פרידה

18/05/2008

זקפת הבוקר הגיעה בשיא עוצמתה, ואני מתעורר אל הבוקר הנפלא הזה כשאתה ישן לצידי במיטה שלנו.
התעוררתי לפניך להכין לך את הנסשל הבוקר, שאתה כל כך אוהב.
לילה סוער עבר עלינו, נפלת ממש מותש וסחוט, ממש כמו תמיד.
הנס החם מתקרר על השולחן החדש שקנינו לפני כמה ימים ואתה עדיין שוכב לך במיטה, לא רוצה לקום. תמיד קשה לך להתעורר בבוקר, תמיד לוקח לך זמן.
אני מאיץ בך להתעורר כבר, אומר לך שאם אתה לא קם מהמיטה אני גם כן חוזר למיטה, אתה מתעורר מיד מפחד שאכנס למיטה, וזה ייגמר בסקס על הבוקר.
אני כל כך אוהב להזדיין על הבוקר, וזה בעיה מבחינתך, אתה לא.

מידי פעם אתה מוותר לי מחוסר ברירה, אבל מספיקה נגיעה אחת, נשיקה אחת ואתה יותר חרמן ממני, ולפי החיוך שעל פניך בחיים לא יכולים לנחש שלפני שנייה לא היה לך כוח וחשק.
אני אוהב את החיוך הממזרי שלך, אני מת על השפתיים האלו, מת על הנשיקות שלך, על המגע שלך, עליך.
בסוף התעוררת ועברנו יחד לסלון, שתינו יחד את הנס של הבוקר, הרבצת מקלחת מהירה, צחצחת שיניים ויצאת בריצה כדי להספיק לשיעור הראשון. משום מה אתה תמיד מאחר וכן גם היום איחרת.
רק יצאת ואני כבר מתגעגע אליך, מתגעגע לנשיקות שלך, אליך.
אני יודע שבסך הכל יצאת רק לכמה שעות ללימודים וממש כמו בכל יום אתה תחזור הביתה,
תיכנס, תנשק אותי, תאכל משהו בשביל לצבור כוח ושוב נזדיין בחדר, בסלון, במקלחת, במטבח..
עוד לא החלטתי.
אני יושב בחדר העבודה, מול המחשב, התחלתי לכתוב את העבודה שיש לי להגיש ביום רביעי הבא. עדיין לא סיימתי חצי, יש לי כל כך הרבה עבודה לעשות.
אתה כל הזמן צועק עליי שבמקום לשבת ולהכין את העבודה אני מבזבז זמן בזיונים ומסיבות.
אז הנה סוף סוף ישבתי לכתוב אותה, מרוצה?

אני יושב מול המסך ומחשבות מתרוצצות לי בראש, מחשבות על בית משלנו בלי שכירות, בית
בלי בעל בית, רצוי בית עם גינה אולי גם כלב או חתול, מה אתה אומר?
אני נזכר בנסיעה האחרונה לתל אביב, היה ממש סוער, ולא בגלל מזג האוויר.
אני נזכר איך שהתעצבנת כשראית אותי מדבר עם אחד הבחורים שפגשתי ב-TLV הקנאה פשוט אכלה אותך וזה עיצבן אותך. ידעתי שזה מה שיקרה, ת'אמת רציתי שתתעצבן, כי זה עושה אותך יותר חרמן, ואתה יודע כמה שאני אוהב שאתה עצבני וחרמן.
אני אוהב את החיוך שלך, את הפרצוף שאתה עושה שניה לפני שאתה גומר, זה פשוט עושה
לי את זה.

יום שבת מתקרב בצעדי ענק ואני ממש אוהב את שבת כי אפשר לישון עד מאוחר, ואפשר גם לצאת עד מאוחר, אולי נשכב במיטה ונראה איזה סרט ב – DVD אולי שוב מרתון "חברים", מה אתה אומר?
נוכל להתקלח יחד במשך שעות, סקס במקלחת נשמע לפתע יותר טוב מתמיד.
אני כל כך אוהב את הגוף שלך, החדר כושר באוניברסיטה עושה לך רק טוב .
עדיין יש עוד יומיים שלמים עד ה"מנוחה" בשבת.
ובינתיים חזרת מהלימודים סחוט ועייף, ונכנסת ישר להתקלח ואני נכנס במהירות אחריך, שאלתי אם אפשר להצטרף אליך למקלחת, חייכת אליי, ואמרת שחיכית כל היום בשביל לראות אותי, קפצתי פנימה ונישקתי אותך.
אני פשוט כל כך אוהב אותך, אין מילה אחרת שיכולה לתאר בכלל מה אני מרגיש אליך, פשוט אוהב אותך.
אחרי איזה 20 דקות יצאנו מהמקלחת לבשת את הבוקסר השחור, זה שמבליט הכל, שכבת על הבטן במיטה מול הטלויזייה חושף לפני את הישבן המוצק והחטוב שלך שאני פשוט מת עליו.
ישבתי לך על הגב, מעסה אותך בעדינות ממש כמו שאתה אוהב, עם כל השמנים שקנינו, מנסה לשחרר אותך מהלחץ הנוראי של הלימודים, וכשסיימתי כבר נרדמת. כיסיתי אותך ויצאתי מהחדר נותן לך לישון ממש כמו תינוק ישן כמו מלאך.

התעוררנו בבוקר כשהטלפון צילצל, עניתי ודיברתי במשך כמה דקות וחזרתי למיטה, אליך.
אמרתי לך שאמא שלי התקשרה וביקשה שנבוא לארוחת ערב ביום שישי, היית קצת לחוץ מזה אבל אמרת לי שאתה רוצה להכיר את המשפחה שלי, את אמא שלי, את אחותי ובעלה, ואחי החייל שחוזר השבת, אחרי 3 שבועות סגור בבסיס.
יום שישי הגיע, נכנסנו לרכב ונסענו לבית של אמא שלי, כשהגענו היה כבר 8 בערב.
הקדמנו מעט. נכנסנו לבית שולחן השבת היה ערוך במיטב המאכלים והמטעמים כמו בכל שישי.
התיישבנו בסלון ודיברנו עם כולם, ראיתי על פניך שאתה קצת לחוץ ולא רגוע, ניסיתי להרגיע אותך, ובאמת אחרי כמה דקות הרגשת טיפה יותר חופשי.
קמתי לעזור לאמא שלי להגיש את האוכל לשולחן, ובינתיים נשארת בסלון מדבר עם אחי ואחותי
אני מסתכל עליך מהמטבח, אתה פשוט מדהים אתה פשוט יפה, ואני מת, פשוט מת עליך.
התיישבנו מסביב לשולחן, והארוחה החלה לאחר הקידוש שאחי קרא, התחלנו לאכול וכולם תוך כדי שואלים אותך שאלות, ואתה מנסה לענות וקשה לך, העברית שלך עדיין לא במיטבה, עדיין שומעים את המבטא הגרמני שלך וזה פשוט מקסים.

הארוחה הסתיימה ועברנו לסלון עם כולם, ראינו קצת טלוויזיה, השעה החלה להיות מאוחרת וקמנו ללכת, ממש לפני שיצאנו אמא שלי ניגשה אלינו וחיבקה אותנו, זה ממש הפתיע אותי, ראיתי על פניך שגם אתה הופתעת.
נכנסנו לרכב ונסענו הביתה, בדרך אמרת לי שממש נהנית, הגענו הביתה הורדנו בגדים וישבנו בסלון, הכנת לנו משקאות וישבנו לראות איזה סרט שכבר ראינו בערך מיליון פעם בכבלים.
בסביבות 01:00 בלילה נכנסנו לישון ומיד נרדמנו. יש לנו הרבה זמן לנוח, ואפשר לקום מאוחר כיף לא?
יש מספיק זמן לצבור כוחות לשגרה של עוד שבוע של לימודים.
יום ראשון הגיע ואיתו תקופת לחץ של מבחנים הרבה לחץ היה עלינו בתקופה הזו, בכל כמה ימים מבחן שצריך לשבת ללמוד בשבילו, עבודות מפה עד השמיים, רק לימודים בלי סוף.
זה היה ממש מעצבן, אבל כמו כל דבר גם זה עבר.
השנה אוטוטו מסתיימת, ואנחנו לקראת המבחן האחרון, ערב אחד ישבנו יחד בסלון סתם כך בהפסקה מהלימודים, יושבים ואוכלים, מדברים על כל מה שעברנו בתקופה האחרונה, השיחה גלשה ואמרת לי שאתה רוצה לנסוע לבקר את המשפחה שלך בגרמניה, ואתה רוצה שאני אבוא אתך, אמרתי לך שאני ממש מצטער אבל אני חייב לעבוד ואין מצב שהבוס שלי ישחרר אותי לתקופה כזו ארוכה מבלי לפטר אותי, ואני לא יכול להרשות לעצמי להפסיד את העבודה הזו.
אמרת שאתה מצטער שאני לא יכול לבוא אתך, ובזה בעצם הסתיימה השיחה בנושא.
מבחן הסיום היה ממש קשה אבל הוא נגמר סוף סוף ואנחנו חופשיים לתקופה מסוימת.
יש לנו עוד קצת פחות משבוע לפני שאתה נוסע חזרה למשפחה שלך ואנחנו מעבירים את הזמן כמו תמיד במסיבות, טיולים, זיונים.

ערב לפני הטיסה שלך עשית לי ערב רומנטי שהיה ממש מדהים, ישבנו בפאב המקומי שותים, מדברים, ממש נהניתי, היה מצוין, היה כבר מאוחר כשהגענו הביתה, לדירה הקטנה שהצפת בנרות אדומים ולבנים, ריח הקטורת נישא בחלל האוויר ממלא את ראותיי בריח וניל מדהים, חיבקת אותי ולקחת אותי אל המיטה, אתה יודע, סקס פרידה לחודש זה הרבה, הרבה זמן להתנזר ממך, אמרתי לך שצריך כמה פעמים כדי שאוכל לזכור אותך בצורה הכי טובה.
חייכת אליי ונישקת אותי, הלילה עבר כמו תמיד בצורה מושלמת.

בבוקר למחרת הסעתי אותך אל שדה התעופה, נפרדנו בנשיקה ארוכה, חיבוק חם. לא רציתי לעזוב, לשחרר אותך. רציתי אותך פה איתי רציתי שתישאר, אבל היית חייב ללכת. הבטחת לי שתכתוב בכל יום. נופפתי לך לשלום מפריח לך נשיקה חמה ואוהבת וראיתי אותך ליד הדיילת.
היית האחרון שנכנס למטוס שולח לי נשיקה אחרונה באוויר והלכת.
נשארתי מאחור לבד ואני כבר מתגעגע אליך, אתה חסר לי.
אני נוסע הביתה ונשכב על המיטה שלנו וחושב עליך. דמעות זולגות מעיניי ואני נרדם.
אני מתעורר בבוקר שותה לבד את הקפה של הבוקר מנסה לדמיין אותך פה איתי וכלום אני לבד, ולא מצליח לראות אותך.
כל כך משעמם לי פה בלעדיך, אני כל ערב חוזר מהעבודה לאותה שגרה של לשבת מול הטלויזייה
ולהירדם לבד בסלון, במיטה שלנו לא ישנתי מהרגע שנסעת, אני לא יכול לישון בה בלעדיך.
לצאת לבלות אני לא יוצא, החשק לבלות נסע לגרמניה יחד אתך.
הזמן עובר לו וחופשת הקיץ עומדת להסתיים, נשארו רק עוד כמה ימים של געגועים אליך, וסוף סוף אוכל לראות אותך שוב, רק עוד כמה ימים.
ממש כמו בכל יום אני מחכה לטלפון שלך שהיום משום מה לא מגיע היום חולף לו לאט ואני עדיין מחכה, מחכה שתתקשר, לבסוף אני מחליט שאני אתקשר אני מחייג אליך אבל אין תשובה, אני מחכה כמעט שעה ומחייג שוב עדיין אין תשובה.
אני נרדם מול הטלפון.
יום הטיסה שלך הגיע ואני בא לאסוף אותך משדה התעופה, אני מגיע לנתב"ג ומחכה לך בשער, הזמן עובר, השעה עוברת ואתה עדיין לא פה, לא הגעת.
השעה התחילה להיות מאוחרת והלילה יורד, אנשים חולפים על פני אבל אף אחד מהם הוא לא אתה.
אני מחליט לחזור הביתה אולי אתה כבר שם ורצית להפתיע אותי, אני מגיע הביתה ואתה לא בבית, אני נשכב על הספה בסלון ומחכה, ואתה עדיין לא מגיע, אני מרים את הטלפון ומחייג אליך. שוב אין תשובה, הזמן עובר ואני נרדם על הספה בסלון.
שלושה ימים חולפים ואני כל יום מנסה לחייג אליך שלושה ימים שאין תשובה.
ביום הרביעי אני מחייג ועונה לי בחור ואני ממש מאושר שסוף סוף עונים לי הבחור לא מבין אותי
ואני לא ממש מבין גרמנית, אני אומר את שמך והוא מעביר אותי לאדם אחר שנשמע יותר צעיר הבחור מדבר איתי באנגלית עילגת, אבל אני סוף סוף מבין אותו.
התעלפתי כששמעתי מה הוא אמר, לקח לי קצת זמן כדי להתאושש ולהחזיר לו צלצול, כדי לדעת מה קרה.
מסתבר שהבחור שענה לי היה אחיך, הוא אמר לי שיומיים לפני שהיית אמור לחזור לישראל עשית תאונה, כנראה שנרדמת על ההגה, ונכנסת ישר לנתיב מולך אל תוך משאית בכביש מהיר.
הוא סיפר לי בקול חנוק מבכי, שחילצו אותך, אבל לא הספיקו להגיע לבית חולים והרופא קבע את מותך בדרך לבית החולים.
אתמול הייתה הלוויה.

אני עומד עכשיו מול מצבה טרייה מצבה שלך, ואני מתגעגע אליך כל כך, אני רוצה אותך פה איתי, אני רוצה שתחבק אותי שוב, אני רוצה להרגיש את המגע שלך, רוצה להרגיש אותך לא משנה איך העיקר להרגיש אותך שוב, אני כל כך מתגעגע.
אני יושב ליד לוח אבן עם השם שלך עליו, נוגע בו והוא קר, ממש קר, אני מחבק אותו מנסה לחמם אותו, מנסה לחמם אותך ובוכה.
אני יושב ומדמיין אותך פה לידי, אני לא מסוגל לעכל את זה, לא רוצה להבין את זה, אני רוצה אותך, רוצה שתחזור אליי, שלא תעזוב אותי פה לבדי .
הזמן עובר לו והכאב נשאר בלב, מסרב לעזוב, פוצע את נפשי, כל יום אני מדמיין איך אתה נכנס מבעד לדלת, אתה אומר לי שזה היה רק חלום רע ואתה לא באמת מת, אתה אומר לי שזה היה רק סיוט נוראי, שנגמר, אני מדמיין את זה כל יום מחדש, אני יודע עמוק בפנים שזה לא חלום, זה הסיוט של חיי. אך אתה לא פה, אתה מתחת לאבן הקרה אי שם בגרמניה הרחוקה.
אני עדיין אוהב אותך כל כך, אני כל כך מתגעגע אליך, הפרידה הזו הרסה אותי.
אין יום שעובר שלא עולות לי מחשבות עליך, ואני מתגעגע אליך כל יום יותר ויותר.
תמיד היית ותמיד תהיה אהבת חיי, מבחינתי אתה עדיין אהבת חיי ואתה תמיד פה איתי, בלב.
אתה בתוך כל חלום שאני חולם בלילה, אתה בתוך כל מחשבה שחולפת במוחי,אתה בכל זיכרון
שיש לי, מכל הדברים המדהימים שעשינו יחד אתה עדין חי בליבי.

אתה עדיין חי.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il