עמרי (בחולם חסר)

15/04/2016

כשירדו במדרגות – והיו הרבה מדרגות לרדת – שניהם שתקו. הג'ירף שתק סתם ועמרי בכח, כאילו נושך את השפתיים.

בשביל מי הצלחת הרביעית, הג'ירף שואל. עמרי, נמרוד אומר. בחולם חסר, פייל מיד משלים. עמרי בחולם חסר, הג'ירף חוזר. כן, פייל מאשר, עמרי בחולם חסר. הוא מתעקש על זה. ואל נמרוד, שואל: עמרי בעיר? כן, עמרי בעיר. הסתמסנו בבוקר והוא אמר שיבוא לארוחת ערב. מי זה, הג'ירף שואל, חבר, נמרוד עונה. לא תשובה אינפורמטיבית במיוחד אבל מה כבר חשבת שהוא יגיד, מה. חשבת שיספר לך מאיפה הוא הגיע ולאן הוא הולך ולמה כל פעם כל פעם שהוא מגיע לעיר הוא קופץ אליו לארוחת ערב והם מדברים ושותים ומעשנים ומדברים עד אמצע הלילה ולפעמים יותר.

אז עמרי בעיר והוא בא לארוחת ערב. הכל בו ממוצע. הגובה, הרוחב, אורך השיער וצבע העיניים, הבגדים וההליכה. רק הקול, למרות שעייף, חד קצת וצורם קצת ויודע ועצוב. הוא מתחבק עם נמרוד ומשליך היי לפייל ומתעלם מהג'ירף, אבל מאיך שהוא מחייך אפשר לחשוב שהוא כבר יודע בדיוק מה הלך כאן לפני רבע שעה. למרות שאי אפשר לדעת מה הוא חושב על זה. הוא מנקר בקציצה אחת ואחר כך אומר שהוא לא רעב. האמת היא שגם הג'ירף לא ממש, אבל לא נעים לו מנמרוד וחוצמזה הן לא רעות בכלל. פייל, ציפורי וצפלוני ומקלוני, קיבל ארבע קציצות במקום שלוש, שאב אותן כמעט בבת אחת ועכשיו מחסל את מה שעמרי השאיר. נמרוד אוכל לאט ומרוכז ויסודי וישאיר צלחת נקיה לגמרי, אפילו בלי רוטב. בינתיים עמרי לא סותם את הפה. יורד על המרצים שלו ומרכל על הבוס שלו ומתלונן על השותפות שלו ומספר כמה מגעיל בתל אביב בקיץ ואיך הפקקים רק נהיים יותר ויותר גרועים עד שנמרוד מניח את המזלג ואומר, אם כל כך אתה לא סובל את תל אביב אז למה עברת לשם. אתה יודע למה עברתי, עמרי אומר, ושותק סוף סוף. אמנם רק לרגע. אבל שותק מאוד.

הג'ירף לא אומר כלום. לא נראה שהוא צריך עזרה או עידוד או שותף לשיחה, וחוצמזה הוא לא סובל אותו, את הנודניק המזיין שכל. למה נמרוד סובל אותו בכלל. ולמה פייל (שבכל זאת לקח לעצמו בקבוק גולדסטאר) מחייך כל כך, מרוצה כל כך. בסוף נמרוד גמר לאכול ואסף את הצלחות וקם למטבח ועמרי קם איתו ואמר שהוא צריך לדבר איתו על משהו. כל מה שהוא עשה עד עכשיו זה לדבר, הג'ירף חושב כששניהם מסתגרים בחדר של נמרוד, ומכוון לפייל מבט שואל. פייל מחזיר לו מבט עונה, ומסביר שנמרוד קצת ביישן בקטעים האלה. מעדיף לעשות את העסקאות שלו בפרטיות. בלי שיראו. למרות שברור לכולם מה הוא עושה. ולמרות שכמו שהוא מכיר את עמרי הם בטח יעשנו חצי מהחומר כבר הערב. רק עכשיו נופל לג'ירף האסימון. הוא באמת תמים. הוא כבר חשב שיש שם משהו רומנטי, או לפחות ארוטי, ולא. בסך הכל דילר ולקוח.

אז נלך לבירמן, נמרוד שואל מכריז כשהם יוצאים. בכיף, פייל גומר את הבקבוק בשלוק אחד ותוקע גרעפס כזה שלא היית מאמין שיכול לצאת מבחור כמוהו. מכל בחינה שהיא. שוב בירמן, עמרי מתלונן, תמיד בירמן. נמרוד שואל אם הוא רוצה ללכת לתקליט. לך תזדיין, עמרי מתרגז. הג'ירף מיצה את העסק. הוא שתה מספיק הערב ואין לו כוח לפטפטת התלונתית של התל אביבי הממורמר ולבהמיות של פייל ולחידה של נמרוד. אבל הבירמן אחלה מקום, פייל אומר, וגילה ורינה עובדות שם הערב. מה אתה אומר, נמרוד שואל את הג'ירף, לאן אתה מעדיף ללכת. הביתה, הג'ירף אומר. אני עייף ואני שתוי. אוי נו, תבוא, פייל מתחנחן אליו ותוקע עוד גרעפס. קטן יותר. אתה לא חייב, נמרוד כבר מתחיל לוותר. איפה אתה גר, עמרי שואל. רסקו, הג'ירף אומר. סוג של מבחן. אני יכול להקפיץ אותך, עמרי אומר, אני גר קרוב. אוקיי, הוא עבר. אתה לא בא, פייל שואל, כמעט נעלב. אני נופל מהרגלים, עמרי מתרץ. בקושי ישנתי שלוש שעות השבוע. חייב לישון. אפילו הג'ירף לא משתכנע. אבל הי, מה אכפת לו, יש לו טרמפ. נמרוד לא אומר כלום. קשה להחליט אם הוא תולה בעמרי עיניים של עצב או תוכחה או אכזבה או סתם. דבר איתי לפני שאתה נוסע, הוא זורק כשהם עומדים לצאת, ועמרי אומר שברור.

כשירדו במדרגות – והיו הרבה מדרגות לרדת – שניהם שתקו. הג'ירף שתק סתם ועמרי בכח, כאילו נושך את השפתיים. וכשהתחילו לנסוע הג'ירף התחיל לחשוש שהוא באמת נושך את השפתיים, לתוך הבשר ממש, והיה לו לא נעים והוא שאל, רק כדי לשאול משהו, הוא שאל, למה לא הלכת איתם. יכולתי ללכת הביתה לבד. זה לא רחוק. עמרי לא ענה מיד, רק שתק יותר. והג'ירף נדאג יותר. ואז הוא אמר, אני לא סובל את דביר, השרמוטה הקרצייתית הזאת. הוא יסתכל עלי כל הערב בעיני הכלב המורעב שלו ויחכה שאני יגרור אותו לשירותים. פעם אחת זיינתי אותו וזהו, מאז הוא לא יורד ממני. לא משנה כמה פעמים אתה בועט בו הוא ממשיך לחכות. לא אומר כלום, רק יושב ומסתכל עליך בעיניים החומות האלה שלו. אני לא סובל את זה. תהרוג אותי אם אני מבין מה נמרוד עושה איתו. מזיין אותו, הג'ירף מציע. נו ברור, עמרי קורא בניגון, אבל הבנת למה אני מתכוון. על כל אחד אחר הייתי אומר שזה בשביל האגו, כדי להרגיש שיש מישהו שמעריץ אותך ומסכים איתך ועושה לך נעים בנשמה. אבל נמרוד לא צריך דברים כאלה. אני לא מאמין. הוא לא כזה.

טוב, אולי נמרוד שלך לא כל כך אצילי ונעלה כמו שאתה חושב, הג'ירף חושב אבל לא אומר. ועמרי מיד ממשיך, אני יודע מה אתה חושב, אבל אתה לא מכיר אותו. אני כן. ותאמין לי, הוא לא צריך את זה. באמת לא אכפת לו מה חושבים עליו. הוא אפילו קצת אוטיסט בקטע הזה. אז אתה מכיר אותם הרבה זמן, הג'ירף שואל, קצת מקנטר. אפשר להגיד, כן, עמרי אומר ולא מסביר. ומאיפה אתה מכיר את נמרוד. הג'ירף נתן תקציר של אירועי היום עם אקסקורסוס על יחסיו עם יוחיי ונוגה. עמרי מהנהן בהערכה, לא ממש ברור למה, ושואל כמה פעמים הוא כבר זיין את דביר. הג'ירף מתלבט קצת יותר מדי זמן ובסוף מוותר ונכנע ואומר, פעמיים. בשירותים במסיבה ובערב אצל נמרוד. זה היה כל כך ברור או שהוא באמת עושה את זה עם כולם.

תלוי למה אתה מתכוון בכולם, עמרי אומר, מחייך. יש לו חולשה למשוררים. בעצם לא חולשה. מין אובססיה. אני לא אומר שהוא עושה רק משוררים, או משוררות, אבל איתם יש לו קטע מיוחד. ואיך אתה יודע שאני משורר, הג'ירף שואל. אני לא יודע. אתה משורר, עמרי שואל. והג'ירף אומר, כרגיל, שלא. אבל הוא כותב שירים. אני לא יודע, עמרי אומר, אתה נראה כמו בחור שדביר היה מתלבש עליו לא משנה מה. ואני מכיר אותו מספיק לדעת שכשהוא רוצה להתלבש על מישהו הוא בדרך כלל עושה את זה. תהרוג אותי אם אני מבין איך הוא עושה את זה. נראה כזה לפלף מסכן ומזדיין כמו שפן. אולי זה קשור לפרומונים, הג'ירף מציע. עמרי מהנהן כאילו הוא שוקל את האפשרות ברצינות. בכל אופן, הוא אומר, אתה נראה כמו בחור שהוא היה רוצה להוסיף לאוסף. ואיך שהוא נמרח עליך, היה די ברור שהוא חושב שאתה כבר שלו. הוא נמרח עלי, הג'ירף מופתע, לא שמתי לב. כנראה כי היית מרוכז מדי בקציצות, עמרי אומר. או בנמרוד. איפה להוריד אותך. איפה שנוח לך, הג'ירף אומר. איך אתה נוסע. איפה אתה גר. על שי עגנון, עמרי אומר, כלומר, ההורים שלי גרים שם ואני נשאר אצלם כשאני בעיר. למרות שהם לא בבית השבת, בעצם. אבל מה זה משנה. איפה להוריד אותך. הג'ירף חשב לרגע שזו הייתה הזמנה, ועד שהבין שטעה הם כבר עברו את הצומת שלו. אז הוא אמר שכבר ייסע לדירה שלו, כלומר של ההורים, והוא ילך משם. זה לא רחוק. ואמר, ביאסת אותי עכשיו. בקשר לפייל. כבר חשבתי שאני משהו מיוחד.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il