רגע של נחמה

22/05/2014

אני זוכרת את הרגע הזה כרגע אולי הכי מתוק שיש.

הייתי אז בכיתה י, עברתי איזה שהוא הליך רפואי שהייתי חייבת לעבור. ההליך הסתבך במהלך השיקום, ובמשך כיממה שכבתי במיטה, משתגעת מכאבים, יודעת שקרה משהו בפנים, אבל הצוות לא עלה על הנקודה עד שהגיע הרופא שלי ואמר, "רגע, צילמתם מהזווית הלא נכונה."
ברגע שעשו מה שאמר וצילמו כמו שצריך, ראו שצדקתי ונכנסתי לניתוח חוזר שהציל אותי.
ביממה הזו עשו הכל כדי להקל עלי. אימא שלי ישנה עלי כדי ללחוץ ולהקל. באיזה שהוא שלב ביקשתי לשמוע את הקול שלה, הקןל של החברה ההיא שאהבתי מכיתה ט ועד יב. התקשרו בשבילי והיא שאלה מה קרה ואיך אני מרגישה. אני ביקשתי ממנה רק דבר אחד-דברי איתי שאשמע את קולך, זה כל מה שאני צריכה.
רגעים אלו, כשהיא דיברה איתי, כששמעתי את קולה, היו הרגעים היחידים שהכאב חלף לו, התעמעם, נעלם והפך לנסבל. אף אחד לא היה בעולם הזה באותו רגע, רק אהובתי ואני ברגע הזה, המתוק. הקול שלה ליטף אותי עטף אותי וריפא אותי מכאבי.
אהבה מרפאת כאב.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il