שיר פרידה

05/04/2009

אתה –
שמפליך נערמו בצער,
ואות בדידותך תלוי על שער
לבל ידפוק איש,
לבל יקיש על דלתך –
שירים שכתבת בלחש
חפרו אל ליבך, וברחש
ניפצו את גליך על חוף –
מיותם.

מזמור שטבע בעופרת,
מילים לא קשורות שהפכו לכותרת,
רשרוש עץ הזית ופתח של בית
מחכים לשובך.
ריח תבשיל שאהבת,
חיבוקה האוהב, חום ידיה של סבתא,
שירת עשבים ברוח עוברת,
וקול מחרשה ועלי הכותרת –
כל אלה יגידו, כל אלה יעידו
שרצית גם בם.

כמוך –
ליבך רותח בשמש,
וריקנותך יבשה עוד מאמש –
לא עוד מחכים,
לא מכים עוד על חטא.
מדדה הדרך אליך
ובתרמילה שלל געגועיך,
טביעות על חוף-ים ושיר מסויים –
שאהבת.

עלים יבשים של שלכת,
ירח מאיר בין ענפי אזדרכת,
דלי, מי-השטיפה וסחבה עייפה
פגשת בדרך לשם.
זכרונות עזובים שאספת,
חיוכים מחבקים וחום שהרעפת,
אור עיניו של פעוט שליטף את פניך,
חיוכו שקרץ לך מול עינייך –
כל אלה חרטו, כל אלה שרטו
עד זוב דם.

אתה –
שאבדת בדרך אליך
שצלעו עד כשלו שתי רגליך
ידעת אמת,
חי או מת התעקשת לשמוע
צרחות אפלות משחור לילה,
מזמורי חג ומה שהיה לה
לפני שהלכה, לפני שלקחה
גם אותך.

מגע שידעת בסתר,
ממלכה עזובה בה למלך אין כתר,
יונה לבנה, תחנה שסומנה
במשחק ילדים מאולתר,
שדה קרב ששקט כגלעד,
אור גנוז שנדלק להיות לך עד,
ריקוד אחרון שדבקו בו רגליך,
נווה המדבר שרוו בו שפתיך,
כל אלה שלך, כל אלה לך
לעד.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il