דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
25/05/2011
היא שיחקה בהנאה בתליון שעל צווארה וחייכה לעולם, היא הרגישה שהעולם כולו, באמת אבל באמת אוהב אותה, כלבים ניגשו לברך אותה, חתולים התחככו בה, גברים התבוננו בה, נשים הגיבו אליה והפרחים שבפארק היו יפים מתמיד. היא חשה ברת מזל, העולם חיבק אותה. נילי חיכתה בציפייה לסימן או תגובה כלשהי מצידה של רונית, היא ידעה שהסיכוי קלוש אך קיוותה בכל ליבה. היא ספרה את הדקות והשעות, מיששה בכל רגע פנוי את השרשרת שעל צווארה. היא האמינה עוד מילדות כי אם סוגר השרשרת מגיע קדימה סימן שאהובך, ובמקרה שלה – רונית, חושב עליך. היא הייתה מאושרת, משחזרת שוב ושוב בראשה כל רגע ורגע, כל מילה שנאמרה, כל מבט שהחליפו. היא המשיכה להסתובב ברחובות, ממתינה בסבלנות עד שירון יאסוף את שאר חפציו, היא לא רצתה להיתקל בו ולהיפרד ולו לשנייה אחת מהפנטזיה בה היא נמצאת. היא הביטה מידי פעם בפלאפון, מוודאת שלא פספסה שיחה שלא נענתה. היא חשבה בהנאה על כך שמחר היא מודיעה סופית על התפטרותה מעבודתה, עכשיו משנגעה באושר ובצוף החיים היא לא הסכימה יותר להכתימו. היא תיגש על הבוקר לבוס שלה ותאמר לו מה שרצתה להגיד כבר 3 שנים: "אני מתפטרת! נמאס לי לעבוד 10 שעות ביום, נמאס לי לעבוד שבתות, נמאס לי מהשכר המבזה שבחברה, אך בעיקר נמאס לי מהפלצנות שלך!" ואז היא תסתובב ולא תביט יותר לאחור.
'איזה כיף,' חשבה. 'אני אחזור לצייר, לשקט שלי, לאומנות שלי, למוסיקה שלי! זהו נסתיימו הימים בהן ריציתי את כולם! אני דואגת לעצמי ונשארת נאמנה לעצמי! אני יוצאת מעבדות לחירות!' המחשבה הבאה שחלפה בראשה היה לקפוץ לבית הוריה ולספר להם שבפעם הראשונה בחייה התאהבה, היא החליטה לשים קץ למלאכת השקרים הסבוכה שטוותה רוב ימי חייה, הגיע הזמן שידעו את האמת על הבת היפה, המושלמת והמוכשרת שלהם. היא החלה לצעוד לכיוון רכבה כאשר נשמע צלצול בנייד. ליבה החסיר פעימה. בידיים רועדות היא הסתכלה על הצג.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il