דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
27/03/2011
לפתע נשמע שקשוק מפתחות. היא לא ידעה מה לעשות. איך תסתיר את הדמעות? איך תסתיר את התיק? איך זה לעזאזל ייתכן? חשבה בליבה. היא תכננה בקפידה את הבריחה. היא תכננה שיהיו לה לפחות שלוש שעות עד שהתמונה תתבהר. בתוך שבריר שנייה של מחשבה נילי קפצה לחדר האמבטיה אוחזת בכל כוחה בתיק, ובדיוק כשהצליחה לסגור את דלת החדר נפתחה דלת הבית.
"נילי חמודה את בבית?" היא שמעה את קולה של רונית. "נילי?!" בקול סדוק היא הצליחה לענות לה "אני כאן… תכף אצא". המחשבות החלו לרוץ בראשה של נילי. מה היא עושה כאן? היא יודעת? היא חושדת? היא אף פעם לא מקדימה! היא הרי מכורה לעבודתה. נילי מיהרה לדחוף את התיק לאמבט וכיסתה עם הווילון, שטפה את פנייה במהרה ויצאה אל רונית. רונית חיכתה ליד דלת האמבטיה מודאגת. לאחר שלוש שנים ביחד היא הכירה כל צליל בקולה של נילי. ואת הצליל ששמעה הפעם לא אהבה. נילי יצאה נינוחה ככל שהצליה לשחק, אבל רונית לא קנתה את ההצגה. "מה קורה חמודה?" רונית נישקה וחיבקה אותה. "מה את עושה בבית?" שאלה נילי, מנסה להישמע כבדרך אגב. אבל רונית לא ענתה לה ורק המשיכה לחבקה חזק. ראשה של נילי החל לכאוב באחת! הדאגות החלו להציפה מכל עבר. היא יודעת! היא יודעת הכל!
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il