולה יותר להיות הורה אקטיבי היא זיקקה את העצמי שלי להיות נקי בלי תפקודים שנעלמו, הדחקה ופגיעה עצמית. מערכת יחסים רביעית הייתי בת ארבעים ושלוש. הילדים שלך הם, אתה עושה אתה רוצה אתה אתה אתה לא באמת את והגוף מגיב וידעתי שזו אשמתי, כל מה שלא וכל מה שאולי הרי היו באשמתי, ככה היא אמרה וכך גם הסכמתי ולא נפגעתי כי הייתי חזקה רעל אבל לא ויתרתי המשכתי אפילו אחרי שהיועצת הזוגית הודיעה שאין לנו תוחלת אבל הייתי חזקה? לא נפגעתי? והיום אני לבד ותוהה אם אותו האדם היה הסיבה הראשונית או המשנית או השלישית אלוהימה יודעת האם אם לא הייתי בגיל שבע עשרה באותו מקום באותה השעה לכי תדעי אולי בכלל אני אשמה, אולי לא צחקתי מספיק? אלי לא הפכתי את זה לבדיחה? מה חשבתי לעצמי בת שבע עשרה באמת הרי ידעתי מי הוא ומה הוא, בטוח שידרתי משהו ובכלל מה אני לוקחת צומי הרי יש נשים שסבלו פי כמה? ובכלל למה מתלוננת פריבילגיית צריכה לקבל את כל הבמה כי הגוף הוכיח שאני לא חזקה
|
