תעתוע של חלום ומציאות

23/06/2000

חוויה של פעם בחיים

חוויה של פעם בחיים
לפני מספר דקות התעוררתי מחלום, חלום שנראה, נשמע, ומרגיש ממש כמו מציאות, אבל הוא חלום.

ובחלום…

הייתי בודדה, ואבודה, מתחבטת בשאלות קיומיות של החיים- כמו:
מי אני? מה אני רוצה? האם להכיר מישהי יכול לעשות לי טוב יותר?
האם אני בנויה לקשר ראשון עם מישהי?- הרי תמיד הסתכלתי על בנות מרחוק, כלא שייכת, למרות היותי בת- אז למה שמישהי תוכל לעזור לי? והאם אתן למישהי הזדמנות להכיר אותי בכלל? והאם אדע מה עושים בקשר כזה?- הרי זה לא דבר שלומדים בבי"ס…

בקיצור- הייתי מבולבלת מאוד, ולבד מאוד, אך נחושה בדעתי- להכיר מישהי, למרות כל הבלבול! ואיפה אפשר להכיר מישהי? אם מתביישים להסתכל עליהן, ושלא נדבר על להתחיל איתן, בפאבים או במועדונים? אם אי אפשר לזהות אותן ברחוב?

אם מתביישים ללכת למפגשים של הקהילה- כי אין עם מי? ואם לא נמצאים עכשיו בשום מערכת סגורה, כמו: צבא, לימודים, או עבודה?
מה שנשאר זה- האינטרנט, ליתר דיוק, צ'ט באינטרנט.

נכנסתי לראשונה לצ'ט, מאוד תמימה ואמיתית (נאיבית), והאמנתי שאם אני אהיה אמיתית, בטוח שתהיה עוד אחת, לפחות, כמוני…
לפעמים יצא לדבר עם מישהי נחמדה, ולפעמים יצא להיפגע משחקנים/יות, אך בסה"כ קשר לא יצא … ובדיוק רגע לפני היאוש הכללי…
"היא" הגיעה… האחת שלי… המיוחדת שלי… האמיתית שלי…

כבר מהתחלת השיחות שלנו, האמנתי שהפעם זה יהיה שונה, הייתי קצת סקפטית, אבל יותר האמנתי, היא התחילה לדבר איתי משום שהיא זכרה אותי- משיחה שקיימנו שבועיים קודם לכן- זה מה ששבה את ליבי לראשונה, העובדה שמישהי זכרה אותי וחשבה עליי במשך שבועיים, ואני לא ידעתי בכלל. נדלקתי.

התחלנו לדבר, על מחשבות, רגשות, חששות, תסבוכים, הכל… כמובן שגם התרשמנו מתיאורה הויזואלי של כל אחת מאיתנו (מה שחיזק את תחושת התקווה והרצון במימוש הקשר) שיחה אחת הובילה לשניה, ודבר הוביל לדבר, ובלי לשים לב בכלל אנחנו דיברנו חודש ימים בדיוק… לא, לא עברנו לשוחח בטלפון וגם לא נפגשנו, מכל מיני סיבות… אבל זה לא פגע בכלל בהרגשה הכללית שכל אחת מאיתנו חשה כלפי השניה.
אהבנו, כל כך אהבנו…

ולמרות שנתקלתי לאורך כל הזמן הזה, בהרבה פרצופים תוהים וסקפטיים מצד חבריי, זה לא שינה אצלי את ההרגשה, אני ידעתי, אני מאוהבת במישהי! לראשונה בחיי אני אוהבת מישהי באמת! והעובדה שהיא וירטואלית לא הורידה מעוצמת ההרגשה, אלא להיפך.

העובדה שהיא הייתה ונשארה וירטואלית גרמו לי לאהוב אותה ישר מהלב, אהבה אמיתית, טהורה, ישירה, שיוצאת מהנשמה ישר לליבה של אהובתי, אהבה שלא נתקלת במחסומים, ומעצורים ויזואליים, אהבה שמחזירה אותי לאהבות הילדות הרחוקות, אהבות תמימות, אמיתיות, ללא מחשבות מעבר. אם אוהבים אז אוהבים, בלי חששות, פחדים ותסבוכים, ללא מסיכות, ומשחקים שבדרך-כלל התעוררו בקשרים שחויתי במהלך חיי.

זו הייתה, ועודנה, האהבה הכי טהורה שאדם יכול לחוות, לדעתי, כי זה יוצא מבפנים, מכל החלקים הפנימיים של הגוף, ולא עובר סינון בראש, פשוט יוצא החוצה, ואת מרגישה הכי חופשייה והכי מחוברת והכי כנה עם התחושות שלך, ועם הרגשות, ועם המילים שיוצאים לך שאת מדברת איתה, אם אותה האהובה הוירטואלית שלך, מילים שנאמרות ולא בטוח שאם הייתי איתה פנים מול פנים- הן היו יוצאות מהפה.

זה לא משנה אם הקשר הזה לא התממש בסוף… והוא לא… הוא נשאר בגדר חלום, החלום הכי מתוק שחלמתי בחיי, החלום הכי מציאותי שחלמתי בחיי… החלום, שהסוף שלו, לא היה יכול להיות יותר טוב ורע ממה שהוא… היא בסוף החליטה לטוס… ולא לממש את הקשר…

אולי בהתחלה זה כואב, ועצוב, אפילו עצוב מאוד… כי המון תקוות שנבנו במהלך הקשר- באו לסיומם… אבל כמו שזה עצוב, ככה זה שמח ומעודד, ומלא אור וזוהר, כי זה לא משנה, וגם אם הקשר היה כן מתממש, וכן הינו נפגשות בסוף…

כל דבר שהיה משנה את סוג הקשר הזה- היה רק מוריד מעוצמת האהבה- כי זאת האהבה הכי טהורה שאפשר להרגיש! ואני מודה לך- אהובתי הוירטואלית- על שאיפשרת לי לגלות מה היא אהבה טהורה.

אני יכולה להגיד בלב שלם- שאני מצאתי לראשונה אהבה שהיתה חבויה אי שם עמוק בתוך תוכי, ואולי לעולם היא לא תתעורר שוב לחיים, זו אהבה שרואים בסרטים, או חשים אותה בחלומות, אבל קשה מאוד להגיע אליה בקשר "רגיל" של פנים מול פנים- מה שכן, יש סיכוי לאהוב ברמות אחרות, רמות שמספקות לא פחות.

אבל אהבה טהורה- אפשר למצוא, רק כשבאמת מוכנים לכך, שמוכנים לקחת את הסיכון והסיכוי שמא לא יצא מזה שום דבר ממשי.
אבל רגש… בטוח יצא!!

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il