דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
עוד מעט מגיעים, זה ממש כאן, אמר עומרי והסיט קבוצת ענפים בידו החסונה.
ניגבתי את הזיעה מהמצח, מדמיין את המים הקרים שמחכים לנו וישטפו תכף את שאר גופי המזיע, בוחן את הטיפות הניגרות מהגב השרירי של עומרי שהלך לפני.
הנה!
שמענו כבר את פכפוך המים כשנחל שניר השוצף התגלה לפתע מאחורי עץ אקליפטוס ענק. על גדת הנחל פיסת דשא קטנה ומוצלת. לא תמצאו פינה יותר טובה מזו בכל הנחל אמר עומרי, תאמינו לי אני מכיר. אני ושחר הנהנו בהסכמה. באמת לא פשוט למצוא פינה שקטה ומוצלת ליד המים בשלהי חודש אוגוסט.
אני דור, בן שבע עשרה, מטר שבעים וחמש, שיער חום מתולתל.
עומרי ושחר הם בני הדודים שלי. הם גרים בקיבוץ בצפון. פעם הייתי נוסע אליהם בכל קיץ ויחד היינו מעבירים שעות ברכיבה על אופניים, בטיולים בטבע וברביצה על שפת הבריכה. תמיד אהבתי את אווירת החופש בקיבוץ והייתי חוזר הביתה להרצליה בתחילת כל שנת לימודים עמוס חוויות ועם שיזוף של חודש שלם שבו כמעט ולא לבשתי חולצה.
בשנים האחרונות מאז שהתחלתי ללמוד בתיכון הקשר התרופף, אבל השנה עומרי החליט שלרגל חופשת הקיץ האחרונה שלו לפני הגיוס לצהל חייבים לחדש את המסורת.
עומרי הזמין, אז נסעתי. האמת חשבתי שקצת עברנו את הגיל ואפילו קצת חששתי שאשתעמם. הגעתי לביתם אחרי נסיעה ארוכה ומעייפת ונקשתי קלות על הדלת. הדלת נפתחה ולרגע חשבתי שטעיתי בבית. עומרי תמיד היה ילד יפה, אבל מולי עמד עכשיו משהו אחר לגמרי. בחור גבוה וחסון, לבוש בבוקסר צמוד בלבד המכסה את מבושיו, ומעליו מתנשא חזה שרירי ומפוסל היטב אחרי חודשים ארוכים של אימונים לקראת הגיוס ליחידה מובחרת. פלומה דקה של שער שחור נחה על מרבד השרירים הזה, כשרק שתי פטמות זקורות מקור המזגן מבצבצות ממנו. את רעמת השיער הישנה שלו החליפה עכשיו תספורת קצוצה, ארוכה קצת יותר מהזיפים הדקים שצמחו על לחייו. עומרי לבש זוג גרביים לבנים ואני כמעט משוכנע שזוג נוסף היה תחוב בבוקסר השחור שלו. אין שום דרך אחרת לתאר את הגידול שחל שם בשנתיים בלבד.
עמדתי לכמה שניות מעכל את המראה החדש שנגלה לעיני, תוך כדי בליעת רוק חרישית.
עומרי קטע את מחשבותיי, מה, לא אומר שלום? שאל בקול ונתן לי צ'אפחה חזקה על הכתף.
בטח שאומר! התעשתי והדפתי את גופו לאחור בשתי ידיים, מנצל את המגע לחוש קצת את שיער החזה שלו דוקר אותי בכפות ידי.
שחר! צעק עומרי, בא תראה מי הגיע!
שחר יצא מהחדר ובא לקראתי. שחר קטן ממני בשנה, וגם הוא כבר לא ילד… בסיטואציה אחרת הייתי מתלהב מהגוף המתפתח שלו אבל שום דבר כבר לא יכול להאפיל על הגבר שעומד לידו.
ביישנות אף פעם לא הייתה תכונה שולטת בקיבוץ וכל השנים הייתי רגיל לבלות בלבוש מינימלי יחד עם עומרי, שחר ושאר חבריהם. גם מקלחות משותפות או שחייה לילית בעירום היו דבר די רגיל בחופשות הקיץ האלה, אבל אף פעם לא התרגשתי מזה. משהו השתנה בשנים שלא הייתי פה חשבתי בליבי כשהרגשתי את הזין שלי מגלה סימני עניין מבעד למכנסיים, ומיהרתי להסוות אותו בג'ינס שעדיין לבשתי.
אני אצטרך למצוא פתרון לבעיה הזאת בשבועיים הקרובים, אחרי הכל, קוד הלבוש כאן לא כולל בשום אופן מכנסיים.
דבר אחד בטוח, משעמם לא יהיה לי…
יאללה, אמר עומרי, זרוק את הדברים בחדר ובוא, אנחנו הולכים לבריכה.
נכנסתי לחדר, הנחתי את התיק והוצאתי מתוכו את בגד הים שלי.
הורדתי את הבגדים ולבשתי את בגד הים. האיבר שלי עמד זקור כמו שלא ראיתי הרבה זמן, משתוקק לחליבה הגונה. הבנתי שככה אני לא יכול לבוא לבריכה… חכו לי כמה דקות, צעקתי לעומרי ולשחר, אני חייב לעבור בשירותים! חמקתי מהחדר וסגרתי את דלת חדר השירותים מאחוריי.
התחלתי לשפשף את העמוד שצמח לי בין הרגליים. לא היה צריך לעבוד הרבה, רק המחשבה על עומרי מביא ביד בדיוק במקום בו אני יושב, בתוספת כמה תלתלים שהשאיר על מושב האסלה עשו את העבודה ומיד פלטתי סילונות חמים של זרע. הורדתי את המים כדי להסוות את הקול וגנחתי חרישית.
זה צריך להחזיר את הזין שלי לממדים הראויים לפחות לשעה הקרובה.
הלכנו לבריכה, שם התחילו ההכנות למסיבה שצפויה להיערך הערב. פגשנו שם גם את רוני, חברתו של עומרי מהקיבוץ השכן. עומרי הציג לי אותה בגאווה לא לפני שהניח את ידו על כתפיה ונישק אותה ארוכות. היא בהחלט הייתה בחורה יפה, אפשר היה להבין מה הם מוצאים אחד בשני, אבל אני העדפתי להתמקד בשלל החתיכים המסוקסים שמילאו את הבריכה ואת הדשא. לא מצאתי אף אחד חתיך כמו עומרי אבל בהחלט נהניתי לשזוף את העיניים.
אט אט הרגשתי תנועה בין הרגליים. הביצים שלי עבדו בקצב שיא והרגשתי שמלאי חדש של זרע כבר מוכן להשפרצה, תכף הזרנוק יתחיל לעשות לי בושות…
רצתי מהר לכיוון השירותים. בדרך לשירותים הייתי צריך לחצות את מלתחות הגברים. המלתחות היו צפופות ומלאות בשלל גברברים חטובים וכולם כמובן בעירום מלא. הייתי צריך ממש לפלס את דרכי בין הבחורים שמילאו את החדר. נדמה היה שהמקום המועדף על בני הקיבוץ לנהל את שיחות החולין שלהם היה במלתחה תוך כדי שהם מסבנים אחד לשני את הגב או סתם מלטפים את זכרותם.
עד שהגעתי לשירותים בגד הים של כבר כמעט התפוצץ. פשטתי אותו, התיישבתי והתחלתי לעסות את הזין העומד שלי, אחרי שמרחתי אותו בכמות נדיבה של קרם שיזוף מבקבוק שהושאר שם. עינגתי את האיבר שלי לאט תוך כדי שהשמן מטפטף על הביצים החמות שלי בדרכו אל החור. שלחתי את יד שמאל ללטף את החור שלי שהיה כבר חלק מהקרם והחדרתי לעצמי אצבעות תוך כדי שאני מגביר את קצב השפשוף ביד ימין. הפעם כבר לא השתקתי את הגניחות שלי. הנחתי שהן נבלעות בהמולת המלתחה ובסתר ליבי קיוויתי שאחד החתיכים ישמע אותי ויבוא לעזור. תוך דקות השפרצתי מטח אדיר לכל עבר. מדהים כמה זרע אני מסוגל לייצר תוך שעה… רק צריך את הסביבה הנכונה.
במשך הימים הבאים המשכתי באותה האסטרטגיה. בכל פעם שהרגשתי את הבליטה שלי יוצאת משליטה מיהרתי לתא השירותים הקרוב ופרקתי את המטען. עמרי לא הבין למה אני הולך לשירותים כל כך הרבה. זה בטח איזה משהו מקולקל שאכלתי, מיהרתי לפטור את העניין. רק ככה הצלחתי לעבור את החופשה המחרמנת הזאת בשלום.
היום היה אמור להיות יום חם במיוחד ועמרי הבטיח שהוא ייקח אותנו לפינה הסודית שלו בנחל. זו פינה מיוחדת. לא הראיתי אותה לאף אחד חוץ מרוני, הוא אמר, ובדמיון שלי כבר השתוללו המחשבות על מה הם עושים שם בין העצים.
דמיינתי את רוני שוכבת על הדשא ואת עומרי חודר אליה עם הכלי העצום שלו… הוא בטח מוחץ את השדיים שלה עם החזה החטוב שלו ומנשק אותה כדי שלא תצעק… אחחח… רק מהמחשבה הזאת יכולתי לגמור.