דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
20/08/2015
בחודשים הבאים מוטי וגילי הרבו להיפגש ככל שיכלו. לגילי היה לוח זמנים מלא בהופעות בארץ ובעולם, ומוטי היה עסוק בפלחה. אולם שניהם הקדישו את מרבית הפנאי שלהם לנגינה יחדיו. בהתחלה נהגו להיפגש באחד החדרים באקדמיה, לעתים בדירתו התל אביבית של גילי.
באולם התרבות בקיבוץ היה פסנתר ימהה מכונף, ואחרי שמוטי דאג לטיפול ולשיקום יסודי, השתפר צלילו וגילי נהנה לנגן עליו. למרות שבהתחלה הוא הסתייג מלהגיע לקיבוץ (שקט ורגוע מידי שם…) והעדיף שמוטי יגיע אליו או שיפגשו באקדמיה, אבל לאט לאט הוא החל ליהנות מהביקורים בקיבוץ. יום אחד אפילו ביקש ממוטי שייקח אותו בשדות ובטרקטור! מוטי צחק, והם יצאו בשעת בין ערביים קסומה ונסעו בין הכרמים והשדות, במטעי השקדים, מוטי מביט בהנאה רבה כיצד גילי שואב בעיניו את הנופים והמרחבים, שירת הציפורים, מביט בעננים ששטים ממעל ומשנים צורתם, ונהנה וצהל כמו ילד קטן.
רפרטואר היצירות שלהם הלך וגדל וכל מופע גרר בעקבותיו עוד ועוד מופעים תחילה בתל אביב ואחר כך החלו מופיעים ברסיטלים ברחבי הארץ ואף הוזמנו לנגן בסדרת אתנחתא בקול המוזיקה. בכל אותה עת הלך הסינכרון ביניהם והשתפר, ולאט לאט החלה גם ידידות להתפתח. אולם למרות שהתקרבו זה לזה, עדיין שניהם הקפידו שלא לעבור גבולות של שיחה על חייהם הפרטיים. גילי הכיר את דנה וחברים נוספים מהמשק, אבל מוטי הרגיש שגילי עדיין חושש מלשתף אותו בחייו האישיים והשיחות ביניהם מעולם לא גלשו מעבר למוזיקה או לדברים כלליים הקשורים בתרבות. מוטי חיבב מאד את גילי אבל לא הצליח לתהות לחלוטין על קנקנו. הוא כמעט ולא הכיר את ידידיו, לא ידע כלל אם יש לו ידידים או שהוא מתבודד, חברה או אולי… חבר? כלומר, מוטי לא מצא בגילי שום גינון נשי, הוא היה עדין אבל התנהגותו גברית לגמרי. מוטי ידע שלגילי יש מעט ידידות, רובן מוזיקאיות באקדמיה, אבל גילי לא הזכיר לא מישהי מיוחדת. הוא לא הצליח להבחין האם גילי מתעניין בנשים או בגברים כששהו יחד. לא, אין שום סיכוי שהוא אוהב גברים, סיכם לעצמו. מוטי חש שגילי מחבב אותו וחש שהוא סומך עליו מאד. מוטי הבחין שגילי בחן אותו בכל הזדמנות שחש כשמוטי כאילו אינו מבחין.
לגילי היה ברור שהוא התאהב במוטי מהרגע שבו מוטי החל לנגן, אז, באותו מפגש אצל מוסיק. כל מפגש עם מוטי היה עבורו חוויה מסעירה בעוצמתה. הפשטות, היופי הפנימי של מוטי, הרגישות שלו, ומצד שני העוצמה הגברית העצורה בו… "אלוהים אדירים!" חשב לעצמו. "מוטי אפילו לא מודע עד כמה הוא סקסי וכמה אני נמשך אליו… אבל… אין סיכוי! הוא היה נשוי, פלאח, מאצ'ו עם נשמה של ילד… אם הוא ידע שאני… הוא בטח היה בורח ממני. אסור שיידע!"
מוטי פנה לחברי הרביעייה הצ'כית וסיפר להם על שיתוף הפעולה שלו עם גילי וגם שלח להם את הקלטת המופע בקול המוסיקה. התגובה הייתה מידית, "תגיעו!"
לקראת המופע בפראג הם הגבירו את אימוניהם והתאמנו באינטנסיביות רבה עוד יותר. כמו תמיד, כשהיו מתאמנים בקיבוץ, דנה נהגה להגיע ולהתיישב ולהאזין להם.
אחרי שסיימו חזרה מאומצת במיוחד, מוטי ודנה ליוו את גילי למגרש החנייה. כשהגיעו לרכב, מוטי ודנה חיבקו אותו לשלום והביטו כיצד מכוניתו מחליקה ממגרש החנייה לעבר שער הקיבוץ.
דנה הפנתה פניה למוטי, הניחה ידיה על כתפיו, היבטה בו בריכוז רב ושאלה, "תגיד, אתה דביל?"
מוטי הביט בה בזעזוע. "מה עובר עלייך דנה?"
"או שאתה עיוור, או שאתה סתום או שהגיידאר שלך דפוק לגמרי. הבחור הזה מאוהב בך מעל לראש! מה, אתה לא מרגיש? תראה איך הוא מביט בך במבט כזה… כל כך חולמני… הוא מאוהב בך ועוד איך! איך אתה לא רואה?"
"דנה, מה קרה לך… הוא בכלל לא כזה… הוא… הוא לא…"
"תקשיב… אולי אתה מבין בפלחה… ובטח שאתה מבין במוזיקה. אבל בעניינים האלה אתה דפוק לגמרי, הבחור מאוהב בך… ואם אני קוראת נכון אז נראה לי שאתה… המממ… כבר שנים לא ראיתי אותך ככה, כמו ילד קטן שיש לו צעצוע חדש… אתה… מאוהב… נכון?"
פניו של מוטי להטו. "דנה… עזבי, הוא לא כזה."
"שטויות… הוא כזה וגם אתה כזה. הגיע הזמן שתבדוק את זה. נראה לי שאם לא תעשה משהו, לא תהיה ברירה אז אני אצטרך להתערב…"
"דנה… את לא… שלא תעיזי!" הביט בה בבהלה, אבל כשראה את החיוך השובב שלה, נרגע.
"יו… איזה בזבוז, שני גברים כאלה… איפה אני מוצאת לי כאלה אבל סטרייטים?" מוטי חיבק אותה אליו, שמח שיש לו חברות כל כך טובה עם דנה.
במפגשם הבא מוטי מצא את עמנו מגניב מבטים רבים ובוחן את גילי. כשגילי הבחין במבטיו של מוטי, הוא חייך אליו תוך כדי נגינה. הם המשיכו בנגינה, אולם באיזשהו שלב גילי הרגיש שמוטי לא מרוכז. הם חזרו ושבו לנגן את אותו קטע מספר פעמים עד שלבסוף מוטי הפסיק לנגן. גילי הרים מבטו ובחן את מוטי. "מה קורה לך היום?"
"שום דבר…" מוטי נבוך התעשת והמשיך לנגן, אבל איבד את ריכוזו והפסיק שוב ושוב.
גילי שוב הפסיק לנגן, סובב את המושב הביט במוטי במבט חוקר. "מה קורה מוטי?"
מוטי הביט בפניו של גילי במבט אילם, לא יודע מה לומר. הוא בלע רוק והמשיך להתבונן היישר לעיניו של גילי. מת לומר לו, אבל לא יודע איך, מרגיש מתוסכל ונבוך, לא מסוגל להוציא מפיו הגה.
גילי הניח את ידו על לחיו של מוטי, מתבונן עמוק בעיניו, מנסה להבין מה מתחולל בליבו של מוטי, מרגיש שליבו שלו הולם בקצב הולך וגובר. מוטי לא ענה, רק השעין פניו על כפו של גילי ועצם עיניו.
גילי אחז בזהירות רבה גם בלחיו השנייה של הענק, שנמס ממגעו. אט אט, בזהירות אין קץ, הוא קרב את פניו של מוטי לפניו, ולפני שהגיונו הספיק לעוצרו, נצמדו שפתותיהם כמו מעצמן.
הנשיקה רכה ועדינה, התארכה, התעצמה. גילי חש בטעם דמעות מלוח. הוא פקח אט אט עיניו ובהה בתדהמה בעיניו הדומעות של מוטי. גילי נטל ממוטי את הצ'לו והקשת, והניח אותם לצידו. ואז כאילו נעור גופו של מוטי לחיים, הוא לכד את פניו של גילי בעדינות כפי שאוחזים בחפץ שביר בידיו הענקיות ונישק את שפתיו של גילי שוב ושוב.
"מוטי, אם רק היית יודע כמה זמן חיכיתי לזה! אני חושב שהתאהבתי בך כבר אז, אצל מוסיק בפעם הראשונה."
"אבל… אף פעם לא…"
"לא הראיתי לך?"
מוטי הנהן.
גילי הגניב עוד נשיקה.
"פחדתי… אתה כזה מאצ'ו, פלאח ו… ידעתי שהיית נשוי, ואתה לא נראית לי… לא… לא ידעתי איך תגיב. אין בך שום דבר שמרמז אפילו… תגיד, מתי גם אתה?"
"התאהבתי בך?" צחק מוטי.
"כן."
"זה בטח לא היה כששמעתי אותך מעבר לדלת עם מוסיק."
"אני יודע… אני יודע… הייתי מגעיל… אז איך?"
מוטי נשם עמוקות, ואז הצביע על אוזניו. "זה התחיל פה… בנגינה שלך. ואחר כך זה המשיך פה," והצביע על עיניו. "וזה המשיך פה," העביר ידו והקיף את גופו, "ואז… זה התפוצץ לי פה." והצביע על ליבו.
גילי רכן ונשק למקום בו הצביעה אצבעו של מוטי. "אבל לא אמרת… לא הראית… כלום."
מוטי נאנח. "גם אני לא ידעתי שאתה… איך יכולתי? גם אני לא ידעתי עליך כמעט כלום… כלומר, נראה היה לי שהקפדת לשמור על החיים האישיים שלך, ואני כיבדתי את רצונך."
"אז מה קרה?" גילי הקשה.
"דנה. היא אמרה לי שאני דביל ופלאח סתום שאני לא רואה שאתה מאוהב בי. היא איימה עלי שאם אני לא אעשה משהו, אז היא תעשה."
גילי צחק בקול. "היא משהו, לו רק הייתי סטרייט…"
"ואתה בטוח שלא?" שאל מוטי בצחוק.
גילי הרצין והרחיק פניו ממוטי, מתבונן בו בריכוז רב. "לא. אני ממש לא סטרייט. אבל מה איתך, פלאח מאצ'ואיסט ענק וחמוד? מה אתה?"
מוטי הביט ברצינות בעיניו של גילי וענה, "אני חושב שאני יודע. אני… כלומר אני משוכנע שכעת אני יודע." ואז נשק לגילי נשיקה רכה וממושכת ועיניים נוצצות ולמראה המבט החולמני בעיניו של גילי, הוא חייך חיוך שובב והמשיך בקול צרוד, "אם זה לא מספיק משכנע אולי נעבור אלי לחדר ואני אמשיך בשכנועים?"
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il